הנקראות ביותר

יכולתי להישבר כמו מנכ"לים אחרים, או לתלות את עצמי, או ללכת הביתה. אבל האמנתי בדרך שלי"

חקירת רשות המסים שנסגרה מחוסר אשמה? "שש שנים נמשך הסיפור הזה. בושה וחרפה". הביקורת מבית? "אין השתקה במד"א, אבל אם מישהו חושב שהוא יכול לעשות דברים על-פי הרוח שלו - אז לא. יש פה רוח המפקד". עדותו במשפט אלאור אזריה? "אני לא יכול להגיד אם הייתה הצדקה של ירי, אני יכול להגיד שאסור היה לקחת את המחבל לאמבולנס". תחקיר ההטרדות המיניות? "מקרה אחד הוא כבר יותר מדי בשבילנו". אלי בין, מנכ"ל מד"א, בראיון סוער ובלעדי ל-G

אלי בין, מנכ"ל מגן דוד אדום (מד"א), קיבל לאחרונה בשורה שהוא מעוניין לחלוק עם הציבור: חקירת רשות המסים נגדו, שנפתחה ב-2010 בחשד להעלמת מסים בהיקף של 175 מיליון שקל, יחד עם בכירים נוספים בארגון, נסגרה מחוסר אשמה. הוא שמח כמובן, אבל גם זועם: "בושה וחרפה", הוא אומר בראיון בלעדי ל-G. "שש שנים נמשך הסיפור הזה. מיליון כותרות פורסמו, וכשנסגר התיק, אפילו הודעה לעיתונות לא הוציאו. חבר'ה, איפה הכבוד שלכם? ארגון בא ומאשים בהעלמות מס של 175 מיליון שקל ובסוף מוצא אפס העלמות - זה דבר חסר תקדים.

"לאורך כל הדרך ידעתי שלא עשיתי כלום. כשלקחו אותי לבית משפט, צחקתי על החוקרים. רצו שאשב חודש בבית בלי עבודה ואמרתי להם - אתם מטורפים? על מה? זה נגמר בסוף שבוע בבית. אנשים היו משוכנעים שעשית, שהעלמת. קצת אחרי שלקחו אותי לבית משפט, הלכתי באחד החגים לבית הכנסת. תפס אותי איש זקן ואמר לי - 'לא העלמת בשבילך, העלמת בשביל הארגון'. אבל גם לארגון לא העלמתי. ויזה לארצות הברית כמעט ולא קיבלתי בגלל זה, עד שהלכתי לשגריר והוא התערב בזה באופן אישי. את מבינה לאן זה הגיע?

"יכולתי להישבר כמו מנכ"לים אחרים, או לתלות את עצמי, או ללכת הביתה, אבל האמנתי בדרך שלי, והאמנתי שאנחנו מתנהלים נכון. אחרי שנים של חקירה של כל צמרת מד"א, לכולם נסגרו התיקים".

בין, 52, המנכ"ל הראשון שצמח מתוך שורות מד"א, מורגל במאבקים. מה לא היה שם, מאז שהוא כבש בסערה את לשכת המנכ"ל לפני 11 שנה? ביקורת נוקבת עליו ועל הארגון שמתח מבקר המדינה, כולל על הליך לא תקין של מינויו לתפקיד וסלילת דרכו תוך ניגוד עניינים, עוד כשהיה חבר מרכז הליכוד והגיש מועמדותו לתפקיד. ביקורת פנים ארגונית על הדרגות ועל המדים שהנהיג רב-מגן בין במד"א, על הפיכתו לארגון היררכי בעל מאפיינים צבאיים, על מינויים וקידומם של אנשי שלומו, ועל חשש גדול שקיים בקרב חלק מעובדי מד"א לאבד את משרתם, אם רק ירימו ראש ויציעו יוזמה שסותרת את רוח המפקד. אפילו ביקורת על כך שמד"א משתמש באסונות בינלאומיים כדי להפגין את יכולותיו ולצאת למסע יחסי ציבור בזבזני, כשלא תמיד ברור הצורך להזניק כוחות מעבר לים, דוגמת רעידת האדמה בנפאל.

