ביצעתם עבירות על חוקי ניירות ערך? כך תתכוננו לחקירה

בשל מצעד הנחקרים העולה משנה לשנה ועונשי המאסר המחריפים בגין עבירות אלה, נביא מספר נקודות חשובות לנחקר ברשות ניירות ערך

רשות ניירות ערך / צילום: תמר מצפי
רשות ניירות ערך / צילום: תמר מצפי

בשנים האחרונות פתחה רשות ניירות ערך בעשרות חקירות פליליות, בגין עבירות על חוקי ניירות ערך ועבירות נוספות. חקירות אלה הובילו להגשת הרבה כתבי אישום, להרשעות ולקביעת עונשים לא מבוטלים הכוללים קנסות ומאסרים, גם בפועל.

הפרשיות הנחקרות כללו וכוללות דמויות בכירות בכלכלה ובשוק ההון הישראלי. בין היתר, בחודש מאי השנה, נחקר שר הרווחה חיים כץ ברשות ניירות ערך, בחשד לשימוש במידע פנים; ביוני השנה נחקר מנכ"ל המשביר, רמי שביט, בחשד לביצוע עבירות דומות. בנוסף, נחקרו ברשות ניירות ערך לא מעט בעלי שליטה, וביניהם בעל השליטה של חברת אורתם סהר, מאיר נחום, בגין חשד לעבירות בניירות ערך, עבירות מס, עבירות הלבנת הון, מירמה והפרת אמונים וקבלת דבר במירמה.

במסגרת הפרשיות הנחקרות, ובהתאם לצורך, חוקרי רשות ניירות ערך מזמנים לעיתים עשרות נחקרים. חלקם נחקרים כחשודים, ולכן הם נחקרים "באזהרה" בגין עבירות שלכאורה ביצעו; וחלקם נחקרים כעדים על-מנת לעבות את המסד הראייתי של החקירה ולתת פרטים נוספים הנדרשים לחקירה.

תחילת החקירה מתחילה לעתים בדפיקה על הדלת בשש בבוקר.

חוקרי רשות ניירות ערך מגיעים לבית החשוד, עורכים חיפוש בביתו, לוקחים מסמכים, חומרים מהמחשב, לעתים את הטלפון הנייד האישי ועוד. לאחר מכן החקירה יכולה להימשך בחיפוש מסמכים במשרדי החברה (אם מדובר בעסק) ובהבאת החשודים לרשות ניירות ערך לחקירה פרונטלית. 

יודגש כי בשלב הזה, לרוב, עיקר החומר והראיות כבר נמצאים בידי חוקרי רשות ניירות ערך. החקירה הפורמלית באה כדי לגבש את החשדות, למצוא ראיות נוספות ולקבל את גרסת החשודים ומעורבים נוספים בפרשה.

כן חשוב לדעת שרשות ניירות ערך משתפת פעולה עם רשויות חקירה אחרות, כמו רשות המסים, הרשות להגבלים עסקיים, המשטרה ועוד, ועומדים לרשותה כלי חקירה מגוונים ורבים, כמו האזנות סתר ושיתופי-פעולה עם רשויות בחו"ל.

בשל מצעד הנחקרים העולה משנה לשנה, ועונשי המאסר המחריפים בגין עבירות אלה, נביא מספר נקודות חשובות לנחקר ברשות ניירות ערך:

להיוועץ עם עורך דין לפני החקירה

יש מי שמזומנים לרשות ניירות ערך בשיחת טלפון או בזימון כתוב, כך שניתן ל"מזומן" לתאם את המועד מול חוקרי הרשות. במקרה כזה מומלץ/חשוב להגיע לחקירה לאחר קבלת ייעוץ משפטי מעורך דין כדי להבין את מצב הדברים שמולו אתה עתיד להימצא.

