חלמאות: מה מונע היום הקמת עשרות אלפי יח"ד במרכז הארץ

בישראל יש אלפי אתרים באזורי ביקוש עם קרקעות מזהמות שאינן מטופלות בשל אוזלת ידה של הממשלה: מה עומד מאחורי הטיפול הכושל ומדוע מתעקשת המדינה על פנייה למכרזים בינלאומיים שנמשכים שנים ארוכות?

קרקע מזוהמת/ צילום: גלובס טיוי
קרקע מזוהמת/ צילום: גלובס טיוי

נכון לשנת 2014 ועל פי הדוח שפרסם באותה שנה המשרד להגנת הסביבה, 23 אלף אתרים ומפעלים חשודים כבעלי קרקע מזהמת אבל רק לגבי כ-500 מהם פורסם מידע לציבור.

הדבר העיקרי שנעשה על מנת לטפל בבעיה הוא מינוי החברה הממשלתית לשירותי איכות הסביבה כאחראית לטיפול בקרקעות מזוהמות בבסיסי צה"ל ומפעלי תע"ש לשעבר על מנת להפוך את הקרקע שלהם לכזו שניתן לבנות עליה שכונות מגורים. אלא שבמקום לטפל בבעיה בכללותה, היא מטפלת באדמה בלבד.

מתוך רצון להפחית ריכוזיות ולייצר תחרותיות, המדינה מעדיפה לקיים מכרזים בין חברות בינלאומיות שיטפלו בטיהור המים. התהליך הזה יכול לקחת שנים, ומי שמשלם את המחיר הם התושבים.

*הכתבה בשיתוף חברת "מקורות"