"על חברות הסלולר להתכונן למהפכת המחשוב הלביש"

במפגש IOT על הבר, בהשתתפות מנכ"ל פלאפון רן גוראון, דיברו גם על הפרטיות: "זה נושא נחמד לדבר עליו - אבל פרטיות כבר לא קיימת"

רן גוראון / צילום: איל יצהר
רן גוראון / צילום: איל יצהר

"גודל השוק של המחשוב הלביש הוא ענק כבר היום, בהיקף של כ-22 מיליארד דולר בשנה, שעיקרו הוא ברכישת ציוד לביש לסוגיו השונים דוגמת שעונים. זה שוק שצומח בכ-50% בשנה, כך שבשנת 2021 הוא כבר יגיע לכ-170 מיליארד דולר. בשוק כזה גדול יש מקום להרבה שחקנים", כך אמר רן גוראון, מנכ"ל חברת פלאפון, במסגרת מפגש IOT על הבר של "גלובס" בשיתוף פלאפון.

גוראון ציין כי "הרכיב הגדול שלא קיים בשוק הזה הוא הקישוריות. שעון חכם וצמיד חכם צריכים להסתנכרן לרשת או דרך הטלפון בכיס או כשחוזרים הביתה, וזה לא מרכיב אמיתי של קישוריות. כאן נכנס לתמונה הסלולר שעוד לא תפס את מקומו בשוק הזה. ברור שהדור החדש של המכשירים, ויש כאלה כבר כיום, יכילו מרכיב של קישוריות, וזאת מכמה סיבות - אחת מהן היא הרעב הבלתי נגמר של הלקוחות ושל המין האנושי להיות מחוברים כל הזמן. פעם יכולנו לקבל את זה שהסלולר והמחשב לא מחוברים לאינטרנט, והיום מקבלים את זה שהמוצרים הלבישים לא מחוברים לאינטרנט. אבל יש סוגים מסוימים של יישומים, בעיקר בתחום ה'ריל טיים', שבלתי אפשריים בעולם של היום משום שהם דורשים חיבוריות כל הזמן".

המהפכה הבאה בפתח

גוראון סבור כי "המהפכה האמתית תגיע עם כניסת רשת הסלולר מדור חמישי. אם ניקח 8 מיליון תושבים בישראל, ונניח שלכל אדם יש 4-5 פריטים לבישים, אז לדבר על 40 מיליון פריטים לבישים בישראל זה לא מופרך. אבל כדי לנהל את כל המכשירים האלה צריך רשת יותר מתקדמת והרשת בדור החמישי תאפשר זאת".

עוד הוסיף גוראון כי "עולם המוצרים הלבישים נמצא רק בתחילתו ופלאפון שואלת את עצמה איך להתכונן אליו מהרבה בחינות ובהן בניית שרשרת ערך, מכירות, אבטחת מידע, ניהול ועוד. יש אתגרים לא פשוטים, אבל ברור שחברות הסלולר שצריכות להמציא את עצמן מחדש מכינות את עצמן לכך. אנחנו בפלאפון נערכים לעולם בו המכשירים הסלולריים יתמכו במכשירים הלבישים וכמו שהיום אנחנו תופסים את עצמנו כשחקן מוביל בתחום הציוד הלביש, זה חלק מרכזי באסטרטגיה שלנו לקראת רשת הדור החמישי ואנחנו רוצים להיות בו מובילי שוק".

החיתול המדבר

בהמשך הערב, ניהלה גלי וינרב, כתבת "גלובס", שיחה עם אורן מרון, מנהל חטיבת המובייל בסמסונג ישראל וניב קלדרון, יזם IOT ומנהל קהילת Wearable Valley על עולם האינטרנט הלביש.

- אילו שימושים ואיזה סוגי מכשירים נכללים בעולם האינטרנט הלביש?

קלדרון: "טכנולוגיות לבישות כשמן כן הן - כל מה שאפשר לשים על הגוף הוא לביש, החל מכובעים, עגילים, שרשראות, טבעות, צמידים ושעונים. הטקסטיל שלנו מתחיל להיות חכם ובעתיד הג'ינסים והנעליים שלנו יהיו מחוברים לאינטרנט באמצעות סנסורים וחיתולים לתינוקות יקראו להורים".