בין שומע את רשימת הטענות ויש לו תשובה לכל אחת מהן. "כשמנכ"ל צומח מתוך הארגון ויש קבוצה שמתחרה איתו על אותו תפקיד, היא בונה אופוזיציה, וזה מה שקרה בשנים הראשונות שלי כמנכ"ל", הוא אומר. "הייתה קבוצה שלא השלימה עם זה שמינו אותי למנהל ולא אותם, ואיך לא מינו אותם לתפקידים בכירים בארגון. זה הוביל לכך שאנשים לא קיבלו את המרות, או שחשבו שצריך לערער על ההנהגה, והם יצרו דברים שהיו פחות מקובלים, גם בסטנדרטים וגם בהתנהלות. האנשים האלה חשבו שצריך להחליף את ההנהגה בדרך של כתבות בעיתונות או ביצירה של אווירה מסוימת, כמו בנושא של רשות המסים.

"כשבאת ודרשת מהם לבצע את המשימות שלהם, הם פשוט התנערו וחשבו שזה יעבור לסדר היום. אין השתקה במד"א, אבל אם מישהו חושב שהוא יכול לעשות דברים על-פי הרוח שלו - אז לא. יש פה, כמו שאמרת, רוח המפקד".

ואין מקום לשמוע ביקורת?

"בהחלט אפשר להעביר ביקורת, וידעתי גם לקחת אותה ולבנות הלאה. יש דברים שדוחות מבקר המדינה הצביעו עליהם, אז לקחנו ותיקנו. לא התעלמנו. נכון שהתווכחנו עם המבקר והבאנו את העמדה שלנו, אבל לא תמיד היא התקבלה וכשהיה צריך לתקן ליקויים - תיקנו".

את הדרגות במד"א, מציין בין, יזם קודמו בתפקיד, אך לדבריו, "זו החלטה נכונה שמשווה אותנו לכלל ארגוני החירום בישראל. מעבר לכך, אין במד"א משמעת צבאית. כל מי שטוען את זה פשוט טוען לשווא. אין פה משפטי שדה, הצדעות, טופס תלונה. יחד עם זאת, זה ארגון היררכי. הוא מסודר ומקבל החלטות. יש מפקדים, והם צריכים להתנהל מול מפקדים בצבא ובארגונים אחרים".

מה לגבי משלחות הסיוע לחו"ל שאליהן יצא מד"א, אתה שלם עם כולן?

"מאוד שלם. תהליך קבלת ההחלטות מאוד מובנה. איפה שצריך להיות - היינו. יש יתרונות אדירים למשלחת ראשונית שמגיעה לבתי חולים וחוברת לישראלים שנפגעו, עושה את המיון הראשוני ובודקת מי בר הטסה לישראל. אני חושב שאזרח ישראלי שנמצא במצוקה ועבר טראומה מאוד קשה, ואין לידו כוח מסייע, או שהוא נמצא במדינה זרה, שגם לא תמיד לגמרי ידידותית לישראל - חשוב מאוד שיגיעו אליו בזמן אמת כוחות שהוא בוטח בהם".

"בעלי נתינה גבוהה מאוד"

לדבריו, האופוזיציה שהתגבשה נגדו במד"א כבר איננה. "הקבוצה שהובילה אג'נדה התייאשה באיזשהו שלב ומה לעשות, כמה מהם פרשו. פתאום נעשה שקט בארגון", אומר בין ומודה בגילוי לב שכאשר "נכנסתי לתפקיד בגיל ארבעים וקצת, תמיד חששתי שיגידו עליי שאני מנכ"ל צעיר שאין לו יכולת וניסיון להתמודד עם כל-כך הרבה דברים, אבל הרגשתי בשל לתפקיד. אני מכיר את כל התחושות והצרכים של העובדים והמתנדבים. מעטים העובדים שאני לא מכיר בשם ובמצב המשפחתי שלהם".

בין מתגאה בכך שהמכנה המשותף של עובדי מד"א - 2,000 במספר (לצד 15 אלף מתנדבים, בוגרים ובני נוער), "שבאים מכל אוכלוסייה אפשרית", הוא תחושת השליחות הטמונה בהצלת חיים שאופפת את כולם. מכנה משותף נוסף שניתן למצוא בקרב עובדי מד"א הוא השכר הנמוך יחסית שהם משתכרים.

