דוח אמון
2019
הנקראות ביותר

אלה מנהלי קרנות הפנסיה הטובים ביותר ברבעון האחרון

"גלובס" מפרסם את דירוגי התשואות נכון לסוף הרבעון השלישי של 2016 ■ איזה גוף מנהל השיג את התשואה הגבוהה ברבעון, מי מוביל בשנה האחרונה ומי ב-5 שנים?

גילעד אלטשולר / צילום: תמר מצפי
גילעד אלטשולר / צילום: תמר מצפי

החל מחודש נובמבר 2016 שוררת מציאות חדשה בשוק החיסכון הפנסיוני בישראל, שנוצרה בהובלת ראשת רשות שוק ההון, דורית סלינגר: קרנות הפנסיה ברירת מחדל, שאליהן מופנים המוני ישראל שעבורם בחר האוצר את הקרנות שיציעו לחוסך את החיסכון לפנסיה הזול ביותר. לפני חודשים אחדים בחרה סלינגר שתי קרנות פנסיה חדשות מקיפות - שיציעו לציבור הרחב הצעה זולה ומיטיבה לחיסכון - וזאת רק על סמך המחיר הנמוך ביותר.

לאחרונה ביקר מבקר המדינה את המהלך הדרמטי הזה של סלינגר, ואמר שלטעמו בחירה רק על סמך סעיף המחיר אינה בהכרח הדרך הטובה ביותר. בכך הוא הצטרף לביקורת של גורמים בשוק - לא רק מצד מתחרים, שהתנגדותם ברורה וצבועה באינטרסים (גם אם יכולה להיות צודקת, ובוודאי שהיא לגיטימית) - שלפיה החשוב ביותר ביחס לחיסכון הפנסיוני אינו המחיר, כי אם התשואה והשירות שהקרנות מספקות לחוסכים לאורך זמן.

עתה, ימים אחדים לאחר שקרנות הפנסיה ברירת מחדל החלו להציע את מרכולתן בראש חוצות, מפרסם האוצר, כהרגלו, את התשואות של קרנות הפנסיה החדשות. בכך הפיקוח עצמו מוסיף מידע חדש, אף שליודעי ח"ן הוא היה ידוע עוד קודם. מידע זה מאיר את דברי המבקר ואת הביקורות שנשמעו עוד קודם בשוק הפנסיה, לגבי איכות השירות שהעניקו מנהלי קרנות הפנסיה ללקוחות, בהיבט של התשואה ברוטו, לפני דמי הניהול. כך מתגלה, כי לאורך זמן (בעיקר 3 ו-5 שנים אחרונות) שתי הזוכות במכרז רחוקות מפסגת התשואות בשוק, בעיקר הלמן אלדובי אך גם (במידה פחותה) מיטב דש.

על מה מדובר, ומדוע זה חשוב? בעולם הפנסיה הצוברת, שרוב הציבור, בוודאי הצעיר, משקיע דרכו את כספי החיסכון הפנסיוני שלו, מפריש החוסך לאורך שנים הפקדות שמושקעות בשוקי ההון, במטרה להשיג תשואה שתאפשר לצבור סכום כסף ראוי, שישמש אותו היטב בשנות הגמלאות שלו, כשיפרוש מחיי העבודה.

לחוסכים באפיקי הפנסיה הצוברת אין כל הבטחה לקצבת זקנה מינימלית, כי אם משוואה פשוטה, שאומרת שהחוסך יקבל רק את מה שהוא מפריש, בניכוי דמי ניהול (מחיר החיסכון), בצירוף התשואה שנצברת לאורך השנים, ובחלוקה למספר, שתלוי בעיקר בתוחלת החיים הצפויה.

כך יוצא שלמחיר השירות חשיבות רבה (משום שככל שהמחיר נמוך יותר, הסכום שנחסך תחת שם החוסך גבוה יותר), אך לתשואה שמושגת עבורו חשיבות לא פחותה, ואולי אף רבה יותר.

בימים אלה ברור לישראלי הממוצע - שאינו נמנה עם מקומות העבודה הגדולים והמיטיבים בתחום הפנסיוני, ושאין לו כוח מיקוח פרטני - היכן הוא יכול למצוא את ההצעה הזולה ביותר בשוק הפנסיה: במיטב דש ובהלמן אלדובי, שהתחייבו למחיר אטרקטיבי במיוחד. אבל השאלה היא, האם התשואות שהם מציגים מחזקים את האטרקטיביות שיוצר המחיר הנמוך, או לאו.

