הנקראות ביותר

נהגת באחריות? אתה אשם

מערכת המשפט שלנו ניתקה הקשר בין אחריות וסמכות - וחושפת לפגיעה דווקא יזמי נדל"ן אכפתיים

זירת הקריסה, הירוק היה מינוס 1 אדום מינוס 2 / צילום: עדי שבתאי, המהנדס הראשי של אסותא
זירת הקריסה, הירוק היה מינוס 1 אדום מינוס 2 / צילום: עדי שבתאי, המהנדס הראשי של אסותא

באמצע הלילה קם יזם נדל"ן מכוסה זיעה קרה. בחלומו הוא ראה אנשים נהרגים בפרויקט שלו בגלל כשל בטיחותי. מה יעשה כדי למנוע אותו במציאות?

לפני שנדון בשאלה הזאת, כמה הבהרות נחוצות וחידודים: יזם נדל"ן הוא מי שמזמין את העבודה מ"הקבלן המבצע", ויש הבדל בין "כשל בטיחותי" ל"כשל תכנוני". באסון שהתרחש לפני כמה ימים בחניון ברמת החייל, הקבלן המבצע הוא דניה סיבוס והיזם הוא עיריית תל אביב. אם אכן יוכח שהאירוע נובע מכשל תכנוני, האחריות כלל אינה של דניה סיבוס, שאמורה לקבל תוכניות גמורות מידי היזם, אלא של היזם - מזמין העבודה (במקרה הזה עיריית תל אביב) - ושל המתכננים המקצועיים שעבדו עבורו בתכנון החניון.

לעומת זאת, אם האירוע נבע מכשל בטיחותי, האחריות לאירוע אינה של היזם אלא של הקבלן המבצע, ובכל מקרה, חלק גדול מהאחריות הוא של המדינה, ועל כך אני מקווה להרחיב עוד ועוד בפעמים אחרות. אבל עכשיו נחזור למר יזם שמתפלל לעבור את חייו בלי שיישפך דם באתרים הקשורים בו. מה יעשה?

קודם כול, עליו להבין שהסיכויים נגדו. להבדיל מענפים אחרים, ענף הבניין מושתת על אתרים ארעיים, דינמיים ומתחלפים ועל תחלופת עובדים גבוהה. ההסתברות לתאונות, לפיכך, גבוהה במיוחד. זה מצער מאוד, אבל זו עובדת חיים אוניברסלית. בישראל, המציאות חמורה בהרבה ומטרידה: בענף הבנייה בישראל נהרגים יותר מפי שניים פועלים בהשוואה לממוצע באיחוד האירופי. גם בהשוואה לארה"ב, שאינה דוגמה מפוארת במיוחד בנושא הזה, ישראל נראית רע - כ-40% יותר הרוגים לכל 1,000 פועלי בניין. הסטטיסטיקות של מספר הפציעות דומות. עסק ביש.

הסיבות למצב שנוצר הן מגוונות. בין השאר הדבר נובע מתחלופת עובדים גבוהה; ערב רב של לאומים, שפות ותרבויות, היעדר הכשרות ראויות, אם בכלל; היעדר מספר מספק של גורמי פיקוח וענישה, כמו גם של קבלנים, של מהנדסים ושל פועלים; רווחיות נמוכה של קבלנים והיעדר מקורות מימון מסודרים; היעדר הבחנה בין עיקר וטפל בתקנות הבטיחות ועוד ועוד. אבל לצד כל אלה אני מבקשת לטעון כאן שיש סיבה נוספת, נסתרת מעין, אבסורדית למדי וקלה לתיקון, וחבל על כל יום שעובר בלי שהמחוקק מטפל בה כדי להציל חיים ממש.

קיראו עוד ב"גלובס"


loading

מה שמר יזם לא יודע

כשאנחנו חושבים על אותו מר יזם מודאג, שאמנם פועל בתחום בעייתי בהגדרה ובמדינה בעייתית במיוחד, התשובה לשאלה מה עליו לעשות כדי להוריד את ההסתברות לתאונת עבודה נראית מובנת מאליה - תפקח! תבדוק בעצמך שהקבלן המבצע, שאת שירותיו שכרת, אכן פועל לפי כללי הבטיחות והתקנות, הן חוקית והן מהותית.

