הרוכשים בעייתיים: האוצר יאשר עסקאות הפניקס ומיטב דש?

האם גם הפעם - בדומה לעסקאות דומות שלא הבשילו בשנים האחרונות - המהלכים הללו ייעצרו מול שערי האוצר?

אייל לפידות ויצחק תשובה / צילום: בן יוסטר
אייל לפידות ויצחק תשובה / צילום: בן יוסטר

העסקאות שנחתמות למכירת השליטה בקבוצות הביטוח ובגופים פיננסיים אחרים במשק הולכות ונערמות, והפעם, הפתעה (לא ממש), מדובר ברוכשים פוטנציאליים סינים של קבוצת הביטוח שעל המדף, ובקרן השקעות פרטית זרה שמקדמת רכישת בית השקעות שלא היה ידוע עד כה שכל בעלי השליטה בו שמו אותו על המדף.

אנו מדברים על עסקה נוספת, רביעית בתוך פרק זמן קצרצר יחסית של קצת יותר שנתיים, שנחתמה בין קבוצת דלק לבין Fujian Yango הסינית לגבי כל מניות השליטה בקבוצת הביטוח הפניקס, שמחזיקה, בין היתר, גם בבית ההשקעות אקסלנס; ובמגעים בין צבי סטפק ואלי ברקת, בעלי השליטה בבית ההשקעות מיטב דש, לבין קרן ההשקעות הזרה XIO, שלה בעלים מערביים וסיניים.

שני הרוכשים הפוטנציאליים בשתי העסקאות האמורות, הם חלק נוסף משרשרת של גורמים שבחנו ובוחנים רכישות פיננסים גדולות במשק הישראלי, וכמו כמעט כל שרשרת - החוליות המרכיבות אותה די דומות. מבחינה זו מדובר בבעיה. מדוע? נראה שגם הפעם מדובר ברוכשים ה(ממש)לא אידיאליים מבחינת הפיקוח על הביטוח באוצר, שאמון על אישור כל גורם שירכוש גוף מוסדי בישראל: קרנות השקעה פרטיות וחברות סיניות.

כך, בהליך הארוך והלא מוצלח למכירת השליטה בכלל ביטוח, נקשרו בשנים האחרונות השמות של גופים כגון JT קפיטל הסינית, של לי הייפנג, עם חברת טיינאן הסינית; מאקרולינק הסינית; צ'יינה מינצ'ן הסינית; קרן XIO - שביחס למגעים עם כלל ביטוח נתפסה בישראל כגוף סיני - וכיום, במסגרת מגעיה ביחס למניות מיטב דש, מתברר שמשרדיה יושבים בלונדון והיא לא בבעלות הממשל הסיני או שלוחותיו; וקרנות הפרייבט אקוויטי המערביות CVC, רוברט פינקוס, ו- KKR, כשרק הסינים הגיעו לישורת האחרונה למול הפיקוח על הביטוח, ושם נשרו. בסיבוב הראשון זו הייתה קבוצה בראשות הייפנג, ובפעם השנייה מאקרולינק.

עוד קודם לניסיונות אלה, קבוצת אי.די.בי כמעט מכרה את כלל ביטוח לקרן ההשקעות האירופית פרמירה, בשתי הזדמנויות, עד שזו ירדה מהפרק. זה היה עוד בימים של נוחי דנקנר. אגב, במהלך 2013 בחנה אי.די.בי, אז עוד בשליטת דנקנר, את האפשרות לרכוש את כלל ביטוח בעסקת בעלי עניין על-ידי החברה האחות כור, אך לעסקה זו היו סיכויי היתכנות אפסיים, והיא לא התקדמה.

לצד זאת, בהליך המכירה, הלא מוצלח באותה מידה, של הפניקס, קבוצת דלק הייתה במגעים עם משפחת קושנר האמריקאית (שככל הידוע התקשתה מאוד מול הפיקוח כאן), עם חברת פוסון הסינית (שלא עברה את משוכת הפיקוח בישראל), עם חברת AmTrust האמריקאית (הסכם לא מחייב שכלל לא הגיע לבחינת הפיקוח פה), ועתה הסכם מחייב עם Yango הסינית (שטרם הגיע לשולחן הפיקוח).

אז מתי כן היו אישורים? כמעט ולא במקרה של רוכשים זרים, וגם במקרה שכן, ממש לא היה מדובר בקרן השקעות זרה או בגורם לא מערבי, כי אם באחד מהאריות של העולם המערבי. למעשה רק אליהו, שרכש מג'נרלי האיטלקית בשלהי 2012 את השליטה במגדל, ו-AIG-עורק שנפרדו מהשותפות בחברה שהקימו יחדיו ב-1997, אושרו בשנים האחרונות. בשני המקרים הרוכשים היו בעלים בקבוצות ביטוח בישראל ומוכרים בתחום: אליהו בחברת אליהו שהקים, ו-AIG האמריקאית - מענקיות הביטוח בעולם כולו - שכבר החזיקה בשליטה בפועל ב-AIG ישראל.