ייתכן כי עם קבלת הזימון כבר ניתן להבין את הסטטוס של הנחקר - האם כ"עד" בלבד או כ"חשוד"; וייתכן כי מצב זה יתברר רק בעת ההגעה לחקירה. מכל מקום, ככל שניתן לקבל ייעוץ מעורך דין שמתמחה בנושא, עוד לפני ההגעה למשרדי רשות ניירות ערך, הדבר יסייע ויועיל לנחקר.

להיוועץ בעורך דין במהלך החקירה

במהלך החקירה החשוד זכאי להיוועץ עם עורך דין, והוא אף רשאי במהלך החקירה לבקש להיוועץ עם עורך דין לפני המשך מתן תשובות לשאלות החוקרים.

להקשיב ולהבין את האזהרה

בתחילת החקירה מוצגת לנחקר/החשוד אזהרה לגבי העבירות/החוקים שבגינם הוא נחקר, וכן מוקראות לו זכויותיו. יש להקשיב היטב לחשדות שמציגים כבר בעת האזהרה, שיכולים לתת לנחקר מושג לאיזה כיוון תמשיך החקירה.

לא לנסות להסתיר עובדות

ההנחה היא שכל המסמכים והתיעוד הכתובים של הדברים נמצאים או יגיעו לידי רשות החקירה. כגוף חוקר, הרשות רשאית לערוך חיפושים, לקבל ולתפוס מסמכים, מחשבים, טלפונים, להעתיק מתוכם חומרים ואף להשאירם אצלה. לכן, אין טעם לנסות להסתיר קשרים עם מקורבים, בוודאי אם וכאשר קיים תיעוד על קשרים אלה, וגם לא להתחמק משאלות כאלה. התנהלות כזו רק יכולה לסבך את הדברים בעתיד.

לא לנהל שיחות מחוץ לפרוטוקול

החוקרים עשויים להשתמש בתחבולות חקירה, הכוללות שימוש במדובבים ו/או ניסיון לערוך שיחות מחוץ לפרוטוקול. חשוב לזכור - כל הדברים שייאמרו יהיו חלק מחומרי החקירה וישמשו בעתיד. לכן, מומלץ חד-משמעית לא לנהל שיחות "מחוץ לפרוטוקול", כמו הפסקת סיגריה או הפסקת קפה הכוללת שיחה "חברית".

ערנות לגבי חתימה על מסמכים ואישורים

במהלך החקירה יוצגו בפני הנחקר לא מעט מסמכים מוכרים יותר או פחות. יש לוודא לפני אישור המסמכים את נכונותם ולבדוק אם אכן הם מוכרים לנחקר. ניתן "לקחת את הזמן" ולעיין בהם. בדומה, אין לאשר, לומר או לנחש תשובות שאין הנחקר בטוח בהן. בנוסף, יש לגלות ערנות לגבי החתימה הסופית על ההודעה (ככל שהחקירה לא תהיה מוקלטת). בסופה של החקירה ניתנת אפשרות לקרוא את ההודעה, להבהיר ולשנות דברים, ככל שאלה לא הוקלדו או לא הובנו נכון.

זכות השתיקה לא תמיד כדאית

אמנם "זכות השתיקה" עומדת לנחקרים בעבירות פליליות, אך עם זאת, שימוש בזכות השתיקה כעת יכול בעתיד לשמש נגד הנחקר. לכן, יש לחשוב היטב לפני שמשתמשים בזכות זו.

לפני החקירה - מגבלות רפואיות

ככל שקיימות לנחקר מגבלות רפואיות, או שיש תרופות שהוא נוטל - חשוב לציין זאת בהקדם בפני החוקרים. כך, גם נחקר שאינו חש בטוב במהלך החקירה, רשאי לבקש לראות רופא ובהתאם לצורך החקירה תופסק.

לאחר החקירה - שלב מורט עצבים

לאחר החקירה ייתכן כי הנחקר יזומן לחקירה נוספת. מכל מקום, חל איסור ליצור קשר עם מי מהמעורבים בפרשה, מחשש לשיבוש חקירה. בנוסף, חשוב לזכור כי הנחקר לא יקבל את חומרי החקירה בתום החקירה. לכן, ישנה חשיבות להיפגש עם עורך דין ולדאוג להעברת הדברים שקרו בתום החקירה. אין לחסוך ולהסתיר מעורך הדין את הפרטים. כל המידע שיועבר אליו ממילא חוסה תחת חיסיון עורך דין-לקוח.