קלדרון התייחס בדבריו לתחומי הפעילות אליהם מגיע המחשוב הלביש ואמר כי "אפשר לקחת את תחום זה להרבה מאוד מקומות - מהתעשייה, דרך הבית, חינוך, ספורט וכל דבר שאפשר לאסוף ממנו מידע". מרון סיפר על השגרה היומיומית עם השימוש במכשירים מסוג זה ואמר כי "החיים שלי השתנו מקצה לקצה. המטרה שלנו היא לא רק שירכשו את אותם תכשיטים, אלא שישתמשו בהם לאורך זמן. מהרגע שהשעון שלי הפך לחכם יותר אני יכול להשאיר את הטלפון שלי בצד ולהתנתק, כי השימוש בו הפך לעצמאי יותר, מה שנותן לי שקט מהעבודה, זמן איכות עם הילדים וחופש. המכשירים הלבישים נתנו לי את היכולת להתנתק ולקבל תכשיט שיכול להעביר לי את הפרמטרים החשובים לי לענן שעוקב אחרי מה שאני עושה".

- זה לא מפריע שצריכים להסתובב עם כמה מכשירים שונים?

לדברי מרון "זה מאתגר. אבל ככל שהטכנולוגיה מתפתחת, הכול נהיה קל יותר. השלב הבא יהיה למצוא איך לחבר את כול העולמות ולנסות לבנות אקו-סיסטם שיודע לקבל המון מידע, לשדר המון מידע, לדעת לנהל אותו דרך הסמארטפונים ולתת למשתמשים חוויות טובות יותר של מוזיקה, מדיה, לייף סטייל, איכות, בריאות וכו'. המשימה שלנו היא שיפור איכות החיים לא דרך הסמארטפון".

פרטיות זה נחמד אבל היא כבר לא קיימת

- האינטרנט הלביש עלול לעורר סוגיות אתיות, דוגמת מעקב של חברות הביטוח אחרי המבוטח. איך מתמודדים עם זה?

קלדרון הסביר כי "מעקב הוא לא רק רע. בסוגיית הביטוח, המחשוב הלביש יוכל לסייע לאנשים בריאים להוכיח את זה עם נתונים לחברת הביטוח ולשלם פחות. צד נוסף הוא בתביעות ביטוח - באמצעות הדאטה להראות את המצב לפני ואחרי תאונה ולהציג את השינוי שעבר על הגוף".

לגבי סוגיית הפרטיות אמר קלדרון כי "אני לא מאמין בפרטיות היום, כי אנחנו בעידן בו כולם עושים סלפי וצ'ק-אין בכל מקום, אז איפה הפרטיות? בין אם נספק נתונים או לא, עניין הפרטיות זה נושא נחמד לדבר עליו, אבל זה שטויות כי לכולנו אין פרטיות וכולנו נותנים את הפרטיות שלנו".

- איך יראו חיי המשתמש עוד 5-10 שנים?

קלדרון: "אנחנו נרגיש טוב יותר אם נשים על עצמנו עוד משהו מחובר שילך אתנו. אני ענדתי לתקופה מסוימת שעון חכם ואז גיליתי שאני פחות מסתכל בטלפון. קשה לחזות מה יהיה עוד כמה שנים אבל אפשר להגיד שכשלובשים משהו, אז המידע והאינסייט שלנו לגבי הקיום הכללי שלנו משתנה, כי החוויה משתנה".

מרון: "יש מוצרים שהקדימו את זמנם, יש מוצרים שלא מצאו ערוץ הפצה נכון, ויש המון מוצרים שלא מתאימים לכולם אלא נישתיים ובהם צריך להיזהר מהרפתקאות".

קלדרון הוסיף כי "בין הדברים שנכשלו בתחום הדבר הראשון שעולה במחשבה אלה הגוגל גלאס שיצא במחיר קצת גבוה וקצת הקדים את זמנו, אבל פרץ את הדרך למשקפיים שמחוברים לענן ושאפשר לתקשר איתם. אבל בעוד לצרכנים היה קשה לשווק את זה כי זה היה מוצר 'גיקי', גוגל גלאס התאימו לחברות שנותנות שירות או לטכנאים, ולדוגמא חברת ב.מ.וו משתמשת במשקפיים, וגם חברת התעופה וירג'ין".