"אני ער לעובדה הזאת", אומר בין. "אני חושב שהעובדים בארגון מאוד מרוצים, אבל לא מרמת השכר. אם היו להם תנאים קצת יותר טובים, והיכולות שלנו כהנהלה לעבות להם את תנאי השכר והרווחה היו ניתנות לשיפור, הם היו מרגישים הרבה יותר טוב. לצערי הרב, זה מביא אותנו למצב שבו חלק מהאנשים לא עומד בזה מבחינה כלכלית, או נאלץ להשלים הכנסה במקומות אחרים, או נאלץ לעזוב את הארגון".

גם שעות העבודה וההקפצות לא מקלות על המצב.

"נכון, לא כולם יכולים לסבול את זה שאחרי שמונה שעות עבודה צריך לתת עוד שעות כוננות או לצאת לאירועים. בכל שנייה יכול להיכנס אירוע לא צפוי ואת צריכה לעזוב את הילד שלך, את הקניות בסופר או את הסרט בקולנוע ולצאת למשימה. מי שלא יוצא - לא יכול להתחבר ולהיות חלק מהקליקה של הארגון. מהר מאוד הוא לא ממשיך לשרת בארגון ואלה אחוזים בודדים, הרוב המכריע של העובדים הם בעלי נתינה גבוהה מאוד. גם לא כל אישה יכולה לקבל את זה. אשתי הייתה מתנדבת במד"א, גדלנו בארגון הזה והיא מבינה - ולמרות הכול קשה לה, יש תקופות שבהן היא צריכה אותי ואני לא בדיוק נמצא".

עד כמה נוכח הארגון בציבוריות הישראלית, אפשר ללמוד לא רק מצפצופי הסירנות בכבישים, אלא גם מכך שרק לאחרונה התבקש בין לעלות על דוכן העדים במשפט החייל היורה אלאור אזריה, שמערער את יציבות המערכת הביטחונית והפוליטית גם יחד. בין הבהיר כי כוחות מד"א לא ניגשים למפגע עד שלא הוסר חשש ממטען, כפי שלמעשה קרה באירוע, מה שתומך בגרסתו של אזריה שלפיה המחבל עדיין היווה איום ולא היה מנוטרל.

"מד"א לא תומך בגרסה של אף אחד", מגיב בין. "מד"א תומך בטוהר הנשק ובהנחיות הצבא. יחד עם זאת, יש דברים שצריך לקחת בחשבון. אני לא יכול להגיד אם הייתה הצדקה של ירי, לא הייתי במקום. אני יכול להגיד שהמחבל לא זוכה; כלומר לא נאמר שאין עליו חומר נפץ, ואסור היה לקחת אותו לאמבולנס. ואם הוא היה נלקח לאמבולנס, היו באים בטענות לצוותים שלנו ושואלים איך לוקחים אותו בלי שהוא נקי מחומר חבלה. ההנחיות מאוד ברורות, ואם יש מחבל מנוטרל, בוודאי שצריך לטפל בו".

עוד לפני פרשת הירי בחברון, בין עורר סערה באוקטובר 2015 כשאמר כי ההנחיה לצוותי מד"א היא לא להבחין בין פצועים בזירת פיגועים ולטפל תחילה בפצוע שמצבו קשה יותר - גם אם הוא המחבל. "גם אם מחבל היה שוחט את הבת שלי, הייתי מטפל בו למרות שהייתי רוצה להרוג אותו", אמר אז.

"מי שלא מתיישר עם עמדות מד"א לא יכול להיות בארגון", מבהיר בין גם היום. "כך צריך לנהוג ומי שלא יבצע את זה, שילך לעבוד באיזה ארגון הצלה אחר שהוא רוצה".

אחרי האירוע בחברון כתב מנהל צוות מד"א חברון, אלימלך קרזן, פוסט בפייסבוק וטען שקודם יעניק טיפול לנפגעים ורק אחר כך למחבל. "מחבל שבא לרצוח לא צריך לצאת חי, נקודה", כתב. הפוסט ביטא עמדה הפוכה למדיניות שלך.

