היועץ המשפטי לממשלה: "לזרז בדיקות של נבחרי ציבור"

על רקע הבדיקה בעניין ראש הממשלה בנימין נתניהו וחקירות אישי ציבור כגון השר אריה דרעי, התייחס היום (ג') היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, למהלכי חקירה ובדיקה נגד אישי ציבור.

"אני ער לחשיבות בהבאת מידע לציבור על אודות פעולות הנערכות בתחום אכיפת החוק", אמר מנדלבליט בוועידת המשפט החמישית של לשכת עורכי הדין - לרגל פתיחת שנת המשפט החדשה. "זאת, בייחוד בנוגע לבדיקות ולחקירות הנוגעות למשרתי ציבור - שביחס אליהן, חשוב לציין, אני רואה חשיבות רבה בכך שייערכו במהירות, כפי שהדבר קורה בפועל בימים אלה ממש".

היועץ המשפטי ציין בכנס, שנערך במלון דיוויד אינטרקונטיננטל, כי הליכים אלה צריכים להתנהל בזריזות, "כמובן מבלי להתפשר על מקצועיות הליכי החקירה והבדיקה ועל מיצוי הפעולות הנדרשות על-מנת להגיע לחקר האמת".

הוא הוסיף כי "הצורך בהבאת המידע לציבור מהווה, לשיטתי, חלק מתפיסה רחבה הרבה יותר של שקיפות ציבורית, הדרושה אף היא לשם הבטחת אמון הציבור במערכת אכיפת החוק. קיום שלטון החוק צריך לא רק להיעשות, אלא גם להיראות".

"יש לזכור גם כי בתחום עדין ורגיש זה של אכיפת החוק ובירור האמת, עלינו לערוך איזון תמידי בין הרצון לשקף לציבור את מצב הדברים המתגלה מן הבדיקות והחקירות המתנהלות - ככל הניתן בזמן אמת - לבין אינטרסים ייחודיים לתחום זה הנובעים משיקולי הבדיקה והחקירה ומטובתה", הבהיר מנדלבליט. "אני ער לציפייה לקבלת מידע ביחס לבדיקות ולחקירות המתנהלות, וברגע שהדבר יתאפשר - הדברים יובאו לידיעת הציבור ללא דיחוי".

"לשמור על מעמד המוסדות המשפטיים"

עוד אמר היועץ המשפטי כי "התחלות מטבען הן הזדמנות להסתכל לאחור לתקופה שחלפה, לעשות חשבון-נפש על דברים שקרו ולהישיר מבט אל העתיד מתוך כוונה ללמוד ולהשתפר כל העת. התהליך הזה מתקיים גם במישור האישי וגם במישור המוסדי".

לדבריו, כל הגורמים הקשורים בחקיקה וביישום החוקים "מחויבים לשמור על מעמדו של המשפט כאמצעי ראשון במעלה לעשיית צדק, לקידום האינטרסים הציבוריים ולהגנה על זכויות הפרט. כן עלינו לשמור כל העת על מעמדם של המוסדות המשפטיים, ובראשם בית המשפט" - ובכך מתח ביקורת מרומזת על היוזמות להגבלת בית המשפט העליון.

"בחברה רבת-פנים וגוונים, וגם רבת-מחלוקות, אנו נדרשים ביתר שאת לכבד הכרעות שיפוטיות. עלינו להגן על עצמאותה של המערכת השיפוטית ולפעול בקפדנות לאור הכרעותיה, גם - ואולי בעיקר - כשהעמדה אותה אנו מייצגים איננה מתקבלת", הדגיש. "הדבר נכון ביחס למגוון ההליכים המשפטיים שמתנהלים בבתי המשפט השונים - בתיקים פליליים, בתיקים אזרחיים, ובהליכים מינהליים".

עוד דיבר מנדלבליט בשבח חיזוק שיתוף-הפעולה בין המשטרה, הפרקליטות וגופי המודיעין.

"במסגרת תפקידי כיועץ המשפטי לממשלה, העומד בראש מערכת אכיפת החוק בכללותה, אני נושא באחריות להבטיח את העבודה המשותפת והתפקוד הנכון של הגופים הפועלים במערכת אכיפת החוק, לפקח על פועלם ולהכווינם, כך שאלה יפעלו כגוף אחד מסונכרן", ציין היועמ"ש. "העבודה המשולבת והמתואמת בין גופי אכיפת החוק היא כלי רב-ערך ורב-חשיבות בשמירה על שלטון החוק, ויש בה להפוך את מערכת אכיפת החוק לכלי רב-עוצמה. נכון לומר בהקשר זה כי השלם עולה על סך חלקיו.