נוסף על כך היו עוד מקרים, דרמטיים פחות, בהם מכירת שומרה הקטנה לקבוצת הביטוח מנורה מבטחים, או מכירת החזקות המיעוט של שירותי בריאות כללית בחברת הביטוח דקלה לבעלת השליטה בה - קבוצת הביטוח הראל, שאושרו מיידית. בשני המקרים מדובר ברכישה על-ידי קבוצת ביטוח מקומית גדולה ומפוקחת. לזה אפשר להוסיף גם את הצטרפותו של יונל כהן, לשעבר מנכ"ל מגדל, לבעלי העניין בקבוצת הביטוח איילון, לאחר שרכש 22% מבעל השליטה והמייסד לוי רחמני שעדיין אוחז ברוב המניות, ואת רכישת מניות קרן מרקסטון הכושלת בפסגות על-ידי שותפתה ובעלת השליטה בבית ההשקעות - קרן אייפקס (וגם זאת, רק לאחר הליך לא חלק עם הביטוח, שרצה לשנות את הסכם השליטה בבית ההשקעות).

גם המשקיעים בבורסה סקפטיים

פרט לזה, כאמור, יש לנו בשנים האחרונות בעיקר עסקאות שזכו לכותרות ענק, אך לא יצא מהן ממש, כולל כותרות מתלהמות ונגועות בחוסר הבנה על תפקיד הרגולציה, ואולי גם בפחד מזרים, ומהעתיד הקודר של החברות שימכרו לגורמים סינים. כך, בימים אלה מתנהלים שני מהלכים, מתקדמים מאוד לכאורה, למכירת השליטה בהפניקס הציבורית וכל המניות במיטב דש הציבורית - הרבה מעל מחירי השוק של השתיים. למרות זאת, המניות של השתיים לא נסקו לגבהים של מחירים שהרוכשים הפוטנציאליים מוכנים לשלם עבורן.

מכאן עולה שגם המשקיעים בבורסה הבינו כבר שעסקה שנחתמה, גם אם היא לכאורה מחייבת, כוללת מנגנונים לבריחה לא מסובכת, וממש איננה מהווה סוף פסוק. זאת, גם אם הודעת היח"צ מדברת על עסקה מחייבת. מדוע? משום שכל עסקה שכזו, כמו למשל זו שבין יאנגו הסינית לדלק על הפניקס, בכלל לא מחייבת את הרגולטור.

כך או אחרת, מה לגבי מכירת כלל ביטוח, שלכאורה גם היא על הפרק? ככל הידוע, למרות המאבק שהנהלת אי.די.בי ובעל השליטה בה מנסים לקדם מול הפיקוח על הביטוח במטרה למצוא רוכש אסטרטגי כלשהו, לפי שעה אין שום מגעים רציניים הכוללים בדיקות מעמיקות של כלל ביטוח. כך נראה, שבכפוף להחלטת ביהמ"ש נראה מתישהו את מניות השליטה בכלל ביטוח מתחילות להימכר בשוק במנות, וללא פרמיית שליטה. אגב, מבחינת מתווה הפיקוח על הביטוח, שהמפקחת הורתה לנאמן משה טרי לפעול לפיו, המנה הראשונה - בשיעור של 5% ממניות כלל ביטוח - חייבת להימכר כבר בתוך שבועיים מהיום.

כאמור, גם בכלל ביטוח היו מתעניינים בשנים האחרונות, החל ממאמצי מכירה שנעשו עוד בימי בעלי השליטה הקודמים - נוחי דנקנר ומשפחות לבנת ומנור, שלא נשאו פרי - עבור בימים של פוסט הסדר החוב עם השליטה המשותפת (והלא מתפקדת) של מוטי בן משה ואדוארדו אלשטיין, ועד לימי הבעלים הנוכחי, אדוארדו אלשטיין.

ועוד נקודה לסיום: מיטב דש הנו בית ההשקעות השני בגודלו במשק, והוא עשוי להימכר בקרוב. ככל שזה יקרה, זה יהיה רק הפרק הראשון, והפרק הבא יהיה מכירת הבעלות בבית ההשקעות הגדול במשק: פסגות. זאת משום שבית ההשקעות האמור נמצא בבעלות קרן ההשקעות אייפקס, שתצטרך להתחיל להבשיל את ההשקעה כבר בשנה הבאה - וזה, למדנו כבר מהניסיון הרשום מעלה, עלול להיות פרק זמן לוחץ ולחוץ, במיוחד כשהרוכשים הפוטנציאליים שפוזלים אל השוק הפיננסי שלנו לא ממש תואמים את חלומות האוצר.

צרו איתנו קשר *5988