"אני לא זוכר את הפוסט ולא מכיר את האיש, אבל בעקבות האירוע אספתי את כל העובדים והמתנדבים בחברון לישיבה. קם אחד האנשים ואמר, 'אני במחבל לא מטפל'. אמרתי לו, 'אדוני, תוריד את המדים שלך עכשיו, אתה לא במד"א יותר'. כולם התנפלו עליי. אמרתי להם, 'רבותיי, מצדי שכולכם לא תהיו במד"א'. נהלים הם נהלים. אותו בחור חזר בו באותו רגע והתנצל. אם יהיה מקרה שמישהו יגיד שיש לו סדרי עדיפויות בטיפול בגלל גזע, לאום ודת, הוא לא יהיה בארגון. אבל עוד לא היה לי מקרה כזה".

"המדינה לא נותנת"

למד"א, ארגון ההצלה הגדול בישראל, תקציב שנתי של כ-750 מיליון שקל, אולם קרוב ל-120 מיליון מהם מקורם בתרומות ובין טעון על "המדינה שלא נותנת תקציב להכנת מד"א למלחמה שעלולה להתפרץ או להתעצמות שלו. הממשלה אומרת, תחזיקו אמבולנסים בחירום, אבל לא מהתקציב של המדינה. אם לא היה לי את יהדות העולם, לא הייתה לי היכולת לעשות את הדברים האלה".

קשה לגייס כספים לטובת מד"א?

"היום אנחנו עומדים ביעדים וזה די קשה. אני מוטרד לעתיד. היהדות בתפוצות מתבגרת והדור הצעיר שנשאר בגולה פחות מכיר או מבין את הצרכים של המדינה, ואולי פחות מחובר".

אחד הפרויקטים הגדולים שאליהם נדרש מד"א לגייס תרומות הוא הקמת בנק דם חדש וממוגן ברמלה, במקום הבנק הקיים הממוקם בשטחו של בית החולים שיבא. "אנחנו צריכים לגייס לטובת הפרויקט מאה מיליון דולר וכבר גייסנו כמחצית מהסכום. המדינה לא נותנת שום דבר ובנוסף גם רוצה את המע"מ, וזה דבר שאנחנו נפנה בגינו לראש הממשלה ולשר האוצר כדי שיפטרו אותנו מהמס הזה. המדינה צריכה לדעת שאלה משאבים כל-כך יקרים, שבסופו של דבר תורמים לחוזק שלה".

אתגר מהותי נוסף שעומד לפתחו של בין הוא שמירה על כוח האדם בארגון, ובפרט של פרמדיקים - חוד החנית שלו. על-פי נתונים של מכון גרטנר לחקר אפידמיולוגיה ומדיניות בריאות, בתוך עשר שנים מאבדת מערכת הבריאות 91% מהפרמדיקים שהוכשרו. בישראל, על-פי הנתונים, הוכשרו כ-2,500 פרמדיקים - מתוכם פעילים במקצוע רק כשליש. הסיבות ברורות: החל משכר נמוך (26 שקל לשעה בממוצע), דרך עבודה פיזית ונפשית קשה ועד להיעדר אפשרויות קידום. השנה אף נוספה סיבה נוספת, לאחר שבפני הפרמדיקים נפתחה אפשרות לשמש כעוזרי רופא בבתי חולים - תפקיד חדש שיצר משרד הבריאות, במטרה לחזק את המרכזים לרפואה דחופה.

"העזיבה של פרמדיקים היא עזיבה טבעית במקום עבודה ועומדת על 8%-5% בשנה", מתייחס בין. "בשנה האחרונה העזיבה הייתה קצת יותר מורגשת, אבל בסופו של דבר, רק עשרים פרמדיקים עזבו כדי להיות עוזרי רופא. הם לא ראו אופק כלכלי או ניהולי ואני מבין את הכאב שלהם. אני חושב שיש כאן פער שהממונה על השכר באוצר חייב לתת עליו את הדעת. לא יכול להיות שיהיה פער כזה בין פרמדיק שיוצא לחזית ומסכן את החיים שלו, ועולה עם משקל אדיר של ציוד החייאה לקומה חמישית בלי מעלית, לבין מישהו שיושב בבית חולים. אבל למרות שיש פיתוי גדול להיות עוזר רופא, אין עזיבה המונית כי אנשים מאוד מחוברים לארגון ואוהבים אותו, והארגון צריך להחזיר להם את המעט שמגיע להם. הפרמדיקים של מד"א צריכים להיות עם השכר הגבוה ביותר".

