הישג לרשות המסים ומכה לעו"ד יוסי שגב: שופטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב, ד"ר מיכל אגמון-גונן, דחתה היום (ג') את העתירה שהגיש שגב נגד שומת המע"מ בסך 2.8 מיליון שקל בגין תקבול בסך 15.6 מיליון שקל שהוצאה לחברת י.מ.ש השקעות של שגב בגין מתן שירותים משפטיים ללאה אייזנברג במהלך המאבק על ירושת בעלה המנוח, שאול אייזנברג ז"ל.
השופטת קיבלה את עמדת רשות המסים כי השירותים בהקשר לסכסוך הירושה במשפחת איזנברג לא ניתנו ללאה איזנברג, אלמנתו של שאול שהייתה תושבת חוץ, כטענת שגב - אלא ניתנו לבתה, ליז הרדי ז"ל, שהייתה תושבת ישראל, כטענת רשות המסים, ולכן העסקה חייבת במע"מ.
בכך דחתה השופטת את ערעורו של שגב, שטען כי השירותים המשפטיים ניתנו ללאה איזנברג, שהייתה תושבת חוץ, ולכן אינם חייבים במע"מ.
"לא הוכח מבחינה עובדתית כי שגב או מי מטעמו נתנו שירותים משפטיים ללאה איזנברג. המדינה הוכיחה באמצעות ראיות רבות - לרבות עדויות סותרות של שגב עצמו בנושאים רבים ובעיקר באמצעות מסמכים מזמן אמת - כי השירות המשפטי שניתן על-ידי שגב ומשרדו ניתן לליז הרדי, ומשכך לא ניתן ללאה", פסקה השופטת.
לדברי בית המשפט, "הוכח כי ייצוגן של לאה מזה בידי משרד עו"ד יעקב וינרוט, וליז מזה בידי משרד שגב, היה ייצוג נפרד בכל המובנים - הן הפורמלי, הן במובן זה שכל משרד קידם את האינטרסים של באת-כוחו".
לפי פסק הדין, אין חולק כי לאה איזנברג הוטבה גם היא מפעילותו של משרד שגב, "אולם הדבר היה במסגרת אותו שיתוף-פעולה בין האם ובאי-כוחה, משרד וינרוט מזה, לבין ליז ובאי-כוחה, משרד שגב מזה. שיתוף-הפעולה ביניהם, המקובל בין צדדים ובאי-כוח העומדים באותו צד של המתרס בסכסוך, הניב פירות לשני הצדדים, הן ללאה, הן לליז, אולם אין בעובדה זו כדי להפוך את לאה למי שקיבלה שירותים ממשרד שגב".
לדברי השופטת, חיזוק למסקנה כי משרד שגב לא נתן שירות ללאה הוא שמעולם לא נחתם כל הסכם בין משרד שגב ללאה, ולו הסכם סודי. "זאת, על אף שמשרד שגב הקפיד לחתום ולהחתים את ליז על הסכמי שכר-טרחה ולדרוש שכר-טרחה, בכל מקום בו השתנו הנסיבות".
השופטת קבעה כי שגב נתן תשובות מעורפלות, עדותו הייתה מלאה סתירות, והוא "קינח, שלא לצורך, בהטלת אחריות לפתחו של עו"ד וינרוט".
השופטת העבירה ביקורת נוקבת על שגב, בין היתר לאור העובדה שלדבריה הוא ניסה להעביר את האחריות למעשיו לעורכי דין אחרים, ובראשם עו"ד יעקב וינרוט שייצג את לאה הרדי.
בין היתר העיד שגב בסיכומיו כי "וינרוט חשב על דרך מאד מפולפלת, שלדבריו היא יותר טובה. הוא אמר 'תראה, בוא נייצג את לאה בשני חצים. חץ פורמלי אני אייצג את לאה, וחץ לא פורמלי שבו אתה תהיה שלוח בשליחות נסתרת', לא נגלה את זה, ואתה תייצג את לאה ואת האינטרסים של לאה, כאשר אתה בעצם מייצג את ליז'".