אז מר יזם שלנו אכן שכר כבר בתחילת הפרויקט מפקח חיצוני מטעמו שבא יום-יום לאתר ותפקידו להשגיח שעומדים בעלויות, בלוחות הזמנים, באיכות הבנייה ובבטיחותה, אבל גם זה לא משקיט את החלומות הרעים והוא שוכר בנוסף גם מפקח בטיחות חיצוני ייעודי. הוא מבקש ממנו לעבור מדי שבוע באתרי הבנייה שבפרויקטים שלו ולשלוח לו דוח מפורט על ליקויי הבטיחות באתר.

אמנם, מר יזם הוא לא המנהל של האתר ושל הפועלים, אבל ודאי שעל דברים מהותיים הוא רוצה להעיר ובמקרים מהותיים ממש הוא רוצה אפילו להפעיל את הסנקציה היחידה שיש בידיו - על אף העלות הגבוהה שלה - לעצור את העבודות עד תיקון הליקוי. אבל מר יזם לא יודע דבר אחד חשוב: שדווקא מרגע שבו הוא עשה את "הדבר הנכון" הוא הראה "קשר סיבתי" וחשף את עצמו ואת החברה שהוא מנהל לאחריות אזרחית ופלילית בכל הנוגע לתאונות באתרי הבנייה שאותם לא הוא מנהל ועל ניהולם ובטיחותם אין לו כל סמכות.

מדוע זה קורה? כי לפי המערכת המשפטית והביטוחית בישראל, כל עוד היזם יושב במשרדו במגדל, רחוק מאתרי הבנייה, חף ממידע כתינוק בן יומו, ומוכיח היעדר אכפתיות מוחלט לשלום פועלי הבניין, או אז, אם קורה משהו, לו אין כל אחריות בדבר. הוא לא ידע ולכן הוא לא פעל. וזה "בסדר". לא סתם בסדר, על זה מקבלים "אות הצטיינות" של פטור מאחריות פלילית וכנראה גם אזרחית. אבל אם חס וחלילה מר יזם החרד התעניין בשלום פועלי הבניין שבעקיפין עובדים עבורו, מיד הוא נכנס ל"ניגוד עניינים" אמיתי - בין חובתו האזרחית והאנושית לבין חובתו המקצועית.

והנה הגענו לאחד האבסורדים הגדולים במערכת המשפט שלנו, שניתקה את הקשר בין אחריות וסמכות ותרה כמוכת תזזית אחר קשרים סיבתיים אקראיים וכיסים עמוקים.

ומה אם יקרה חס וחלילה אירוע בטיחות באתר בנייה של מר יזם והוא ירצה לבקר את הפצוע בבית החולים? אז יאמרו לו יועציו המשפטיים: "בשום פנים ואופן", והם צודקים, כי אם הוא יבקר את הפצוע, בית המשפט, לשיטתו, קיבל עוד חומר תומך לאחריותו לאירוע הבטיחות. והנה הוא שוב נאלץ לבחור שוב ושוב בין צו מצפונו לבין המערכת החוקית שבה הוא עובד ושבמסגרתה הוא אמור לפעול (חוק החברות) אך ורק לטובת החברה שהוא מנהל ולמען השאת רווחי בעלי מניותיה.

ומהו הפתרון הפשוט? בשיטת אלטמן הקטן: הפוך, גוטה, הפוך!

יזם שיראה אכפתיות בדרכים שונות, כמו העסקת מפקחי בטיחות חיצוניים, כמו התמודדות עם ליקויים מהותיים ועוד, הוא זה שצריך לקבל פטור מאחריות פלילית לאירועי בטיחות באתרי הבנייה, ולא להיפך. מעניין מהו שיעור תאונות העבודה שיימנעו מאותו יום מובן מאליו שבו יזמי נדל"ן לא ייאלצו להוכיח חוסר אחריות כדי לקחת אחריות.

alona@baitvegag.co.il

■ גילוי נאות: הכותבת היא בתו של חיים בר און ז"ל, מייסד "גלובס", ובעלת מניות מיעוט בעיתון. היא מכהנת כיום כמנהלת קרן הנדל"ן בית וגג העוסקת בייזום נדל"ן למגורים במסגרת התחדשות עירונית. הכותבת הייתה שותפה בעבר במשרד רואי החשבון והייעוץ הכלכלי יצחק סוארי ושות' (היום: קוגנום).

עקבו אחרינו ברשתות
רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
לכתבה הקודמתכך נפתור את בעיית הכסת"ח