מילים יפות, אבל אתה המנכ"ל.

"לא רק שניסיתי, אני חושב שלפרמדיקים מגיעה תוספת שכר של 25% מינימום. בזכות התערבות של שר האוצר, הצלחנו להשיג להם תוספת של 15% ולצערי הרב ההסכם עדיין לא נסגר. זה צריך להיפתר. אי אפשר לנצל את טוב לבם, את הנכונות וההקרבה של העובדים".

למה ההסכם מתעכב?

"לצערי הרב, אגף התקציבים באוצר לא סיכם את מקורות התקציב של העלאות השכר במד"א, למרות שהן סוכמו על דעתו של השר. מדובר בהעלאה של 10% לכלל עובדי מד"א ו-15% לפרמדיקים, מתקציבי המדינה. אין לנו את היכולת להביא כספים מתוך הארגון, זה לא מקום עבודה פרטי שיודע להצמיח ולהרוויח כסף. מי שקובע את המחירים על השירותים שלנו הם משרדי הבריאות והאוצר. אם לא נביא את התוספות ובעתיד נראה לעובדים שיש להם אופק, הם לא יישארו. האידיאלים והשליחות הם לא לאורך זמן".

ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "כן אושרה החתימה על הסכם שכר קיבוצי חדש במד"א. כחלק מיישום ההסכם נדרשים הגופים השונים להשלים את עבודת המטה לעניין הגדלת הכנסות מד"א לשם מימון תוספות השכר. עבודת מטה זו נמצאת בשלבים מתקדמים ועתידה להסתיים בעת הקרובה".

3.5 שניות זמן תגובה

בין, נשוי 1 המתגורר בעפולה, הוא בן ל"אימא יוצאת מרוקו ואב מרומניה; מיזוג הגלויות הזה הביא אותנו לתרבויות שונות. הייתה לנו ילדות טובה עם הרבה התנדבות ברקע". את דרכו במד"א החל בגיל 14, כנער מתנדב. אחרי שירות צבאי במצ"ח חזר למד"א כנהג אמבולנס בעפולה. בהמשך מונה לרכז מתנדבים בתחנה, הצטרף לארגון העובדים והתקדם בסולם הדרגות. הוא היה עוזר מנכ"ל מד"א במקביל לתפקידו כיו"ר ארגון העובדים, פוזיציה שבה צבר כוח רב, ומ-2005 מכהן כמנכ"ל. "יש פה אנשים מקצועיים ואנושיים כאחד והחיבור הזה נותן לנו את היכולת להביא לשטח את האנשים הכי טובים", הוא אומר, "ובדברים שבהם אנחנו פחות טובים, הארגון מספיק בוגר כדי לקחת אותם להשתפר".

בין מתכוון, למשל, למה שנחשב לעקב אכילס של מד"א במשך שנים - זמן מענה ממושך לשיחות חירום בקו 101, שעמד בעבר על 15-14 שניות ולעיתים הן לא נענו כלל. כיום מתגאים במד"א בזמן תגובה ממוצע של 3.5 שניות, הודות לטכנולוגיה טלפונית חדשה. בין מוסיף כי "אם לפני עשר שנים עמדנו על זמן הגעה ממוצע של עשר דקות למקום האירוע, היום מדובר בכמעט שמונה דקות. ועוד לפני כן מגיע למקום נאמן חיים (פרויקט שהחלה מד"א בתחילת 2016 ובמסגרתו מגישי עזרה ראשונה הנמצאים סמוך לאירוע מוזעקים למקום; לפרויקט נרשמו עד כה כ-20 אלף מתנדבים), ואחר כך כונן של מד"א ואחר כך אמבולנס. ואנחנו עומדים להשתפר יותר".

