נאור: "באין ריסון לכוחו של הרוב, הוא עלול להפוך לעריצות"

אתמול (ד) עבר בכנסת בקריאה ראשונה "חוק ההסדרה", שנועד להסדיר את מעמדם של אלפי בתים שנבנו בשטחים על קרקעות בבעלות פלסטינית פרטית. מתנגדי החוק טוענים כי הוא פוגע יתר על המידה בזכות הקניין של הפלסטינים שהיא זכות יסוד, מנוגד למשפט הבינלאומי האוסר על לקיחת רכוש פרטי אלא לצרכים צבאיים, מנוגד למשפט הישראלי האוסר הפקעת קרקע פרטית אלא לצורך ציבורי, ובנוסף מפלה בין ישראלים לפלסטינים בכך שהוא מורה על הקצאת קרקע לטובת יישובים ישראלים בלא הוראה דומה לגבי תושבים פלסטינים. חוק ההסדרה הוא כל-כך קיצוני, עד שהיועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, הודיע כי הוא לא יוכל להגן עליו בעתירות לבג"ץ שצפויות להיות מוגשות נגד החוק בטענה כי הוא אינו חוקתי.

נשיאת בית המשפט העליון, מרים נאור, שנשאה היום (ה') דברים בטקס השבעת שופטים חדשים שנערך במשכן נשיא המדינה, בחרה שלא להתייחס באופן ישיר לחוק ההסדרה, אך רמזה מה צפוי להיות גורל הדיון העתידי בחוק ההסדרה בבג"ץ, כשהבהירה כי לא כל החלטה שהתקבלה בדעת רוב היא החלטה דמוקרטית.

"יש המזהים את הדמוקרטיה עם שלטון הרוב. יטען הטוען כי אם החלטה כלשהי נתקבלה ברוב דעות ממילא היא החלטה דמוקרטית. זו טעות", הבהירה נאור. "שלטון הרוב הוא תנאי הכרחי לדמוקרטיה - אך הוא אינו תנאי מספיק. באין ריסון לכוחו של הרוב הוא עלול להפוך לעריצות; וכבר היו דברים מעולם. שלטונו של רוב השולל מן הפרטים את זכויותיהם; רוב הנוגש את המיעוט החי בקרבו - אינו שלטון דמוקרטי. שלטון הרוב הוא הצורה שלובשת הדמוקרטיה - והוא אכן חיוני כאמור - אך בצידו קיימים ערכים ועקרונות המגלמים את מהותה של הדמוקרטיה; ואשר בלעדיהם הדמוקרטיה אינה קיימת".

נאור הזכירה כי בעוד יומיים יצוין ברחבי העולם, וגם בישראל, יום זכויות האדם - המנציח את חתימתה של ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם, ביום זה בשנת 1948. "זהו מסמך חשוב, אשר פתח את עידן זכויות האדם בשיח המשפטי, שהחל במחצית המאה ה-20. זהו מסמך חשוב - משום שזכויות האדם הן חשובות; הן נפשה של הדמוקרטיה. אין לך משטר דמוקרטי ללא זכויות אדם", אמרה. 

נשיאת העליון חזרה והזכירה מושכלות יסוד בשיטת המשטר הדמוקרטית שאולי נשכחו מעט על-ידי גורמים שונים בממשלה ובכנסת לאחרונה. "בלא שלטון החוק - אין דמוקרטיה; בלא הפרדת רשויות - אין דמוקרטיה; בלא זכויות אדם - אין דמוקרטיה; וזוהי כמובן אינה רשימה ממצה. הגנה על עקרונות היסוד ועל זכויות האדם אינה יכולה, אפוא, להיתפס כמעשה בלתי דמוקרטי - אלא היא התגלמות הדמוקרטיה. ביסודו של דבר הרוב והמיעוט מורכבים מיחידים, בני אדם ובנות חוה, וכל אחד וכל אחת מהם זכאים לזכויות האדם. מתוך כך חייב הרוב, חייבת המדינה - כל מדינה דמוקרטית - לכבד את זכויותיהם ולהגן עליהן. זוהי חובתן של כל רשויות השלטון. ובמערך האיזונים והבלמים - שאף הוא מעקרונותיה החיוניים של הדמוקרטיה - מסור התפקיד להבטיח את מימושן של הזכויות הלכה למעשה למערכת בתי המשפט, ובראשה לבית המשפט העליון". 