המוצר הוא לא העיקר

לסיום התבקשו השניים לספק עצות ליזמים המעוניינים לפעול בתחום, ומרון אמר כי "צריך לבחור את הצינור הנכון, להיכנס לפעילות עם המון הבנה וידע ולחבור לאקסלרטור (מאיץ סטארט-אפים, א"ל) שיודע לתת מענה לשאלות".

"כמי שהיה סטארט-אפיסט", אמר קלדרון, "לא המוצר הוא הבעיה בעולם המחשוב הלביש, אלא שיתופי הפעולה וההגעה לשוק. כמובן שהטכנולוגיה חייבת להיות נהדרת, אבל בסוף, משהו מצליח או נכשל רק בגלל הפיתוח העסקי - או שיודעים שם לשים את המוצר על המדף, או שלא".

בסיום הערב הנחה אילן סיגל, סמנכ"ל השיווק בפלאפון, פאנל עם שלושה סטארט-אפיסטים שסיפרו על החברה בה הם עובדים ועל התכניות להמשך.

בפאנל לקחו חלק יניב ברטלה, סמנכ"ל פיתוח עסקי, Consumer Physics שפיתחה את הספקטרומטר - חיישן זעיר שיודע לסרוק חומרים ולהגיד מה המרכיבים הכימיים שלהם; מתן בר נוי, מנהל פעילות OrCam ישראל, שמייצרת משקפיים היודעים לקרוא ולזהות חפצים ומוצרים ומיועדים לכבדי ראיה ודיסלקטים (חברה שאותה ייסדו אמנון שעשוע וזיו אבירם - מייסדי חברת מובילאיי); ושקד לב, מנהל שיווק וקהילות בחברת Say Wearables, המייצרת רשת חברתית לבישה. הסטארט-אפיסטים התייחסו לעתיד המוצרים שלהם, ההולכים לקראת מצב בו הם יהיו עצמאיים עם קישוריות נפרדת.

ברטלה אמר כי "הערך המוסף של המוצר שלנו שהוא אוטומטית מייצר פלטפורמה שיכולה להתלבש על כל מוצר, גם לביש וגם טלפוני וגם על אלמנטים אחרים בבית, כמו בלנדר לדוגמה. אנחנו מאמינים שרוב המוצרים יהיו מחוברים לקראת כניסת רשת הדור החמישי, ויאפשרו גישה לענן שלנו מכל מוצר, והתכנית היא לייצר אפליקציות שיודעות להשתמש במוצר שלנו".

לב אמר כי "האתגר הגדול במחשוב לביש, בעיקר בתחום התכשיטים, היא מגבלת חיי סוללה שגוזרת לגבי אופנתיות המוצר שאנחנו מייצרים ואחת הסיבות שלא הרבה צורכים מכשירים אלה היא כי הם לא מספיק אופנתיים, אז אנחנו ניסינו לארוז משהו שכן נראה אופנתי".

- כניסת רשת הדור החמישי מעבר לפינה, איך אתם משתלבים בסיטואציה בה הרשת מפעילה אלפי או מיליוני סנסורים?

ברטלה אמר כי "חזון החבר שלנו דורש הרבה כוח תקשורתי בין המכשירים שנושאים את הטכנולוגיה שלנו לענן, וככל שנצא יותר לטלפונים, נצטרך יותר תקשורת זמינה. אנחנו נשמח לקדם את הטכנולוגיה הזו וככל שהקישוריות תהיה יותר טובה, נוכל להנגיש את הטכנולוגיה שלנו ליותר פרטים".

בר נוי ציין כי "אנחנו כחברה שבאה להוביל טכנולוגית, יכולים להתלבש על הפלטפורמות הקיימות", ושקד הוסיף כי "בגלל שאנחנו מתבססים על תקשורת עם הטלפון, הדור החמישי יאפשר לעשות זאת בצורה מהירה יותר, עד לשלב של חיבור מלא של המכשירים".

משתתפי הפאנל/ צילום: איל יצהר
 משתתפי הפאנל/ צילום: איל יצהר

צרו איתנו קשר *5988