ביקור במוקד הלאומי המשולב של מד"א (ממל"מ) הממוקם בקריית אונו מראה שמד"א עשתה כברת דרך רבה בכל הקשור לחידושים טכנולוגיים: החל במערכת שיודעת לשבץ באופן עצמאי אמבולנסים וכוננים שנמצאים בקרבת מקום ולשלוח אותם ככוח ראשוני לאירוע; עבור באפליקציות משותפות עם בתי חולים שבהן ניתן להתריע מראש על חולה שמגיע עם אירוע מוחי או אוטם שריר הלב ויועבר מיד לטיפול, ועד אפליקציה שהשיקה מד"א לציבור הרחב בספטמבר, בשם "מד"א שלי". לאחר יצירת קשר עם מוקד החירום דרך האפליקציה, המוקד יזהה אוטומטית את מיקומו של המתקשר ואילו האחרון יוכל לעקוב במפה היכן נמצא האמבולנס ובתוך כמה דקות יגיע. ניתן להזין דרכה מבעוד מועד מידע רפואי חיוני, שיתקבל במוקד בעת הקריאה ויסייע לצוות האמבולנס, וכן לשלוח תמונות או צילום וידיאו של הנפגע למוקד.

מיזם מסוג אחר שמשיק מד"א בימים אלה הוא אופניים חשמליים, מאובזרים בציוד עזרה ראשונה, שיחולקו כפיילוט ל-500 בני נוער מתנדבים. לדברי בין, גם צעד זה הוא חלק מהפעולות שננקטות לקיצור זמני תגובה. "בני הנוער יכולים להגיע ראשונים למקום, להגיש עזרה ראשונה ולתת לנו תמונת מצב אמיתית מה קורה בשטח ואם צריך להזעיק טיפול משודרג יותר כמו נט"ן. אנחנו מאמינים בכך שלילד יש מחויבות מיוחדת במינה לתת לקהילה משהו שהוא מעבר.

"הייתי שם ואני מכיר את ההרגשה להציל חיים ולהיות מחובר למשהו מאוד משמעותי", אומר בין ומספר על ילדותו בטבעון, שם החל להתנדב במד"א. "בשנות ה-70 המאוחרות הקמנו את גדוד הנוער המתנדבים בטבעון, זה היה אז 'וואו'. גם לא כל-כך אהבנו ללכת לבית ספר, אז הייתה לי הזדמנות חגיגית להיות במד"א כל הזמן".

מדיניות של "אפס סובלנות"

אגב בני הנוער המתנדבים, בשנה האחרונה נאלץ בין לעסוק בפרשת ההטרדות המיניות במד"א, שנחשפו בתחקיר הערוץ הראשון. ברוב המקרים דובר על מתנדבות בגילאים 16-15 שהתלוננו על הטרדות חמורות, לצד איומים וניסיונות טיוח מצד מנהלים בארגון. בין נקרא לכנסת ונדרש על-ידי הוועדה לקידום מעמד האישה לנקוט אמצעים.

עד כמה היקף התופעה, והגילאים הצעירים, הפתיעו אותך?

"אם מסתכלים על ממדי התופעה, הם לא מפלצתיים ובוודאי לא גבוהים, אבל מקרה אחד הוא כבר יותר מדי בשבילנו. כל מקרה של הטרדה מינית או דבר שלא צריך להיעשות - אסור שייעשו".

בכנסת דיברת על 30 תלונות שהגיעו אליך. זו כבר תופעה משמעותית.

"כשיש 15 אלף איש בארגון ויש 30 תלונות, ש-80% מתוכן הן תלונות מילוליות, את לוקחת את זה בצורה מאוד קשה ונראה שחרב עולמך, למרות שזה לא הרבה. כולם מבינים מה זה להחזיק ארגון עם מורכבות כל-כך גדולה, עם 111 תחנות פזורות בתוך הארץ. למרות שהתופעה לא רחבה, צריך לטפל בה. בחודשים האחרונים אנחנו בונים תהליכים כדי למנוע מצבים כאלה וניערנו את האבק. היום אין עובד במד"א שלא עבר השתלמות בנושא, כולל המנהלים כמובן. היום אין יותר להתנדב לבד; רק לצד מתנדב נוסף. ואם היה עובד שנהג להסיע את המתנדבת ברכבו הפרטי אחרי המשמרת - זה נגמר, עובד כזה הולך הביתה".

בין פיטר שני עובדים לאחר פרסום התחקיר. "הלכנו איתם עד הסוף רק כדי לזעזע את כולם, שיבינו שהנהלת מד"א הגיעה לאפס סובלנות בנושא. אני לא יכול להגיד לך שזו לא תופעה שיכולה לקרות מחר בבוקר; אני לא יכול לשלוט על אנשים ב-100%, אבל אני יכול ב-100% לצמצם את התופעה ולעשות הכול כדי להגן על האוכלוסייה החלשה - קרי הנוער".

