עודד קובו מוכר חלומות על אקזיטים ובינתיים משלש את שכרו

שלנו גרופ יוצאת לרוד שואו לקראת ההנפקה בת"א, עם הערת "עסק חי" והערכת שווי של 177 מיליון דולר

פרסום של שלנו גרופ בנתיבי איילון / צילומים: איל יצהר ומצגת החברה
פרסום של שלנו גרופ בנתיבי איילון / צילומים: איל יצהר ומצגת החברה

האם השתתפות בהנפקה הצפויה של קבוצת שלנו גרופ היא השקעה "בעתיד של תעשיית ההיי-טק הישראלית" וב-"אחת מחברות הטכנולוגיה האטרקטיביות בישראל"? כך לפחות מבקשת החברה להציג עצמה ברוד שואו בו החלה היום לקראת הנפקת מניותיה בבורסה המקומית.

שלנו גרופ מגיעה להנפקה עם הערת "עסק חי", ורואי החשבון שלה ציינו בתשקיף כי המשך פעילותה מותנה בגיוס כספים נוספים, עד אשר תגיע לפעילות רווחית. בינתיים, במחצית הראשונה של 2016, רשמה שלנו גרופ הפסד של 15 מיליון דולר. זה לא מונע מהחברה, שבשליטת יזם האינטרנט עודד קובו והמיליארדר רומן אברמוביץ', לכוון גבוה מאוד: גיוס של 95 מיליון שקל לפי שווי חברה של כ-600 מיליון שקל "אחרי הכסף".

במצגת שפורסמה אתמול (ב') לקראת ההנפקה, מציינת שלנו גרופ כי היא מתמקדת במוצרים ושירותים בעלי ערך מוסף, מתמחה באפליקציות מובייל, שירותים מקוונים ובינה מלאכותית ויתרה מכך - היא אף "מציגה דרך חדשנית להשקעה בטכנולוגיה". כעת נותר לראות האם הגופים המוסדיים אכן ישתכנעו שעומדת בפניהם הזדמנות פז או שיעדיפו, כפי שנהגו ברוב ניסיונות ההנפקה של חברות היי-טק בבורסה המקומית, לוותר על השתתפות בגיוס ההון.

הנתונים הפיננסיים העגומים לא מונעים מהחברה לשווק עצמה כחברת חלום ולשים דגש במצגת על אקזיטים (הגם שטרם ייצרה הכנסות כלשהן). תחת הכותרת "שוק הטכנולוגיה בישראל" נכתב במצגת כי בישראל בוצעו בשלוש השנים האחרונות אקזיטים במעל 33 מיליארד דולר; בעשור האחרון היו בממוצע 100 אקזיטים לשנה; וכי יש גידול במספר החברות המגיעות לשווי של מיליארד דולר או יותר - אולי רמז לשווי אליו שואפת החברה להגיע.

עד היום גייסה שלנו גרופ 25 מיליון דולר בשני סבבים. אם לפני שנתיים שווי החברה הוערך ב-23 מיליון דולר ולפני שנה וחצי ב-90 מיליון דולר, הרי שהערכת השווי שצורפה לתשקיף שהוגש בשבוע שעבר נדיבה בהרבה. לפי BDO זיו האפט, השווי של שלנו עומד על לא פחות מ-177 מיליון דולר. את הנפקת שלנו גרופ, שנחשפה ב"גלובס" בחודש יולי, מובילה חברת החיתום פועלים אי.בי.אי.

שקף נוסף במצגת עוסק באקזיטים נבחרים שבוצעו בישראל בשנים האחרונות. בין היתר מוזכרות שם חברת פאנדטק שנרכשה ב-1.2 מיליארד דולר ו-XURA (לשעבר קומברס) שנרכשה ב-643 מיליון דולר. מה הקשר בין חברת פאנדטק העוסקת בתחום הפינטק ו-XURA שמספקת פתרונות בתחום הדיגיטל, לחברת שלנו שעוסקת באפליקציות למובייל? נראה שאין הרבה קשר. לעומת זאת מוזכרת גם אחת האפליקציות הכי בולטות שיצאו מישראל - Waze, שנמכרה ב-1.1 מיליארד דולר.

Waze היא נקודת התייחסות גם בתשקיף שפורסם בשבוע שעבר, בו ציינה שלנו גרופ כי במסגרת התוכנית האסטרטגית שלה היא מתכננת לפעול למכירת מוצר אחד או יותר מהפורטפוליו שלה תמורת 40-80 מיליון דולר מדי 3-4 שנים - אקזיטים שהיא מגדירה כקטנים, לעומת "Viber, אפליקציה בת שלוש שנים ללא מודל עסקי שנמכרה בתמורה כוללת של כ-900 מיליון דולר, או Waze שנמכרה בתמורה כוללת של כ-1.1 מיליארד דולר לגוגל, בעת שהיו לה 40 מיליון משתמשים וללא מודל עסקי", כך בתשקיף.

