סטארט-אפים ישראלים גייסו כ-230 מ' ד' מתחילת ספטמבר

מבדיקת "גלובס" עולה כי בכל אוגוסט גויסו 320 מיליון דולר ■ Claroty, חברת אבטחת סייבר לתשתיות תעשייתיות, גייסה 32 מיליון דולר

עובדי Claroty / צילום: יורם רשף
עובדי Claroty / צילום: יורם רשף

הקיץ נגמר, וזה אומר שהעולם חוזר לעבוד. חוזר ליזום, חוזר לגייס, חוזר להשקיע כולל בחברות סטארט-אפ ישראליות. לפי בדיקת "גלובס", מתחילת ספטמבר - שזה אומר 12 ימי עבודה, כשליש חודש - חברות טק ישראליות גייסו כמעט 230 מיליון דולר, ממש לא רע לעומת אוגוסט שבמהלכו עמד הסך על 320 מיליון דולר. רק היום נודע על ארבעה גיוסים משמעותיים בסך כולל של 119 מיליון דולר. זה אומר ששנת השיא בתעשיית הטק הישראלית עדיין בשלה, בלי משבר אימתני שאולי נמצא באופק ועם הרבה תקווה ורוח יזמות.

הגיוס הכי גדול שנודע עליו היום הוא זה של חברת אבטחת הסייבר Claroty, מבית היוצר של Team8, שיצאה לדרך כשהיא משלימה גיוס של 32 מיליון דולר, סבבי A ו-B יחדיו. את הגיוס הובילה קרן ההון סיכון האמריקאית Bessemer. לדברי החברה, זוהי השקעת ההון סיכון הגדולה ביותר שבוצעה בשוק אבטחת הסייבר לרשתות תעשייתיות ותשתיות קריטיות - השוק אליו פונה Claroty.

כאשר מדובר על רשתות תעשייתיות ותשתיות קריטיות הכוונה היא בעיקר לתחנות כוח, בתי זיקוק לנפט, תשתיות מים ותחבורה וכן מפעלים לייצור כימיקלים ותרופות. אין זה סוד שמטרות אלו הפכו ליעדי תקיפה מאוד פופולריים בקרב האקרים בגלל שפגיעה בהן פירושה פגיעה באוכלוסיות מאוד גדולות, ואפילו פגיעה ברמת לאומית.

"ראשית, זהו אירוע די מרגש עבורנו כי זו החברה השנייה שאנחנו משיקים אחרי illusive שגייסה לפני שנה 22 מיליון דולר", אומר ל"גלובס" נדב צפריר, מנכ"ל קבוצת הסייבר Team8 ומפקד יחידה 8200 לשעבר - היחידה הצבאית ממנה יצאו לא מעט מומחי ויזמי אבטחת סייבר. "שנית, השוק הזה של אבטחת סייבר לרשתות תעשייתיות הוא בראייתנו הפלטפורמה שעליה ירכב כל ה-Smart X - שזה אומר עיר חכמה, תחבורה חכמה, כולל תנועת רכבים אוטונומיים, ואפילו הפצת אנרגיה חכמה. כל זה יסתמך על תשתיות חכמות (מבוססת מערכות ממוחשבות) שיתבססו, בין השאר, על הפתרון של Claroty".

לדבריו, "מה שמאפיין את השוק של רשתות תעשייתיות הוא שיש בערך 10 ונדורים (ספקי ציוד) גדולים, כמו ג'נרל אלקטריק, והציוד של כל ספק מדבר בשפה משלו ואלו שפות ייחודיות לכל ונדור. המשימה הכי מורכבת זה להיות מסוגלים לדבר את כל השפות במקביל ברמה שמסוגלת לשפוך אור על מערכות מאוד מורכבות, שהיום מי שמשתמש בהן יש לו יכולת מוגבלת לראות מה בכלל יש במערכת בפרט ובמפעל בכלל".

"אנחנו מכסים את כל השכבות השונות שקיימות בעולם ה-Industrial IoT", מסביר אמיר זילברשטיין, מנכ"ל וממייסדי החברה. "פתרונות רגילים מכסים רק את השכבות העליונות (שרתים, תוכנות ומערכות הפעלה רגילים), ואילו אנחנו מכסים גם את השכבות התחתנות שייחודיות לעולם התעשייתי (בקרים, סנסורים). המערכת שלנו נמצאת במקום שבו היא יכולה לקבל את המידע מכל אחת מהשכבות האלו, המידע שעובר בהן וביניהן".

וצפריר מבהיר: "כל דבר פיסיקלי בעולם הזה, החל ממנוף וכלה במעלית, מחובר למחשב, וכשאנחנו מתקינים מערכת שלנו במפעל, ניתן לראות בצורה מפוקחת מה שיש בתוך הרשת".