אף שכבר שנים יש קריאות לקצוב את משך הכהונה של מנהלי מד"א, כולל ממשרד הבריאות וממבקר המדינה, דבר לא נעשה בפועל, ובהתאם, סיכום כהונה רחוק ממנו והלאה. "אני לא מסכם שום דבר", הוא מבהיר. "יש לי עוד כמעט 15 שנות כהונה כמנכ"ל מד"א, שאף אחד לא יתפור חליפה".

מה תגיד למי שבעד לקצוב כהונה לראשי מד"א?

"נראה אותם, שהם יגיעו לסוף הקדנציה שלהם, אם הם יסכימו לסוף הכהונה שלהם. אין לי מה להגיד להם - סתם מקנאים. יש לי תפקיד מלא אתגר וסיפוק. אני מבין שהם רוצים לשבת בתפקיד הזה, אבל אני מרגיש שרק אתמול נכנסתי אליו. יש לי עוד הרבה מה לעשות פה. אף מנכ"ל במד"א לא החזיק 11 שנה, לא בגלל שהוא לא ידע לנהל, אלא כי הוא לא צמח בארגון, לא הבין איך הארגון מתנהל ומהם הצרכים האמיתיים שלו. כל מנכ"ל שירת בין שנה לשלוש, האחרון שביניהם (אבי זהר, המשמש היום נשיא מד"א) שבע שנים, כי אני הייתי העוזר שלו. הייתי מאוד דומיננטי", בין מרשה לעצמו לחייך.

על סגירת התיק נגדו מחוסר אשמה:

"לאורך כל הדרך ידעתי שלא עשיתי כלום. כשלקחו אותי לבית משפט, צחקתי על החוקרים. רצו שאשב חודש בבית בלי עבודה ואמרתי להם - אתם מטורפים? על מה? זה נגמר בסוף שבוע בבית. אנשים היו משוכנעים שעשית, שהעלמת. ויזה לארצות הברית כמעט ולא קיבלתי בגלל זה. את מבינה לאן זה הגיע?"

חילוץ תחת אש

הרבה דם רע זורם בין מד"א ובין איחוד הצלה, ופשרה לא נראית באופק

מד"א אינו פועל לבדו בשוק של שירותי רפואה דחופה טרום אשפוזית. לצדו פועלים לא מעט גופים: החל מהחברות הפרטיות הגדולות נטלי ושח"ל, עבור בארגוני מתנדבים דוגמת איחוד הצלה, הצלה בני ברק ועוד, וכלה בחברות אמבולנסים פרטיות. בכל הנוגע לארגוני ההצלה ההתנדבותיים, לבין יש טענות רק לאחד - והגדול מביניהם: איחוד הצלה, בראשותו של אלי ביר, שפועל מאז 2006 וכולל כ-3,000 מתנדבים. הדם הרע והמתוקשר שזורם בין איחוד הצלה לבין מד"א החל כבר לפני שנים מספר. הארגונים הללו נלחמים על מוניטין, על תקציבים ועל מטופלים. שר הבריאות, יעקב ליצמן, עשה בעבר ניסיון להסדיר את יחסי העבודה ביניהם, ללא הצלחה; איחוד הצלה ממשיך לטעון שמד"א ממדר אותו ולא מעביר לו דיווחים, ואילו מד"א דבק בגרסתו שאיחוד הצלה אינו עובד עם האפליקציה שלו שלפיה מוזנקים כוננים.

"כל ארגוני ההצלה בישראל עובדים תחת הנהלים של מד"א, פרט לאיחוד הצלה שלא מוכנים לקבל את הסמכות שלנו", טוען בין. "כמו שאין שתי משטרות או שני מכבי אש, לא יכול להיות שיהיו שלושה מגן דוד אדום. יש גוף לאומי שנקבע בחוק, הוא צריך לראות את הזירה ברמת המפקד, לתכנן את פריסת הכוחות ולשלוח אותם".

מה משרד הבריאות עושה בעניין?