לאחר החקירה נחקרים רבים מוצאים עצמם בשלב מורט עצבים, כיוון שלרוב לוקח לרשויות החקירה זמן עד לעיבוד החומרים. כך גם הדבר בתיקי ניירות ערך שבהם החקירות סבוכות יחסית וכוללות חומרי חקירה רבים.

לאחר עיבוד החומרים תתקבל ההחלטה ברשות החוקרת - אם יש די ראיות להמשיך בהליך (כתיב אישום). אם הוחלט שכן, התיק עובר לטיפולה של מחלקת ניירות ערך בפרקליטות מיסוי וכלכלה.

אחרי החלטת רשות ניירות ערך

עם קבלת התיק בפרקליטות, לוקח לעיתים זמן עד שהתיק מנותב לידיו של הפרקליט המטפל. לאחר עיון בתיק נשלח לחשודים בפרשה מכתב, אשר מעדכן אותם בדבר העברת חומרי החקירה לפרקליטות.

משמעות הדבר כפולה: התיק לא נסגר בשלבי החקירה המוקדמת שלו, וכעת הגוף שיכריע בגורל התיק הוא הפרקליטות. יחד עם זאת, זו אחת מנקודות הדרך שהתיק עובר, ואין טעם להילחץ יותר מדי כבר בשלב זה.

יצוין כי בנקודה זו, העיון בחומרי החקירה אינו פתוח לחשוד ולבא-כוחו. כעת הפרקליטות היא זו שבוחנת את הראיות ואת החומרים שנאספו בפרשה, ועליה להכריע בשאלה של הגשת כתב אישום.

אם ההחלטה בעניין הגשת כתב אישום תהיה שלילית, הפרקליטות תוציא הודעה על סגירת התיק ותציין בפני החשוד את עילת סגירתו. 3 העילות שהחוק מאפשר הן: "חוסר אשמה", "היעדר ראיות מספיקות" ו/או "חוסר עניין לציבור". יצוין כי עילת הסגירה אינה סופית, וניתן לערער עליה.

אם איתרע מזלו של הנחקר, ונפלה החלטה להגשת כתב האישום, יישלח מכתב נוסף לחשוד ולעורך דינו, שיעדכן אותם על ההחלטה וגם יאפשר להם להגיע לשימוע ולתת לנחקר/לחשוד להשמיע את טענותיו.

לצורך השימוע, על עורך הדין המייצג את החשוד, להיערך ולהתכונן ולדאוג לקבלת "ליבת חומר הראיות" שעליה מתבססים החשדות. על בסיס נתונים אלה ייערך שימוע לחשוד (בלא נוכחותו), כאשר בא-כוחו מוזמן להציג את גרסתו כבר בשלב הזה. יצוין כי זוהי גרסה שהפרקליטות תוכל לשקול ולהביא בחשבון בשיקוליה אם להגיש כתב אישום ואם לאו. האפשרויות בשלב השימוע מגוונות, ובחלק מהמקרים ניתן להגיע בשלב זה להסדר מקל.

השורות התחתונות - חשוב לדעת כי זרוע האכיפה של רשות ניירות ערך מוכיחה את כוחה בשנים האחרונות; וכי גם בתי המשפט נוטים להחמיר בעונשים עם עברייני צווארון לבן בכלל ועם עברייני ניירות ערך בפרט. לכן, ראוי/חשוב/מומלץ שכל מי שנקלע לסיטוצאיה חקירתית, יידע לאן היא יכולה להוביל ויהיה מוכן לשקילת צעדיו להמשך.

■ עו"ד אילן גרזי הוא מנהל מחלקת שוקי הון וניירות ערך במשרד פרל כהן צדק לצר ברץ; עו"ד בנישתי-בלפר היא עורכת דין במחלקה.