"כדי להיות מסוגלים להגן על מערכת, צריך קודם כל להבין אותה, לדעת לקרוא אותה", אומר זילברשטיין. "אי אפשר להגן על תהליך שלא מבינים אותו, והיכולת שלנו להבין את התהליך היא ייחודית, ומאפשרת לנו לבנות מודל של רשת מכונות ולהבין מה חריג ומה נורמלי".

ובני פורת, סמנכ"ל הטכנולוגיה, מרחיב את ההסבר: "נניח יש בקר שאחראי על איזשהו תהליך ורץ עליו איזשהו קוד, אזי מערכות רגילות של אבטחת סייבר אולי יזהו שיש בו תקשורת מיוחדת שלא הייתה בו קודם. אנחנו יכולים לא רק להגיד שהייתה תקשורת מיוחדת אלא שהיה שינוי קונפיגורציה לבקר ולהגיד ללקוח האם השינוי הזה מסוכן או שאין צורך להתייחס אליו".

"הפרוטוקולים (השפות) של מערכות הבקרה השונות הם ייחודים ליצרן מסוים, כמו ג'נרל אלקטריק לדוגמה. כמעט בכל מקום תעשייתי, יש בקרים (כלומר מחשבים שמפעילים מכונות) שהם שילוב של ספקי הציוד האלו", אומר זילברשטיין. "על מנת להגן על התהליכים שקורים שם, כלומר לוודא שאין חריגות מהנורמה, צריך לעשות 2 דברים: הראשון, להבין את הפרוטוקול של כל אחד מהיצרנים בנפרד; השני, לשלב את כל השפות (הפרוטוקולים) יחדיו והשלישי, ללמוד את כל התהליכים הספציפיים שקורים באותו מתקן. וזה מאפשר לעשות 2 דברים קריטיים כדי להגן על אותו מקום: הראשון, לתת נראות של כל מה שיש להם ברשת (איזה בקר יושב איפה ועם מי הוא מדבר), והשני, לייצר מודל לאיך המפעל עובד.

לדבר בכל השפות

"לדוגמה: ידוע שבכל יום בארבע בבוקר כשהטמפרטורה מגיעה ל-98 מעלות צלזיוס, משאבה מסוימת מופעלת. אם יש חריגה מנורמה זו, או שמישהו עושה שימוש חריג בפרוטוקול, המערכת שלנו יכולה להתריע על זה. זו השכבה הראשונה של מה שאנחנו יכולים לעשות, ויש לזה משמעויות רבות הן עבור מי שתקף את המערכת והן עבור מי שלא פעל בזדון, כמו עובד מן המניין במפעל. כלומר, בניגוד למערכות אבטחת סייבר סטנדרטיות, המערכת שלנו יכולה לחסוך למשתמש (מפעל בד"כ) כסף ולהפוך אותו ליעיל יותר".

לדברי זילברשטיין, "במקרה הטוב, פתרונות אבטחת סייבר קיימים יודעים לדבר בשפה (פרוטוקול) אחת עד שתיים של ונדורים. ובוודאי שאין פתרון שיודע לדבר בכל השפות כמונו, ועוד לעשות את זה בצורה פסיבית כלומר בלי לשים סנסורים שלנו על הבקרים התעשייתיים במפעל".

פורת מסביר כי הפתרון של החברה כבר מותקן קצת פחות משנה אצל לקוחות משלמים, מתעשיית הנפט, ייצור חשמל, כימיה, שנמנים על חברות פורצ'ן500, ואלו עסקות של "7 ספרות" לכל לקוח. וצפריר מוסיף: "היתרון מבחינתנו הוא שאנחנו לא רק מוכרים מוצר אבטחה אלא מוצר שהפוטנציאל שלו גדול יותר כי הוא מאפשר התייעלות של מערכות תעשייתיות".

חברת השיווק Datorama גייסה 32 מיליון דולר

אם יש משהו שארגונים זקוקים לו זו איזושהי דרך לנתח את האפקטיביות של פעילויות השיווק שלהם, כלומר עד כמה ההשקעה בפרסומת כזו או אחרת יצרה הכנסות חדשות.

יש לא מעט חברות שפועלות בשוק זה, והחברה הנוכחית שגייסה עבור חזונה לשוק זה היא Datorama שקיבלה צ'ק של 32 מיליון דולר והשלימה מאז הקמתה גיוס של 50 מיליון דולר.

פלטפורמת ה-SAAS (תוכנה כשירות) של החברה מאפשרת למחלקות השיווק השונות בכל ארגון לחבר את כל מקורות המידע למקור אמת אחד המאפשר ניתוח, דיווח וקבלת החלטות יעילות וטובות יותר, וזאת על ידי שימוש באינטליגנציה מלאכותית. על לקוחותיה נמנות חברות ענק דוגמת לוריא'ל, יאהו! יפן, גו דדי ואחרות. "לא ננוח על זרי הדפנה בגלל הגיוס הזה", ציין בהודעת החברה רן שריג, מנכ"ל ואחד ממייסדיה.