ובכן, מנתוני התשואות בשוק הפנסיה החדשה עולה, כי בחמש ובשלוש השנים האחרונות, מיטב דש נמצא במקום לא גבוה, אך גם לא נמוך, במונחי התשואה ברוטו (לפני דמי ניהול), בעוד שהלמן אלדובי נמצא בתחתית.

ומה לגבי התשואות בטווחים קצרים יותר? בבחינת דירוג התשואות ל-12 החודשים האחרונים, מיטב דש נמצא במקום השני מבין הקרנות הקטנות, ובמקום השלישי מכלל השוק, והלמן אלדובי נשרך מאחור, עם תשואה נומינלית ברוטו נמוכה, שמציבה אותו במקום האחרון מבין הקרנות הקטנות, ובמקום הלפני אחרון מבחינת כלל השוק. רק הקרן הגדולה של כלל ביטוח מציגה תוצאות גרועות משלו.

בכל אופן, מיהו הגוף המנהל שבולט לחיוב בנתוני התשואות נכון לסוף הרבעון השלישי של 2016? בדיקת נתוני הפנסיה-נט מלמדת כי הגוף המוביל את דירוגי התשואות בשוק הפנסיה החדשה הוא מיטב דש, שרשם ברבעון השלישי תשואה של קצת יותר מ-3%.

עם זאת, בשוק הפנסיה החדשה פועלות מספר קרנות פנסיה גדולות, ששולטות ברוב המכריע של הכספים המנוהלים (וברוב מכריע במונחי מספר לקוחות), ולצדן פועלות קרנות קטנות בהרבה. כך יוצא, שמי שמובילה את דירוג התשואות הרבעוניות בקרב חלק הארי של השוק (הקרנות הגדולות) היא קרן הפנסיה של קבוצת הראל, שרשמה בתקופה זו תשואה נומינלית ברוטו של כ-2.7%.

תשואה זו נמוכה במקצת מתשואה של 2.8% שהציגה קרן פנסיה קטנה אחרת, של בית ההשקעות אלטשולר שחם.

בבחינת התשואות בשוק הפנסיה לתקופה ארוכה יותר, של שלושת הרבעונים הראשונים השנה, עולה כי הגוף הגדול עם התשואה הגבוהה ביותר הוא קרן הפנסיה של הראל, עם תשואה נומינלית ברוטו של כ-3.2%, וצמודה אליו קרן הפנסיה של קבוצת הפניקס.

גם בתקופה זו שתי קרנות קטנות מציגות תוצאות לא פחות טובות: אלטשולר שחם, עם תשואה מצטברת של כ-4% מתחילת השנה, ומיטב דש עם תשואה של כ-3% בתקופה זו. מנגד, בשתי תקופות אלה יש גוף גדול שמציג תשואות חלשות במיוחד: כלל פנסיה של כלל ביטוח, עם תשואות של כ-1.9% וכ-1.05% ברבעון ומתחילת שנה, בהתאמה.

ואולם, חיסכון בקרנות הפנסיה הנו חיסכון לטווחים ארוכים במיוחד, של עשרות שנים, מה שמצדיק מתן חשיבות משנית לתשואות קצרות-טווח, ומתן חשיבות רבה יותר לתשואות לאורך זמן ממושך יותר. לכן מאפשר האוצר לגופים להתחרות ביניהם על סמך תשואות של לפחות 12 חודשים אחרונים.

כך אנו מגיעים לדירוג התשואות הפיננסיות בשוק הפנסיה החדשה המקיפה ב-12 החודשים האחרונים, שממנו עולה כי שני גופים בולטים מעל היתר: הראל, שמובילה את הגופים הגדולים, שהם כאמור חלק הארי של השוק, ואלטשולר שחם, שמציג את התשואות הגבוהות בשוק כולו. שתי קרנות הפנסיה המקיפות החדשות הללו הציגו בחודשים אוקטובר 2015 עד ספטמבר 2016 תשואות מצטברות של כ-5.6% ו-5.95%, בהתאמה. גם כאן כלל פנסיה נמצאת בתחתית הדירוג.

כאן המקום להזכיר כי קרנות הפנסיה המקיפות החדשות נהנות מרכיב השקעתי ייחודי ומשמעותי: אג"ח מיועדות, שהנן אג"ח לא סחירות, שאותן המדינה מנפיקה באופן ייעודי, ושנותנות למחזיק בהן תשואה ריאלית גבוהה וקבועה - וזהו יתרון אדיר בימים אלה של ריביות אפסיות בשוקי החוב בארץ ובעולם.

