האם המשק הישראלי ממצה את פוטנציאל הצמיחה שלו? תלוי את מי שואלים. כך או כך בכירים בענף הקמעונאות מענפים שונים תמימי דעים כי המדינה מקשה על העסקים עם עודף רגולציה שיש לה השלכות רבות ועם תדמית שלילית של בעלי העסקים שחשים כאויבי הציבור והממשל - ומי משלם על הכול (על המאעכרים, התקינה והמיסוי)?- הצרכן כמובן.
צמיחת ענף ההייטק שרשם השנה שורה נאה של אקזיטים היא מתעתעת. כך סבורה יפית גרינברג, יו"ר G גרופ ובעלת רשת סטימצקי "האקזיטים הם ענקיים וזה נתפס ונמדד לנו בצמיחה, אלא שזה לא בייצור או מהתעשייה והמסחר; במקום להגדיל את ה-100%, זה נגס בנו בצורה מטורפת. עסקים נסגרים, מייצרים פחות ובעיקר מוכרים פחות".
אסי שמלצר, יו"ר שלמה החזקות, מי שעומד בראש של חברה ציבורית הנסחרת בבורסה מביע אופטימיות באשר לנתוני הצמיחה של ישראל. "הצמיחה במשק הולכת בכיוון נכון. בניגוד למדינות אחרות באזור, אנחנו ברי צמיחה. כניסת הסחורות נמצאת בגידול תמיד. יש לנו פוטנציאל גדול יותר למיצוי - אבל אנחנו בדרך לשם"ישראלה שטיר, נשיאת קבוצת שטיר לארגון תערוכות וכנסים, פוסקת כי "אין צמיחה במשק. הצמיחה שמדבר עליה שמלצר היא צמיחה של מסחר. אנשים לוקחים הלוואות מבנקים וקונים מכוניות ומשלמים 400-500 שקל בחודש ויוצרים מעגל צמיחה, אבל ביום שבו האשראי ייגמר - יהיה כאן כאוס", היא אומרת ומדגישה "העסקים הקטנים והבינוניים בישראל נמצאים במצב קשה והם מחזיקים ב-67% ממקומות העבודה במשק. הם לא מקבלים שום תמיכה מהממשלה ולהיפך מכבידים עליהם עם חוקים".
מוני בר, מנכ"ל ובעלי באדג'ט ישראל, אמר כי "40% מזמני אני עוסק במלחמות ברגולציה ואני יוצא בקריאה לרגולטורים: אל תפריעו לנו לעבוד".
אלא שנשאלת שאלת הביצה והתרנגולת. האם עודף הרגולציה שנגדו טוענים המשתתפים אינו פועל יוצא של עוולות צרכניות שהצריכו את הסדרתן בחוק?
אבי כץ , נשיא קרן הגשמה ומייסד רשת קופיקס, נזעק "הצרכנים תמימים אם הם חושבים כך! מרמים אתכם! בכל פריט שאתם קונים, אתם משלמים יותר בגלל הרגולציה. צאו מהחלום שהממשלה דואגת לכם. כשאני קובע את המחיר של המוצר שאני מוכר, אני לוקח בחשבון 12% הוצאות. לפני 25 שנה היינו מוסיפים 2%. בדרך לפה ראיתי אוטו מליסינג עם המדבקה 'איך אני נוהג'. ישב ח"כ הזוי ועשה תקנה שנהגים יוכלו לצלצל למוקד. הוא מקבל מחיאות כפיים ולנו כל אוטו עולה עוד 100 כדי להפעיל את המוקד. זה הזיה, חלם".
ולא רק בהתקשרות שבין עוסק לצרכן מלינים על עודף הרגולוציה. כך למשל מספר אמיר שני, בעלים ומנכ"ל, קבוצת עמית: "לפי חוק מנדטורי משנת ה-50 המדינה קונסת את היבואנים בשיעור של מעל 15% גם אם הסחורה פטורה ממסים. משרד הכלכלה משאיר את העבירות רשומות במשך שנתיים - וכך סחורה שהגיעה למדינה לא תשוחרר. כלומר, אם נרשמה לרעתך עבירה, וזה יכול להיות סחורה של תרופות או מזון שתהיה בנמל ולא תשוחרר. היבואן נקנס אלא שבסוף הכול מתגלגל ללקוח הסופי. מזה שלוש שנים מנסים במשרד הכלכלה לפורר את הדבר הזה ללא סיכוי. הרגולטור שם את ידו בצלחת של כל אחד ואחת מאתנו. אי אפשר להמשיך ככה".
גרינברג: "הרגולציה, עמה אני חיה מרגע היוולדי בעולם העסקים, עזרה לי בחלק מהמקומות כמו ברשות השנייה ששומרת עלינו ,המפרסמים. הבעיה היא כאשר החוקים, לא התקנות, באים בגלל גחמה של שר או ח"כ כזה או אחר. זו שערורייה. נכנסתי לסטימצקי כשהיה חוק הספרים. לא רציתי אותו, אבל ככה קניתי את העסק והלכנו ללמוד מה זה. החוק לא רק מנע זילות במחירים אלא שהוא קבע כמה ספרים נכנסים לחנות. אתה לומד לחיות עם זה ורואה שאתה יכול להתמודד עם זה.
"פתאום אחרי שנה שרת התרבות מודיעה שהיא מבטלת את החוק! היא לא נתנה לזה זמן לחיות ולא מובן לאף אחד למה היא עשתה את זה. אני בטוחה ששרת התרבות הקודמת (לימור לבנת, מר"ח) ידעה מה היא עושה וששכנעו את זו שהחוק הוא מיותר. אבל תנו לאנשים ולבעלי עסקים להתנהל לפי תכנית ולא לקפוץ מגחמה לגחמה".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.