המערכת של חברת Datorama מאפשרת חיבור אוטומטי של המספר הגדל והולך של ערוצי שיווק, מקוונים ולא מקוונים, מערכות לניהול קשרי לקוחות, מערכות לניהול מכירות ומערכות אחרות, וזאת בין היתר במטרה לבחון אסטרטגיות שיווק שונות מאלו הקיימות.

שניים משלושת מייסדיה של החברה, רן שריג ואפי כהן, הם יוצאי MediaMind הישראלית אשר נמכרה בשנת 2011 תמורת 517 מיליון דולר במזומן לחברת DG אמריקאית.

Cato של שלמה קרמר - 30 מיליון דולר

שלמה קרמר ממשיך לגייס, והפעם - לחברה שהוא בעצמו מנהל ואינה כל כך אלמונית. Cato Networks גייסה 30 מיליון דולר בהובלת קרן גריילוק והשתתפות קרן Singtal Innov8 והמשקיעים הקיימים. מהקמתה גייסה החברה 50 מיליון דולר. Cato פיתחה את הרשת הארגונית הראשונה שמבוססת ענן ובעלת אבטחת מידע מובנית.

"קאטו נמצאת בחזית של שינוי משמעותי בתשתיות רשת ואבטחה. על-ידי שילוב של חיסכון בעלויות הקמת רשת וצמצום בתשתיות אבטחת מידע, קאטו מובילה טרנספורמציה מבוססת ענן בתחומי התקשורת והאבטחה, ומשקפת את האופן בו הענן הגדיר מחדש את כל יסודות טכנולוגיות המידע, לרבות אפליקציות, אחסון ומחשוב", אומר ג'רי צ'ן, שותף בגריילוק וחבר דירקטוריון בקאטו. "הדינמיקה בשווקים אלו יחד עם הניסיון הרב והמומחיות של אנשי קאטו הם עדות עבורנו לפוטנציאל העתידי של החברה ולהשפעה שיכולה להיות לה על רשתות ואבטחת מידע".

"קאטו מציעה דרך חדשה לגמרי לחתוך בעלויות ובמורכבות של קישוריות ואבטחת מידע בארגונים, על-ידי אספקתם כשירות ענן הוליסטי וגמיש, שניתן להתאימו במהירות לצמיחת והתרחבות הארגון ולסיכונים המשתנים", אומר שלמה קרמר, שותף-מייסד ומנכ"ל קאטו. "קאטו סוללת את הדרך לפלטפורמת רשת ואבטחה חדשה, פשוטה יותר ושניתנת להתאמה בקלות לכל ארגון בכל גודל, וכן מציעה הזדמנות ייחודית לשיתופי פעולה עם גורמים בתחום".

חברת אחסון הענן CRETA גייסה 25 מיליון דולר

הגיוס "הקטן" של היום של הוא חברת אחסון הענן CTERA Networks שהעשירה את חשבון העו"ש שלה בצ'ק של 25 מיליון דולר ומאז הקמתה גייסה 70 מיליון דולר. את החברה הקימו יוצאי צ'ק פוינט, לירן אשל וזוהר קאופמן.

CTERA פיתחה פתרון אחסון ענן מאובטח לארגונים. מוצריה מאפשרים לחברות גדולות וספקי שירותי IT להשיק ולנהל פתרונות לאחסון, גיבוי ושיתוף של קבצים על גבי ענן.

ביוני האחרון הכריזה CTERA על זכייה במכרז לאספקת מערכת ענן פרטי לשיתוף קבצים עבור משרד ההגנה האמריקאי. במסגרת זו, פתרונות CTERA משולבים כחלק מפרויקט בשווי כולל של 427 מיליון דולר לשדרוג מערך האחסון של DISA, סוכנות המידע של משרד ההגנה האמריקאי, המספקת שירותי מחשוב ואבטחת מידע לגופים פדרליים שונים, בהם משרד ההגנה, צבא ארה"ב, הבית הלבן ועוד.

זכייה זו מצטרפת לשיתופי פעולה נוספים של החברה עם ארגונים מובילים בעולם כגון מדינת טקסס וקבוצת האופנה לואי ויטון. כמו כן הרחיבה החברה בשנה החולפת את שותפויותיה עם ענקיות טכנולוגיה עולמיות בהן אמזון ו-IBM.

"ארגונים מחפשים לבצע מודרניזציה בתשתיות הנתונים שלהם, ול-CTERA יש את היכולת לספק כלים מאובטחים המציעים גישה מהירה וגלובלית למידע של הארגון", אומר מייסד ומנכ"ל CTERA, לירן אשל. "סבב הגיוס יאפשר לנו לספק את המוצרים, התמיכה והשירותים שלנו לטווח רחב יותר של ארגונים מובילים בעולם". בין לקוחות החברה ניתן למצוא חברות מהגדולות בעולם בתחומי הביטוח, בנקאות, ממשל, תרופות ועוד.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא גלובס טק?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988