לדברי אגמון-גונן, "יש לראות בחומרה את העובדה ששגב הציג נימוק זה כנימוק שהעלה לפניו עו"ד וינרוט, ולא כנימוק שלו עצמו. אני רואה את הדברים בחומרה, כיוון ששגב הוא עורך דין מנוסה. אם לדעת שגב, וינרוט טעה בעניין זה - היה עליו להפנות את תשומת-לבו לכך. טענתו כי קיבל את דברי וינרוט כ'כזה ראה וקדש' אינם מהימנים".
השופטת המשיכה וביקרה את שגב בנקודה זו. "בהליך זה ניסה שגב להטיל אחריות לענייניו שלו על שורה של עורכי דין, ביניהם עורכי הדין וינרוט, גיל אוריון ונאמן, ואף (על) עורכי דין ממשרדו כמו עו"ד ארליך ועו"ד שרף. יש להדגיש כי הטלת האחריות על וינרוט נטענה בעלמא, שעה ששגב, שניהל את ההליך הפלילי, לא טרח לשאול את וינרוט ולו שאלה אחת בהקשר זה".
אגמון-גונן הוסיפה וכתבה כי "עדותו של עו"ד וינרוט, כפי שהיא עולה מהפרוטוקולים במע"מ ובהליך הפלילי (שכן עו"ד וינרוט לא העיד לפניה. ח"מ), הייתה עקבית לחלוטין ונתמכת במסמכים מזמן אמת, לרבות חשבוניות בשיעור מע"מ מלא שהוציא ללאה".
השופטת דחתה את גם את טענות שגב כי שלטונות מע"מ מתנכלים לו. שגב טען כי ההתנכלות לו נבעה בין היתר בשל סכסוך בינו לבין טלחום פרדילוב, שהיה יו"ר ועד עובדי מס הכנסה. לטענת שגב, הוא היה זה שחשף כי שכר העידוד של עובדי רשות המס ניתן שלא כדין, מה שהביא לביטולו ולפגיעה בשכרם.
עוד טען שגב כי שלטונות המס מתנכלים לו בשל סכסוך שנוצר בינו לבין עובדי הרשות, רפי גבאי ובני איגר. "הטענות שהעלתה המערערת בנוגע למניע מאחורי הוצאת השומה אינן רלוונטיות. החוק קובע חובת תשלום מס. על הכול לציית לחוק. מי שאינו מציית לחוק, חושף עצמו, בוודאי בפן האזרחי, לכך שרשויות המס יתקנו את השומה ויגבו ממנו את המס הנדרש על-פי החוק", נפסק.
יודגש כי שגב עומד בימים אלה לדין פלילי בבית משפט השלום בתל-אביב סביב אותה פרשה. בהליך הפלילי, שנסב על אותה מסכת עובדתית כמו זו שנדונה בהליך האזרחי בפני אגמון-גונן, טוענת רשות המסים כי שגב קיבל שכר-טרחה בסך כ-15.6 מיליון שקל עבור הייצוג המשפטי שהעניק לליז הרדי. ואולם, לטענת המדינה, כדי להתחמק מתשלום מע"מ בסך 2.8 מיליון שקל, שגב הציג בפני רשויות מע"מ מצג כוזב כאילו נתן את השירות המשפטי ללאה אייזנברג, אימה של הרדי, שהינה תושבת חוץ, ולפיכך השירות שניתן לה אינו חייב במס.
מנגד, לכל אורך המשפט טוען שגב כי התנהגותו הייתה תמימה, ודאי שאינה פלילית, וכי היא מתמצה בפרשנות לגיטימית של חוקי המס.
יודגש כי הקביעות בהליך האזרחי אינן מחייבות בהליך הפלילי, מה עוד שרף ההוכחה בפלילים כדי להרשיע אדם הוא "מעבר לספק סביר" - בעוד שרף ההוכחה לצורך קביעות בהליך אזרחי הוא של למעלה מ-50%.
המדינה יוצגה בידי עוה"ד אלפא ליבנה ושגית כחלון מפרקליטות מחוז תל-אביב.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