"בשנה הקרובה אנו נמשיך ונפעל לאכוף את החוק ללא מורא, להילחם בתופעות של הסתה, פשע מאורגן ושחיתות שלטונית, והכול תוך הקפדה על זכויותיהם של חשודים ונאשמים, ומתוך חתירה מתמדת לעשיית צדק".

נוסף על כך התייחס מנדלבליט למאבק בטרור ולייעוץ למאבק המדיני: "באותם מקרים שבהם קיימת מניעה משפטית מלנקוט בפעולה המבוקשת, עלינו לומר זאת בקול וברור, ובצד זאת, לנסות יחד עם הדרג המדיני למצוא פתרונות חלופיים שעומדים בדרישות החוק.

"הדברים אינם פשוטים וקלים, בעיקר כשמדובר בפעולות הקשורות לתחום הביטחון הלאומי. בתחום זה אנו פועלים כל העת על-מנת להקנות לגורמי הביטחון כלים אפקטיביים להגנה על ביטחון המדינה, ובהקשר הזה ניתן להזכיר את חוק המאבק בטרור, שנכנס לאחרונה לתוקף, ואשר עתיד למלא תפקיד מרכזי במאבק בטרור בשנת המשפט הקרובה, ובכלל בעתיד.

"יחד עם זאת, דווקא מתוך העבודה המשותפת של גורמי המשפט עם גורמי הביטחון, קיימת חשיבות להבנת הגבולות המשפטיים, המהווים ערובה להגנה על זכויות אדם, המקבלת משנה תוקף בשעת חירום". 

שקד: "עודף החקיקה מסוכן"

גם שרת המשפטים, איילת שקד, נשאה דברים בוועידה וטענה כי "עודף החקיקה בישראל הגיע לרמה מסוכנת - זה פוגע בחופש של כולנו".

שקד הוסיפה כי היא "גאה על בלימת 1,100 הצעות חוק בוועדת שרים לחקיקה: החל ממושב הכנסת הקרוב לא יתאפשר יותר להעביר הצעת חוק עונשית בלי להחזיק בחוות-דעת מקצועית של משרד המשפטים. בכל פעם שחברי הכנסת מצביעים בעד חוק חדש, חברי הכנסת מצביעים במקביל גם הצבעה נגד החירות שלנו, שהחל מאותו הרגע שבו התקבל החוק החדש - הולכת ומצטמצמת", הדגישה.

"לפרץ החקיקה הזה שמכלה את זמנו של הפרלמנט הישראלי אין אח ורע בכל העולם המערבי כולו", הוסיפה שקד. "זוהי בפירוש לא תעודת כבוד; זוהי תעודת עניות המעידה על הכישלון המפואר הממתין בקצה דרכו של מי שמבקש לפתור כל בעיה בדרך של חקיקה. לפעמים נדמה לי שאנחנו במירוץ לתחתית: מי יצליח לחוקק כמה שיותר חוקים. מי יצליח לגעת בכמה שיותר נושאים. הדיוק פחות חשוב; יותר חשובה הכותרת.

"עם פתיחתה של שנת המשפט אני מבקשת מכולנו להחזיר את המערכת לאיזון. אני קוראת למחוקקים ולמשרדי הממשלה להוריד את הרגל מהגז ולשרים בוועדת השרים לחקיקה לדרוך בעוצמה על דוושת הבלם".

נשיאת בית המשפט העליון, מרים נאור, הוסיפה: "שנת המשפט הנוכחית, בדומה לקודמותיה, צפויה להציב בפני מערכת המשפט אתגרים מורכבים. אתגר מרכזי הוא המשך שיפור השירות לאזרח וייעולו. שירות טוב ואיכותי - אך גם יעיל - למתדיינים הבאים בשערי בית המשפט הוא מטרה חשובה שמערכת המשפט פועלת ללא לאות להגשמתה; הוא אחת מאבני-היסוד של עשיית הצדק, שהיא היא המטרה שלשמה קיימים בתי משפט בחברה דמוקרטית".

נאור ציינה כי הצעדים להפחתת העומס על השופטים הועילו - ומספר התיקים הממתינים לפסק דין למעלה מחצי שנה ירד מ-3,200 ל-600. "מגמה זו אינה מקרית. היא תוצאה של עבודה קשה ומאומצת מצד השופטים, הרשמים וכלל עובדי מערכת המשפט", סיכמה.