ומה לגבי התשואות בשלוש ובחמש השנים האחרונות? נכון לסוף הרבעון השלישי השנה מובילות את הדירוגים הללו הראל פנסיה מקרב הגדולות, ואלטשולר שחם מקרב הקטנות (וכלל השוק). כך, בשלוש ובחמש השנים האחרונות, רשמה הראל פנסיה תשואות שנתיות ממוצעות של 5.7% ו-7.7% בהתאמה, בעוד שאלטשולר שחם הציגה תשואות שנתיות ממוצעות של כ-5.3% ו-8.1%, בהתאמה.

ומי בתחתית הדירוגים לטווחי שנים אלה? איילון פיסגה, שתיבלע בתוך מיטב דש, הלמן אלדובי ומקפת החדשה של קבוצת מגדל, שהנה מהקרנות הגדולות ביותר בשוק, ושמציגה תוצאות פושרות מאוד לאורך זמן.

הקטנות לא משתתפות בצמרת

קרנות הפנסיה הן אפיק אחד, משמעותי מאוד וצומח מהר, במשולש מכשירי החיסכון הפנסיוני. אפיק אחר, שמאופיין באופק השקעה ארוך כמו זה שמאפיין את קרנות הפנסיה, ובדרישות נזילות נמוכות למדי בימים אלה, הנו אפיק הפוליסות המשתתפות ברווחים. מדובר בפוליסות ביטוחי חיים הכוללות חיסכון פנסיוני, שמנוהלות על-ידי חברות הביטוח. פוליסות אלו מושקעות בשוקי ההון, ומוכרות בשם השיווקי (והמטעה) "ביטוחי המנהלים".

מדובר בשורה של תיקים שאינם זהים באופיים, כשהכספים של הלקוחות החדשים נכנסים לתיקי השקעה שנוצרו עבור לקוחות חדשים מ-2004 ואילך. ואולם, את בחינת התשואות וההשוואה בין החברות אנו עושים דרך בחינת התשואות בפוליסות המשתתפות ברווחים (או קרן י') שנמכרו בשנים 1992-2003, אשר נקראות כך משום שהחברות המנהלות משתתפות שם ברווחי המבוטחים. מדוע אנו בוחנים את התשואות על סמך תיק השקעה שסגור למצטרפים חדשים? זהו תיק הדגל של חברות הביטוח, ובו מנוהלים הכספים בהיקף הגדול ביותר, וככאלה הם מציגים את איכות ניהול ההשקעות בגופים אלה, לטעמנו.

לפיכך, מיהן קבוצות הביטוח המצטיינות בדירוג התשואות, נכון לסוף הרבעון השלישי השנה? בצמרת הדירוג לרבעון השלישי לבדו ניצבת הפניקס, עם תשואה נומינלית ברוטו של כ-2.6%, ואחריה הראל. מהצד השני בולטות שתיים: כלל ביטוח, ואחריה מנורה מבטחים, עם תשואה של 1.65% בלבד.

מתחילת 2016 ועד תום הרבעון השלישי מדובר בתמונה שונה רק במקצת: את ההובלה מחזיקות הפניקס, עם תשואה של יותר מ-4%, והראל (3.02%), ובתחתית כלל ביטוח (0.9%) ומנורה מבטחים (1%).

כאמור, הדירוגים החשובים יותר הם אלה של 12 חודשים אחרונים, וטווחי זמן ארוכים יותר. ואולם, כך או כך, גם בדירוג התשואות ל-12 החודשים האחרונים ניצבת בראש הפניקס, עם תשואה של כ-6.1%, והראל מאחוריה עם 5.6%. מהצד השני סוגרות את הרשימה איילון (3.05%) וכלל ביטוח, שמסכמת תקופה לא פשוטה מבחינת ניהול ההשקעות, עם תשואה של כ-2.8%.

בבחינת התשואות ל-3 ול-5 השנים האחרונות עולה כי הבולטות לחיוב הן הפניקס (עם תשואה שנתית ממוצעת של כ-7.9% בחמש השנים האחרונות) והראל (7.8%), ומהצד השני בולטות בתחתית שתי הקטנות בתחום: איילון (6.4%) והכשרה ביטוח (כ-6%). אגב, בבחינת התשואות בחמש השנים האחרונות מתגלה כי חמש קבוצות הביטוח הגדולות, שמחזיקות יחדיו כמעט בכל השוק, הציגו תשואות די דומות, בטווח שנע בין 7.3% לשנה בממוצע, ל-7.9%, כאמור.

בבלי גיל וקרומר / צילום:מתן פוזננסקי
 בבלי גיל וקרומר / צילום:מתן פוזננסקי

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
הסיפורים הגדולים של היום
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות