ענבל גבריאלי: סייעתי לעובדת לאומי שסיפרה כי הוטרדה מינית

לטענת גבריאלי בתוכנית "הפטריוטים" בערוץ 20, אותה עובדת בבנק לאומי "הושתקה" ע"י חבילת פיצויים ■ האירוע היה לפני 13 שנה ■ גורמים בלאומי אומרים כי אינם מכירים את הנושא, הנמצא בבדיקה

גבריאלי ענבל / צילום: תמר מצפי
גבריאלי ענבל / צילום: תמר מצפי

 המשטרה תבחן אם יש מקום לבדיקה או חקירה בפרשת התלונה על ההטרדה המינית לכאורה נגד מנכ"ל בנק הפועלים לשעבר, ציון קינן. בדיקת המשטרה תצטרך להיעשות בפרק זמן מהיר, שכן בעוד מספר שבועות תחול התיישנות על האירוע שעליו דיברה המתלוננת, שכן הוא אירע בדצמבר 2006, קרי כמעט עשור. כמו כן, פתיחת המקרה לחקירה תהיה תלויה לא מעט גם בשיתוף-הפעולה מצד אותה עובדת לשעבר, שעד כה סירבה להגיש תלונה בפרשה.

נזכיר כי השבוע נחשף כי עובדת לשעבר בבנק הפועלים התלוננה כי קינן תקף אותה מינית במסגרת נסיעת עבודה לקזחסטן שאירעה בדצמבר 2006. הפרשה צפה השנה במסגרת דיונים שקיימה עם הבנק לגבי הסדר הפרישה שלה. בעקבות טענותיה על התקיפה המינית, מינה הבנק את השופט בדימוס סטיב אדלר כבורר בפרשה.

אדלר, שתחקר את העובדים שהיו באותה נסיעה, פסק כי לא מצא ראיות לכך שאכן הייתה תקיפה. במקביל לכך פסק אדלר כי על הבנק להעניק לאותה עובדת פיצויים מוגדלים הניתנים בחוזה אישי, בנימוק כי עבדה בתנאים קשה בעת היותה בקזחסטן.

לפי הערכות, הפיצויים המוגדלים שקיבלה העובדת עומדים על בכ-2 מיליון שקל. נציין כי לרוב פיצויים הניתנים במסגרת חוזה אישי בבנק עומדים על כ-250% מהפיצויים הרגילים.

להערכת גורמים משפטיים, קשה לומר לאן תתגלגל הפרשה. מצד אחד נראה כי פסק הבוררות של אדלר סוגר את הסיפור, שכן אדלר, שהיה נשיא בית הדין לעבודה ושנחשב לשופט מוערך, מצא כי לא הייתה הטרדה. במקביל, הוא הציג נימוקים סבירים שיצדיקו הענקת פיצויים מוגדלים.

מנגד, אם אותה עובדת תחליט לשתף פעולה עם המשטרה, או לחלופין יצוצו תלונות נוספות, כפי שאירע בעבר במקרים אחרים - אז עשויה להיפתח חקירה משטרתית. כמו כן, נזכיר כי בנק ישראל ורשת ניירות ערך עדיין לא אמרו את המילה האחרונה בנושא, והודיעו כי יבדוק את הסוגיה.

 

יחסי מרות בלאומי

בתוך כך, אתמול (ד') חשפה חברת הכנסת לשעבר ענבל גבריאלי בתוכנית "הפטריוטים" בערוץ 20 כי לפני כ-13 שנה היא סייעה לעובדת בנק לאומי שהתלוננה כי נוצלה מינית על-ידי המנהל שלה, שהיה בכיר בבנק.

לדברי גבריאלי, המקרה היה בעת שכיהנה כחברת כנסת. אותה עובדת טענה כי המנהל שלה קיים איתה יחסי מין בכפייה והתנכל לה. המנהל הכחיש וטען כי בין השניים היה רומן בהסכמה.

לדברי גבריאלי, כשהעובדת התלוננה על כך בבנק, לאומי ניסה להשתיק את הפרשה. העובדת פנתה לגבריאלי, שניסתה לשכנע אותה להתלונן במשטרה, אך העובדת סירבה מחשש לעתידה הכלכלי.

בסופו של דבר גבריאלי סיפרה כי קיימה פגישה עם מנכ"לית הבנק דאז, גליה מאור, בסוגיה זו. במהלך הפגישה סוכם כי העובדת תצטרף לתוכנית הפרישה מרצון שהייתה באותה עת בבנק ותקבל פיצויים מוגדלים של 300%. "כך סתמו לאותה עובדת את הפה", אמרה גבריאלי.

גורמים בבנק לאומי אומרים כי הם אינם מכירים את הנושא, ומכיוון שהדברים שאומרת גבריאלי לא כללו פרטים מזהים, ומתייחסים לאירועים שהיו לפני יותר מעשור, הבנק עדיין בודק במה מדובר.

בשיחה עם "גלובס" אמרה היום (ה') גבריאלי: "מעבר לפגיעה האישית במתלוננות, מה שהכי מציק וחורה לי זה שכל מיני גופים גדולים מוכרים עצמם כחברתיים ואכפתיים, כשבאותו הזמן הם נותנים יד להשתקות של דברים שמבחינה ציבורית צריך להציף כלפי למעלה, תוך כדי ניצול הכוח שלהם כגוף גדול". 

גורמים המכירים את הפרשה עליה מדברת גבריאלי מציינים כי זמן לא רב לאחר שהעובדת עזבה, גם אותו מנהל עזב את הבנק. העובדת החליטה בהמשך להגיש תביעה כנגד המנהל, אך בסופו של דבר ההליך הועבר לידי מגשר, שפסק לה פיצוי המוערך בכ-150 אלף שקל.