האם זו ההזדמנות האחרונה שלכם לדווח על הון שחור?

פרסומים של רשות המסים מעידים כי במסגרת נוהל הגילוי מרצון האנונימי הוסדרו עד כה כספים ביותר מ-17.5 מיליארד שקל ■ עוד שבועיים החלון הזה נסגר ■ עמדה

בניין רשות המיסים בירושלים /  צילום: איל ישראל
בניין רשות המיסים בירושלים / צילום: איל ישראל

חלון ההזדמנויות להגשת בקשה אנונימית לגילוי מרצון עתיד להיסגר בתום שנת 2016. עובדה זו מדירה שינה מעיניהם של ישראלים רבים, המבקשים לנצל את השבועות הבודדים שעוד נותרו, כדי להיכנס בגדרו של הליך הגילוי מרצון האנונימי ולדווח על עבירות מס שביצעו, ובפרט על הון בלתי מדווח המוחזק על-ידם.

במסגרת הנוהל האנונימי לגילוי מרצון, אשר פורסם על-ידי רשות המסים במהלך 2014, ניתנה לציבור הנישומים אפשרות לדווח באופן וולונטרי על "הון שחור" המוחזק על-ידם, מבלי שיידרשו למסור את פרטיהם האישיים עד להשלמת ההליך, ותוך הענקת חסינות מנקיטת הליכים פליליים נגדם, כמו גם תוך מתן הקלות במישור השומתי-אזרחי. תוקפו של נוהל זה היה אמור לפוג ב-30 ביוני 2016, אך לבסוף הוארך על-ידי רשות המסים ב-6 חודשים נוספים.

העובדה שמדובר בהליך מרוכך, שבמסגרתו ניתן להסיר את העננה הפלילית המטרידה המרחפת מעל ראשם של הנישומים במחיר נמוך יחסית (במרבית המקרים מדובר בתשלום מס בשיעור של 12%-15% מיתרת ההון הבלתי המדווח), ומבלי שידרשו לבוא במגע עם נציגי הרשות לאורך כל שלביו, הובילה נישומים רבים לנצלו כהזדמנות ייחודית להסדיר באופן סופי ומוחלט הון בלתי מדווח שהחזיקו במשך שנים רבות.

אלפים רבים של נישומים, אשר השלימו את הליך הגילוי מרצון, ישנים היום בשקט ומשתמשים בכסף כאוות נפשם, בין שהוא נמצא בישראל ובין שלא. פרסומים שונים של רשות המסים מעידים כי במסגרת נוהל זה הוסדרו כספים בהיקף למעלה מ-17.5 מיליארד שקל.

שינויים בזירה הבנקאית הגלובלית, לצד מאמציהן ההולכים והגוברים של רשויות המס בישראל לאתר חשבונות בלתי מדווחים המוחזקים על-ידי תושבים ישראלים מחוץ לישראל, הובילו גם רבים מבין ה"אמיצים" שבמחזיקי החשבונות הזרים להזדרז ולהסדירם במסגרת הליך הגילוי מרצון.

בעידן שבו רוקן עיקרון הסודיות הבנקאית מכל תוכן מעשי, ובשעה שמידע בנקאי רגיש מועבר כמעט לכל דורש, בין באופן רשמי מכוח הסכמי החלפת המידע ופניות פורמליות ממוקדות מטעם רשות המסים, ובין בדרך של הדלפות, סקרים ועוד דרכים שונות ומשונות, השיגה רשת המסים בישראל רשימות שונות של מחזיקי חשבונות לא מדווחים בחו"ל. מרביתם אף מצאו עצמם עומדים בפני שוקת שבורה, עת שהתבקשו על-ידי נציגי הבנקים השונים, באדיבות כמובן, להציג אישור המעיד כי חשבונם דווח כדין לרשויות המס בישראל.

משלא עלה בידם לעשות זאת, הם נדרשו, הפעם בדרך קצת פחות אדיבה, לסגור את החשבון לאלתר, ואף מוסד פיננסי נורמטיבי אחר לא הסכים לקלוט את כספם. חרף כל האמור לעיל, להערכת רשות המסים, הון לא מדווח בהיקף של מיליארדים רבים נוספים לא הוסדר עד היום.

באופן מעט מפתיע, רבים מהאחרונים לקפוץ על רכבת הגילוי מרצון היו יהלומנים ישראלים, ציבור נישומים שבאופן מסורתי נוהג לשמור על חשאיות מרבית ולעתים להדיר רגלים מרשויות המס. זאת, על רקע קריאתו האחרונה של נשיא הבורסה ליהלומים, יורם דבש, להזדרז ולהסדיר את הנושא, על בסיס הבנות שגובשו עם רשות המסים, המאפשרות ליהלומנים לפנות להליך גילוי מרצון אנונימי, כמו כל אזרח אחר במדינה.

חשוב לזכור כי במהלך 2016 אושרה בכנסת חקיקה שמכוחה נחשבות עבירות מס חמורות לעבירות מקור לפי חוק איסור הלבנת הון. עובדה זו חושפת את בעלי ההון הבלתי מדווח לסנקציות החמורות הקבועות בחוק איסור הלבנת הון, ומהווה קטליזטור נוסף להסדרתו בדרך של גילוי מרצון, הליך אשר מספק חסינות גם מפני העמדה לדין בעבירות הלבנת הון שמקורן בעבירות מס.

חשוב לקחת בחשבון שלפי האמנות וההסדרים שנחתמו לעניין החלפת מידע ונתונים בין המדינות השונות, צפוי כי במהלך שנת 2017 מדינת ישראל תקבל מידע נוסף על בעלי חשבונות ממדינות שונות שיכלול גם חשבונות שנסגרו בשנים האחרונות.

אז נותרו עוד פחות משבועיים לקפוץ על הרכבת; האם זו ההזדמנות האחרונה שלך?

■ ליאור נוימן הוא עורך דין ממשרד ש.הורביץ ושות', מוטי סבן הוא עורך דין ורואה חשבון. 

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא דין וחשבון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988