הכפשה משטרתית ללא סמכות

רק לפני כמה ימים שוב זעקו הכותרות באתרי האינטרנט את המלצת המשטרה: להעמיד לדין את כולם ומייד בגין עבירות חמורות של סחיטה באיומים, שוחד, הלבנת הון ומה לא. ההמלצה כוונה כלפי עשרות חשודים וחברות. העיתונים הכלכליים החרו מייד אחרי המלצת המשטרה ופרטו לפרוטות את החשדות החמורים שמפורטים בה לכל אורכה (והיא ארוכה).

לא נפקדו מהפרסומים שמותיהם ותמונותיהם של החשודים, כשהם מובלים אזוקים על ידי שוטר אמיץ, או מאחורי זכוכית בדיון אודות מעצרם. פניהם הולבנו, הם גולגלו בזפת בפני כל העם, שמצקצק בלשונו אודות ה"מושחתים" שנתפסו. נכון שיש להם ילדים קטנים, נכון שחבריהם יצביעו עליהם כעת, נכון גם שכל קרוביהם ומכריהם, מעסיקים פוטנציאליים, אנשים שעושים איתם עסקים, כל אלה חושבים שעוד רגע קט הם יועמדו לדין בעבירות חמורות.

כך זה נראה - אלא שכל זה לא נכון כלל.

מביך ומפתיע לגלות שאין להמלצות המשטרה כל חשיבות משפטית ודינן כעפרא דארעא. מדובר בטקס עתיק יומין, שנערך כל אימת שהמשטרה מסיימת לחקור תיק ומעבירה אותו אחר כבוד להחלטת הפרקליטות. המשטרה קיבלה את מנת יחסי הציבור הנדיבה שלה, אז את מי מעניין שפניהם של החשודים הולבנו - הם, ברור לכל, ה"מושחתים"...

מביך ומפתיע לגלות, שרוב עורכי הדין בפרקליטות אפילו לא יפתחו את ההמלצות ולא יקראו בהן. רובם כועסים על המשטרה שמפרסמת המלצות, ולא בכדי. קציני המשטרה שחותמים עליהן לא יצטרכו להופיע בבית משפט ולהגן על ניסוחיהם המחמירים. הם "זורקים" את התיק לפרקליטות, שתצטרך כעת לעמוד בציפיות הגבוהות שנוצרו בלב הציבור.

על פי המצב החוקי במדינת ישראל, למשטרה מסורות סמכויות רבות מאוד (וטוב שכך), שעל כולן להופיע בחוק מפורש. סמכות שלא נחקקה בחוק - אינה קיימת. פשוטו כמשמעו. המשטרה רשאית להגביל את חירותו של האזרח לתקופות קצובות. היא רשאית לחקור אותו, ללחוץ עליו אגב כך, אפילו למסור לו מידע שקרי בעת חקירתו. מותר לה לאזוק אותו בידיו וברגליו, לגרור אותו לבתי המשפט ולחשוף את פניו לעיני כל אגב כך. מותר לה לתפוס את רכושו ולעתים אגב חקירה - להותיר אותו חסר כל. מותר לה לעיתים להפעיל נגדו כוח פיזי רב ואף לפצוע אותו. מותר לה לעתים לפשפש בנקבי גופו אגב חיפוש מדוקדק. הכל מותר לה על פי חוק מפורש בלבד. לעומת זאת אם יפעל שוטר נגד אזרח שלא על פי חוק - מותר לו להתנגד בכוח לפעולתו, להדוף אותו ואף להכותו. כך ממש.

אבל אין בנמצא בספר החוקים של מדינת ישראל שום סעיף שמסמיך את המשטרה להמליץ לפרקליטות מה ייעשה בתיק חקירה ובאילו עבירות להאשים את החשודים. פשוט אין חיה כזאת. כיוון שאין סעיף כזה - אין למשטרה סמכות לפרסם המלצה שאין היא מוסמכת להמליץ.

הדברים נכונים שבעתיים נוכח הלבנת הפנים שנעשית לחשודים, כאשר אין להם אפשרות להדוף את השוטר שמפרסם את ההמלצה או להתנגד לו בכוח. כל שיש לחשודים הוא עורך דין שימסור בשמם תגובה רפה, שתופיע בסוף הכתבה ולא בכותרתה, אם בכלל. למי חשובה תגובת הסניגורים? הרי הם מגינים על אותם "מושחתים" שתמונתם מופיעה, פניהם נפולות נוכח קלונם.

למרות זאת, המשטרה עושה זאת שוב ושוב - כדי להתחמם באור הזרקורים. העיתונים נהנים לפרסם בקול גדול, ברעש ובקול תרועה, והחשודים, מה איתם? מה עם אותם אלה שהחלטת הפרקליטות תנקה אותם? הרי אין עשן בלי אש - נכון?

ואולי דווקא יש?

עו"ד עפר ברטל מייצג את אחד החשודים בתיק נתיבי ישראל