הקרב בוועדת שטרום: ר' ההגבלים והאוצר נגד בנק ישראל

3 חודשים לאחר שמסקנות ועדת שטרום הוצגו בממשלה, פרסמה בסוף השבוע הוועדה את הדוח הסופי והמלא של המלצותיה. מדובר במסמך בן 83 עמודים, המפרט את מסקנות הוועדה ואת הרקע להן, וכן מאפשר הצצה חלקית גם לחילוקי הדעות הרבים שליוו את עבודת הוועדה.

הדוח, להגברת התחרות במערכת הפיננסית, שעיקר מסקנותיו כבר פורסמו (הפרדת חברות כרטיסי אשראי מהבנקים הגדולים, צמצום מסגרות אשראי בכרטיסים ללקוחות ואיסור הנפקת כרטיסים לבנקים הגדולים), נמצא בימים אלה על שולחנה של ועדת הרפורמות בכנסת. למרות שלרוב, קודם מתפרסם דוח סופי של ועדה, ורק לאחר מכן הוא מובא לדיון בכנסת, הפעם קרה תהליך הפוך, ככל הנראה בשל רצון משרד האוצר לקדם את הרפורמה המורכבת הזו כמה שיותר מהר.

כאמור, הדוח כולל גם מסמכי הסתייגויות של חברי הוועדה מהמסקנות השונות. חילוקי דעות רבים ליוו את עבודת הוועדה, במיוחד בין בנק ישראל למשרד האוצר. לא בכל הנושאים הושגו הסכמות, והמחלוקות יעברו להכרעת הכנסת.

סוגיה בעומק המחלוקת

בין ההסתייגויות הללו גם ההסתייגויות של רשות ההגבלים העסקיים ושל אגף התקציבים במשרד האוצר. שני הגופים הללו מתנגדים לפיקוח המוצע על גופי האשראי השונים, ומציעים להוציא חלק ממנו מבנק ישראל לטובת הרגולטור החדש שאמור לקום באוצר.

בכלל זה מציעים ברשות ההגבלים ובאוצר כי הפיקוח על חברות כרטיסי האשראי ייצא מבנק ישראל תוך 3 שנים. מדובר בסוגיה שהייתה בעומק המחלוקת בעבודת הוועדה, ושבסופה ניצח בנק ישראל כשהוחלט שהפיקוח יישאר אצלו.

"הותרת הפיקוח על חלק מנותני השירותים הפיננסיים החוץ בנקאיים בידי הפיקוח על הבנקים, עלולה למנוע התפתחות של תחרות אפקטיבית בינם לבין הבנקים", כותבים ברשות ההגבלים ובאגף התקציבים באוצר.

עוד הם מוסיפים: "המלצות הוועדה עשו כברת דרך להגשמת החזון התחרותי. על מנת להשיג מטרות אלו יש לשים את הדגש על יצירת תשתית פיקוחית ארוכת טווח, אשר תאפשר לגופים אלו לצמוח, להרחיב את פעילותם ולהתחרות באופן אפקטיבי מול הבנק", נכתב במסמך המשותף של שני הגופים.

"בשלב זה אין עדיין הסכמה בין הגופים הממשלתיים השונים לגבי הרגולטור המתאים לגופים חוץ בנקאיים המשמעותיים ביותר, כמו נותני האשראי המנפיקים אג"ח מעל לרף מסוים, אגודות אשראי גדולות וסולקים. אלו בדיוק הגופים שיהיו מספיק גדולים על מנת לייצר תחרות משמעותית לבנקים, וכללי הרגולציה שייקבעו לגביהם יהיו הקריטיים ביותר", נכתב במסמך.

עוד נכתב: "אנו סבורים כי הרשות החדשה הצפויה לפקח על גופים חוץ בנקאיים היא גורם מתאים יותר לפיקוח על כלל הגופים החוץ בנקאיים, לרבות הגדולים מביניהם, ואלו העוסקים בפעילות סליקה, כגון חברות כרטיסי האשראי".

רשות ההגבלים ואגף התקציבים באוצר מציעים כי חברות המעניקות אשראי על בסיס קבלת פיקדונות מהציבור יפוקחו ע"י בנק ישראל, ואילו יתר חברות האשראי המתבססות על גיוס אג"ח וכן חברות הפעילות בתחום הסליקה, יפוקחו ע"י רגולטור ייעודי שיקום באוצר.

