עוד סדק בגוש האירו?

ביום ראשון יופנו עיני העולם כולו לעברה של איטליה, כדי לעקוב מקרוב אחר תוצאות משאל העם על שינוי החוקה במדינה. בתרחיש סביר, בו מצביעי ה-NO, המובילים בסקרים, ינצחו במשאל העם, יתעורר גוש האירו למחרת לבוקר של חששות גואים אודות לכידותו העתידית.

השינויים העיקריים המוצעים בחוקה האיטלקית מיועדים להגביר את המשילות ולחזק את כוחו של השלטון המרכזי, בהנהגת ראש הממשלה, מטיאו רנצי, לחוקק חוקים ולהעביר רפורמות חיוניות. השינויים כוללים הקטנה דרמטית של מספרם חברי הסנאט, הוא הבית העליון, מ-315 ל-100 חברים, שלא ייבחרו אלא ימונו על-ידי המחוזות; ובמקביל - הקטנת כוחם של הפוליטיקאים במחוזות באמצעות שינוי הסעיף החמישי בחוקה, הדן במערכת היחסים בין הממשל המרכזי למחוזות המדינה.

ההתנגדות העזה לרפורמה של רנצי בחוקה חוצה מפלגות ועמדות פוליטיות מסורתיות, והיא מגיעה הן מתוך מפלגתו של רנצי ,המפלגה הדמוקרטית, והן ממפלגות ימין ושמאל יריבות ושותפות קואליציוניות.

הסיבות לה הן מגוונות. בדרום איטליה, בה המצב הכלכלי רע והאבטלה גבוהה מאשר בצפון המדינה, ההתנגדות היא בעיקרה הבעת אי אמון בממשלתו של רנצי ולא דווקא ביקורת על השינויים המוצעים בחוקה. רנצי מנהל אמנם קמפיין בלימה בדרום המדינה ומציע סוכריות שונות ומשונות לתושבי האזור, אם הקלות מס לחברות שיפתחו מפעלים באזור ואם התחייבות למיזמי תשתית דוגמת כבישים וגשרים באזור, ואולם הסקרים מלמדים כי למרות הבטחות אלו מצבו של שם נואש.

גורמים פוליטיים אחרים המתנגדים לרפורמה בחוקה מנמקים זאת בחוסר רצון לתת כוח מוגזם לראש הממשלה, באופן שיחליש את הדמוקרטיה האיטלקית ויפגע במערך האיזונים השלטוניים במדינה.

בשנה בה נחלו הכוחות הבלתי ממסדיים והכוחות הפופוליסטים באנגליה ובארה"ב ניצחונות ענק, קיים סיכוי טוב כי כוחות אלו יזכו בניצחון סוחף נוסף, הפעם בלבו הפועם של גוש האירו. בניגוד לסקרים שנערכו ערב ההצבעה בבריטניה על הברקזיט וערב הבחירות לארה"ב, בהם לעמדה ה"ממסדית" היה יתרון ברור, הרי בסקרים העדכניים באיטליה דווקא אלו השוללים את שינוי החוקה שמציע ראש הממשלה, ומכונים מצביעי ה-No, הם המובילים וניצחון של תומכי השינוי ייחשב להפתעה.

ואולם גם באיטליה 20% מן המצביעים מצהירים כי טרם החליטו כיצד יצביעו, כך שכל תוצאה אפשרית. הסקרים מלמדים כי האיטלקים אינם נבהלים מחוסר יציבות פוליטית, העשוי להרקיע שחקים בתרחיש של כישלון משאל העם, וזאת בניגוד להנחה הבסיסית השגויה של ראש הממשלה רנצי.

למרות שרנצי חזר בו מהצהרתו כי יתפטר אם שינוי החוקה לא יזכה לאישור העם האיטלקי, ניתן להעריך כי תבוסה שלו תביא לסיום מיידי של כהונתו כראש ממשלת איטליה, בדומה להתפטרותו של דייוויד קמרון לאחר החלטת אזרחי בריטניה לפרוש מן האיחוד האירופי.