נאור ציינה כי כל שופטי ישראל, ובראשם שופטי בית המשפט העליון, הבינו כבר מימיה הראשונים של המדינה כי תפקידם כשופטים במדינה דמוקרטית מחייב אותך להבטיח ולהגשים בפסיקתם את "זכויות יסוד 'שאינן כתובות על ספר', אלא הן נובעות במישרין מאפיה של מדינתנו כמדינה דמוקרטית השוחרת חופש. נאור הזכירה בקיצור נמרץ, שבראשית 1949, בטרם נדם רעם תותחי הקרבות של מלחמת העצמאות, ציווה בית המשפט העליון על שחרורו של עציר מינהלי שבמעצרו נפל פגם. וחודש לאחר מכן, הכיר בית המשפט העליון בזכות לחופש העיסוק - זכותו של אדם לעסוק בעבודה או במשלח-יד שבחר לעצמו - כזכות הקנויה לכל אדם בישראל. ובשנה שלאחר מכן, עמד בית המשפט העליון על כך ש"לא פסק עוד, תודה לאל, דין מישראל [...]. אם דעותיו של אזרח פסולות, חייו אינם הפקר ודמו אינו מותר; ואין נועלים בפניו שערי פרנסה, ואין יורדים לחייו בדרך אדמיניסטרטיבית בלבד".

ולא חופש העיסוק בלבד, אלא גם, למשל, הזכות לשוויון, חופש הדת והמצפון, חופש הביטוי, הזכות לקניין, הזכות לפרטיות וזכות ההתאגדות זכו להגנת בתי המשפט. "כל זאת, ועוד רבים, לפני חוקי היסוד. והחל משנת 1992 - זכו זכויות אלה למעמד נורמטיבי עליון, במסגרת עיגונן בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו ובחוק-יסוד: חופש העיסוק. אמור מעתה: "אין פוגעים בזכויות שלפי חוק-יסוד זה אלא בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל, שנועד לתכלית ראויה, ובמידה שאינה עולה על הנדרש". זוהי מלאכת האיזון - האיזון בין הפרט לבין הכלל - עליה אמונים בתי המשפט בישראל". 

לדברי נאור, בהגנה על זכויות האדם ממלא בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ תפקיד מרכזי, אולם אין לטעות: ההגנה על זכויות האדם היא מלאכתו וחובתו של כל שופט וכל בית משפט בישראל. "שופטת הדנה בהליך פלילי מגנה, בין היתר, על הזכות להליך הוגן ועל הזכות לפרטיות - של הנאשם ושל המתלונן. שופט הדן בהליך אזרחי מגן, בין היתר, על הקניין, על שלמות הגוף ועל השם הטוב של המתדיינים לפניו. שופטת בית המשפט לענייני משפחה מגנה, בין היתר, על השוויון ועל חופש המצפון של המתדיינים בפניה. שופט הדן בהליך בבית הדין לעבודה מגן, בין היתר, על חופש העיסוק ועל חופש ההתאגדות של המתדיינים בפניו. על כל שופטת וכל שופט בישראל החובה לשמור על כבודו של כל אדם ואדם הבא לפניהם", סיכמה הנשיאה את דבריה.

אחת מהשופטות שהושבעו בטקס היא עו"ד מרים (מיקה) בנקי, אימה של שירה בנקי ז"ל שנרצחה על-ידי ישי שליסל במצעד הגאווה בירושלים לפני שנה וחצי.