בבנק ישראל כצפוי מתנגדים להצעה זו, ודורשים שכל גוף המנפיק אג"ח בהיקף של מעל ל-2.5 מיליארד שקל, לצורך מתן אשראי, יפוקח על ידם.

"הפיקוח על גופים המנפיקים אג"ח בהיקף העולה על 2.5 מיליארדי שקל ונותנים אשראי כאחד הינו בסמכות הפיקוח על הבנקים, וזאת מכיוון שבהיקפים אלו גובר החשש ליציבות המערכת הפיננסית במקרה של כשל בחברות אלו, ויש מקום לפיקוח יציבותי דומה לפיקוח שקיים על גופים בנקאיים", כותבים בבנק ישראל במסמך ההסתייגויות שלהם ממסקנות הוועדה.

"ללא דיון במשמעות"

בבנק ישראל מתנגדים גם לפירוק חברת שב"א (החברה שבה נמצאת תשתית מערכת התשלומים והסליקה), והפרדת מערכת אשראית ומערכת ה-ATM, הנמצאות כיום בתוך שב"א, לשתי חברות שונות.

"סוגיית הפרדת מערכת אשראית ומערכת ה-ATM לשתי חברות נפרדות התווספה בדוח הסופי של ועדת התחרותיות, ללא דיון במשמעות ההמלצה ובלא הסכמת בנק ישראל. הפרדה כאמור מעלה חשש משמעותי ליציבות המערכת וליכולתה לפעול בצורה יעילה", כותבים בבנק ישראל.

בבנק ישראל מציינים שהפרדה עלולה לגרום לביטול מתג ה-ATM שבבעלות הבנקים, והעברת הפעילות לגופים אחרים המפעילים מתג דומה ובמחיר גבוה יותר ללקוחות. "המצב בישראל אינו שונה מהקיים בעולם - ישנן דוגמאות רבות לחברות המפעילות את שתי מערכות", כותבים בבנק ישראל.

פגיעה לא מידתית

הסתייגות נוספת שמציג בנק ישראל הוא בסוגיית צמצום מסגרות האשראי של הבנקים ללקוחותיהם. כחלק מהגנות הינוקא לחברות כרטיסי האשראי המופרדות נקבע כי הבנקים יצמצמו את מסגרות האשראי בכרטיסים הקיימים, כך שבתוך שנתיים היקף המסגרות יירד ב-50% לעומת המסגרות כיום. כפי שאמרה נגידת בנק ישראל ד"ר קרנית פלוג באחרונה בכנסת, כי היא בעד להגדיל את משך הזמן לארבע שנים.

"כרטיסי אשראי מונפקים על פי רוב לארבע שנים. בהנחה שבכל שנה פוקע תוקפם של כ-25% מהכרטיסים, שכנגדם מעמיד הבנק כ-25% מהמסגרות, בכדי לצמצם בתוך שנתיים 50% מהמסגרות, למעשה הבנקים הגדולים יהיו מנועים מחידוש כרטיסי האשראי ללקוחותיהם בשנתיים הראשונות. קיימת כאן פגיעה לא מידתית בלקוחות ובבנקים בעלי היקף פעילות רחב", נכתב במסמך של בנק ישראל.

גם פרופ' אבי בן בסט תומך בהפרדת חברת כרטיסי האשראי כאל מהבנקים דיסקונט והבינלאומי (זאת בעוד הוועדה ממליצה להפריד רק את חברות כרטיסי האשראי של פועלים ולאומי), וכבר הציג את עמדתו בעניין בכנסת. במסמך כותב בן בסט: "אם כאל לא תופרד, ננתק למעשה שליש מהתוכנית, ונקטין את האפקטיביות של המהלך להגברת התחרות במידה משמעותית".

עוד הוא מוסיף: "השארת כאל בידי דיסקונט עלולה להשפיע על התנהגות שאר חברות כרטיסי האשרא באופן שעשוי לשמר את שיווי המשקל המתואם בין הבנקים וחברות כרטיסי האשראי". בן בסט גם מציין שלהערכתו השארת כאל בידי הבנק, תקטין את המוטיבציה של דיסקונט להתייעל, וזאת כשהוא ממילא בין הבנקים הפחות יעילים.

 הסתייגויות חברי ועדת שטרום למסקנות הועדה