היה ויימצא מועמד מוסכם מתוך הקואליציה הקיימת באיטליה שיוביל את הממשלה ביום שאחרי רנצי, או שתתגבש קואליציה חדשה בהובלת מפלגת השלטון הדמוקרטית, הרי האפקט של עזיבה אפשרית של רנצי על השווקים הפיננסיים יהיה מינורי, שכן איטליה היא המדינה שיותר מכל מדינה אחרת במערב מורגלת בחילופי ממשלות וראשי ממשלה. בתסריט כזה, איטליה לא תיגרר לבחירות לפני המועד המתוכנן בשנת 2018 ורנצי יכנס לספרי ההיסטוריה כעוד ראש ממשלה ששגה בקריאת המפה הפוליטית והימר על כוחו לחולל רפורמה באווירה פוליטית אשר רוצה שינוי מסוג אחר.

היה ונשיא איטליה, סרג'ו מטארלה, לא יוכל להטיל את הרכבת הממשלה החדשה על מועמד מוסכם על סיעות הקואליציה, איטליה צפויה לצעוד לבחירות מהירות העשויות להביא לכינון ממשלה חדשה בהובלתה של מפלגת חמשת הכוכבים, המניפה את דגל היורו-סקפטיות. מפלגת חמשת הכוכבים מובילה במרבית הסקרים הפוליטיים וזכתה לניצחונות מוניציפליים בולטים. באווירה הפופוליסטית הקיימת, היא עשויה לזכות בשלטון ולהרעיד את אמות הסיפים של גוש האירו. יש לזכור עם זאת, שמפלגה זו מעוררת התנגדות רבה בקרב כוחות מרכזיים באיטליה.

הכלכלה האיטלקית היא הכלכלה השלישית בגודלה בגוש האירו ולפיכך בקעים בלכידות האירופית מכיוונה של איטליה עשויים לבשר את תחילת הספירה לאחור של גוש האירו. אוסטריה, צרפת, הולנד וגרמניה צפויות לערוך השנה בחירות לנשיאות או לפרלמנט וספרד עשויה לקיים משאל עם על עצמאות לחבל קטלוניה. אם האש הפופוליסטית תתפשט לאיטליה, עשוי המחנה היורו-סקפטי באירופה להתחזק ולשנות את הפוליטיקה של אירופה מקצה לקצה.

משאל העם וההשפעה שצפויה להיות לו על עתידה הפוליטי של איטליה קריטיים למערכת הבנקאית המקרטעת של איטליה, הנושאת על גבה חובות רעים בהיקף המוערך ב-400 מיליארד אירו. שוק המניות האיטלקי איבד מתחילת שנת 2016 כרבע מערכו על רקע צמיחה איטית, אבטלה גבוהה ומערכת פיננסית שחוסנה מוטל בספק, וגם התחזקות הכוחות היורו-סקפטיים אינה מבשרת טובות למשק האיטלקי.

איום החוב

תשואת איגרות החוב של ממשלת איטליה זינקה מאז חודש אוגוסט באחוז שלם לרמה של 2.09% בסוף השבוע האחרון והיא מבטאת היטב את החשש מתוצאות משאל העם באיטליה. למרות הזינוק בחודש האחרון, תשואות החוב האיטלקי נמוכות ב-5% לעומת קיץ 2012. אסקלציה פוליטית באיטליה ועלייתה לשלטון של מפלגת חמשת הכוכבים עשויה להצית מחדש את אש משבר החובות באירופה, ואולם לפי שעה, ועל אף מגבלות הסקרים הפוליטיים, נראה כי אין זה התרחיש שיתממש באיטליה.

לא היינו ממהרים לקשור בין הפסד של ראש הממשלה רנצי במשאל העם לבין מהפך פוליטי באיטליה, אשר יעלה לשלטון בבחירות בזק את מפלגת חמשת הכוכבים. לפיכך איננו מציעים להיאחז בפאניקה בבוקר יום שני גם אם רנצי יובס במשאל.

אם אנו טועים בניתוח המפה הפוליטית באיטליה, ומפלגת חמשת הכוכבים תכבוש את כס השלטון בבחירות בזק, כולנו נצטרך לדאוג בקשר לעתידו של גוש האירו וההשלכות שיהיו לכך על הכלכלה הגלובלית. 

■ הכותב הוא האסטרטג הראשי של קבוצת איילון.