אגב, גם הערכת השווי של BDO כללה השוואה לאקזיטים קודמים ובהם ווטסאפ וטוויטר , ומעריך השווי כתב כי "אפליקציות מבוססות יוזרים הינן אפליקציות אשר נמצאות לרוב בשלב הראשוני ולגביהן לא נבנה מודל המאפשר לחברה ליהנות מרווחים שוטפים". אותן אפליקציות נבחנו לפי שווי העסקה למשתמש - שווי שנע בין 9-59 דולר; מזכיר במידה מסוימת את מודל ה"eyeballs" בימי בועת האינטרנט של סוף שנות ה-90-תחילת שנות ה-2000. לפי מצגת החברה, יש לה 11 מיליון משתמשים ברחבי העולם והמספר נמצא במגמת צמיחה.

תנאי שכר מופלגים

האפליקציה המפורסמת ביותר של שלנו גרופ היא "בליינדספוט" שפיתח דור רפאלי, אחיה של הדוגמנית בר רפאלי. האפליקציה שמאפשרת שליחת הודעות אנונימיות עלתה לכותרות בעקבות חשש שתאפשר בריונות נגד בני נוער ותביעה ייצוגית נגדה בסך 650 אלף דולר.

המצגת מספקת פרטים על אפליקציות נוספות של שלנו (חלקן טרם הושקו) ובהן Mister Radio אפליקציית רדיו לסלולר, JibJobs לוח דרושים לעובדים מתחילים, מנועי חיפוש לאופנת גברים ונשים, מנוי חודשי לגרביים אופנתיות, אפליקציה שהיא "שף איטלקי המסייע לבשל כל מנה" ואפילו אפליקציה מבוססת בינה מלאכותית שמסייעת להבין את הקוראן.

חלומות לחוד ומציאות לחוד: בד בבד עם ההנפקה, אישר לאחרונה הדירקטוריון הסכמי העסקה חדשים ומשודרגים לנושאי המשרה בחברה, בראשות עודד קובו (יו"ר ומנכ"ל), שעלות העסקתו השנתית צפויה לעמוד על 1.2 מיליון דולר (כ-4.5 מיליון שקל) - עיקר הסכום שכר בעלות חודשית של 92 אלף דולר, לצד הטבות נוספות בהן רכב והחזר הוצאות. ב-2015 שכרו של קובו עמד על פחות מ-400 אלף דולר.

עלות השכר השנתית של ארבעת הסמנכ"לים צפויה לנוע בין 424-481 אלף דולר(ב-2015 היא עמדה על 41-229 אלף דולר). אשתו של קובו, אתי עובדיה קובו, מועסקת במחלקת המדיה החברתית בחברה בשכר חודשי בעלות 13 אלף שקל.

חלקו של קובו, עומד על 38% ממניות החברה ואברמוביץ' מחזיק ב-16% מההון (באמצעות חברת Ervington). שי עזרן, סמנכ"ל תפעול ועוזי רפאלי, סמנכ"ל טכנולוגיות, שניהם ממייסדי שלנו, מחזיקים ב-8% מההון כל אחד, וחיים ברבי מחזיק ב-6% מההון באמצעות קרן Mariona.

תל-אביב לא מושכת הנפקות טכנולוגיות

חברות הטכנולוגיה המקומיות מעדיפות בדרך-כלל להסתכל על וול סטריט כאל אפשרות להנפקה ראשונית. התוצאה היא שחברות טכנולוגיה שמבקשות להנפיק בת"א הן בדרך-כלל לא מהשורה הראשונה. בשנים האחרונות היו כמה ניסיונות הנפקה בולטים. לפני כשנתיים, חברת N-trig שפיתחה שבבים לממשק מסכי מגע ועטים דיגיטליים, נאלצה לוותר לאחר שלא הצליחה לעניין את המשקיעים. כמה שנים מוקדם יותר היה מקרה דומה בחברת מודו של היזם דב מורן. בשנה האחרונה נכשל ניסיון הנפקה של חברת הסייבר Safe-T.

מי שכן הצליחה להנפיק לאחרונה היא חברת וונטייז, העוסקת בתחום ה-VOD, שהייתה להנפקת המניות הראשונית היחידה עד כה ב-2016. אחרי כישלון בניסיון הראשון, החברה הצליחה להנפיק בקושי רב ולאחר קיצוץ משמעותי בשווי ובהיקף ההנפקה (וגם זה רק לאחר שהחתמים רכשו כשליש מהסחורה בהנפקה). לא חלף חודש ובדוחות הכספיים הראשונים שפרסמה וונטייז בשבוע שעבר היא הציגה תוצאות גרועות הכוללות מעבר להפסד גולמי וירידה של 70% בהכנסות.