"לדעתי הוא לא עושה. בדוח תדמור (שהוגש ב-2014 לבחינת דרכי ההפעלה והשליטה לשירותי עזרה ראשונה) יש מסקנות חד משמעיות, למשל שיהיה מוקד אחד שיפעיל כוננים - שהוא מד"א. לצערנו, זה לא מיושם על-ידי משרד הבריאות. ברגע שתהיה הסדרה ומישהו יכפה את התהליכים, זה ייגמר".

"דוח תדמור הבין שיש במדינה כעשרים ארגוני הצלה, כולם נמצאים תחת הנהגה חרדית. איחוד הצלה הוא הדומיננטי ביותר והוא בונה את התקציבים שלו מתרומות ומיחסי ציבור. זה עסק בשבילו. לגופי ההצלה האחרים אין ארגון גג שהוא עסק. איחוד הצלה רשום בארצות הברית כארגון צדקה, אבל לא תמיד תראי שהכספים נכנסים לאיחוד הצלה; הם נכנסים לארגון אחר - לישראלייף, לעסק של מישהו שמקבל שם משכורת. אני קורא לזה ארגון עסקי. זה לא ארגון שצובע את עצמו רק בנושאי צדקה. יש פה עסק שמגלגל מיליונים, שיש בו אנשים שמרוויחים כסף".

על המתנדבים באיחוד הצלה אומר בין: "אי אפשר להגיד מילה רעה, אבל אני חושב שהעסקנים שלהם עוסקים בפוליטיקה זולה ולא ראויה. במקום להתעסק בהצלת חיים, הם מחפשים רק יוקרה כדי להגביר את התרומות שלהם ולהכפיש את מד"א".

מאיחוד הצלה נמסר בתגובה: "מטרת איחוד הצלה היא להגיש לחולה או פצוע עזרה רפואית מצילת חיים עד להגעת אמבולנס. הצורך בפעילות הארגון נולד בשל זמני המתנה הארוכים לעיתים לצוות האמבולנס. איחוד הצלה הינו ארגון עצמאי המפעיל רשת של יותר מ-3,000 מתנדבים - רופאים, פרמדיקים וחובשים. הוא הוכר רשמית כגוף רפואת חירום על-ידי משרד הבריאות ופועל בכפוף להנחיות. נציין כי משרד הבריאות ולא מד"א הינו הרגולטור והסמכות בישראל בתחום רפואת החירום.

"איחוד הצלה אינו גוף עסקי, אלא עמותה שפעילותה ממומנת מכספי תרומות בלבד. בשונה ממד"א שגובה תשלום עבור הפינוי לבית החולים, איחוד הצלה אינו גובה תשלום עבור הטיפול בחולים או פצועים וכל פעילות מתנדביו למען הציבור היא בחינם".

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "בעקבות המלצות ועדת תדמור, קבע משרד הבריאות מתווה שעל פיו, בכל אירוע חירום רפואי המחייב מענה מיידי, יוזנקו הכוננים הקרובים למקום האירוע על-ידי מוקד 101, המשמש כמוקד הלאומי למקרי חירום רפואיים וזאת במקביל להזנקת אמבולנס למקום האירוע. בהתאם למתווה זה, יוזנקו על-ידי מוקד מד"א 5 הכוננים הקרובים ביותר למקום האירוע בלא קשר לשיוכם הארגוני. הכוננים הראשונים המגיעים למקום האירוע, אמורים לעדכן בדבר הצורך בהגעת כוננים נוספים, ובמידה ועולה כי היקף הכוחות הקיימים הינו מספיק, עליהם להודיע על ביטול הגעת כוננים נוספים.

"לצורך הפעלת מתווה זה, סוכם שכונני איחוד הצלה יורידו את האפליקציה של מד"א, כך שמערכת המוקד תוכל לאתר את מיקומם בדומה לשאר הכוננים של מד"א ולהזניקם. לאור חילוקי דעות הקיימים בין מד"א ואיחוד הצלה, וסירוב איחוד הצלה להוריד את אפליקציית הכוננים של מד"א, מתווה זה אינו פועל עדיין כמצופה. משרד הבריאות בוחן בימים אלה את הדרכים העומדות לרשותו על מנת להוציא לפועל הזנקת הכוננים כפי שנקבע".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות