דוח אמון
2019
הנקראות ביותר

סיכום שנה: 3 פסקי הדין המינהליים החשובים ביותר של 2016

מהם פסקי הדין המינהליים שצפויים להשפיע על עולם המשפט בשנים הקרובות, ואיך הם שינו את עולם המשפט הישראלי?

קידוח תמר אסדה קידוח לוויתן / צלם: יחצ
קידוח תמר אסדה קידוח לוויתן / צלם: יחצ

במהלך 2016 ניתנו כמה פסקי דין משמעותיים בתחומים המינהלי והמוניציפלי, שצפויים להשפיע על עולם המשפט בשנים הקרובות. להלן שלושת פסקי הדין החשובים בתחום זה. 

1. ביטול מתווה הגז 

אחד התיקים שזכו לכותרות רבות הוא פסק הדין בו בוטל מתווה הגז. המתווה כלל את "פיסקת היציבות", לפיה הממשלה והממשלות הבאות אחריה לא ישנו את מתווה הגז, לא יחוקקו חוקים הסותרים אותו ויאבקו בחקיקה כנגד הוראותיו - למשך עשר שנים. כלומר, הממשלה ביקשה לכבול את שיקול-דעתה, את שיקול-דעתן של הממשלות הבאות ואת הכנסת. כל זאת לא בחוק, אלא בהחלטת ממשלה. 

הוחלט ברוב דעות כי "פסקת היציבות" במתווה הגז נקבעה בחוסר סמכות. נקבע כי אין בסמכות הממשלה לכבול מראש את יכולתה שלה עצמה להחליט או לפעול בעניין מסוים, כך שממילא אין הממשלה רשאית לכבול את הממשלות הבאות אחריה או את שיקול-דעת הכנסת. הדברים נכונים עוד יותר כאשר הנושא כולו מצוי במחלוקת פוליטית ערה.

עוד קבע בית המשפט בדעת רוב כי מתווה הגז, מלבד פסקת היציבות, לא מחייב חקיקה ויכול להיקבע בהחלטת ממשלה. 

בנימין נתניהו ויובל שטייניץ / צילום: אוריה תדמור
 בנימין נתניהו ויובל שטייניץ / צילום: אוריה תדמור

בית המשפט זכה לביקורת רבה על פסק דין זה. יש שראו בו המשכה של הגישה האקטיביסטית שאפיינה את בית המשפט העליון בעשור הקודם. ספק אם ביקורת זו מוצדקת, שכן בית המשפט לא התערב בעבודת הכנסת ולא ביטל חוק. כל שנאמר בגדרו הוא שפסקת היציבות, בשל אופיה המיוחד, מחייבת חקיקה ולא יכולה להיקבע בהחלטת ממשלה. עולה מפסק הדין כי לו היה מתווה הגז נקבע בחוק של הכנסת (ולא בהחלטת ממשלה), הוא לא היה נפסל.

בנוסף, בית המשפט לא ראה פגם במתווה אלא רק בפסקת היציבות. המתווה כולו בוטל בשל הצהרת הממשלה כי ללא פסקת היציבות לא יהיה מתווה. 

2. אישור ההחלטה למנות את אריה דרעי לשר הפנים 

התנועה לאיכות השלטון הגישה עתירה לבית המשפט העליון כנגד הממשלה, על-מנת שימנע את מינוי אריה דרעי לתפקיד שר הפנים. התנועה לאיכות השלטון טענה כי ההחלטה למנות את דרעי לתפקיד נגועה בחוסר סבירות קיצוני, נוכח עברו הפלילי החמור, הרשעתו בעבירות חמורות ומאסרו. 

בית המשפט העליון דחה את העתירה (השופט סלים ג'בראן בהסכמת השופט דנציגר ובניגוד לדעתו של השופט ניל הנדל) ואישר את ההחלטה למנות את דרעי כשר הפנים. בית המשפט קבע כי ההחלטה למנות אדם לתפקיד ציבורי מהווה החלטה מינהלית וכפופה לכללי המשפט המינהלי. לפיכך, בית המשפט יתערב רק אם הגורם הממנה חרג ממתחם הסבירות.

אריה דרעי / צלם: אריאל ירוזולימסקי
 אריה דרעי / צלם: אריאל ירוזולימסקי

באשר למינוי שר, בית המשפט הדגיש כי מתחם שיקול-הדעת המסור לראש הממשלה בעת הרכבת הממשלה הוא רחב מאוד, נוכח מאפייניה המיוחדים של סמכות מינוי השרים. סמכות זו, כך קבע בית המשפט, נועדה להבטיח את יכולתה של הממשלה לפעול בצורה אפקטיבית, להגשים את המנדט שניתן לה ולהוציא לפועל את מדיניותה.

עברו הפלילי של המועמד הינו אחד מבין השיקולים אותם על הגורם הממנה לשקול, ובית המשפט לא מצא כי המעשים המיוחסים לדרעי מבססים זיקה ישירה ומהותית לתפקיד שר הפנים, השוללת את כשירותו לכהן בתפקיד זה. 

בנוסף, מינויו של דרעי לתפקיד בוצע על-ידי הכנסת, לאחר דיון בהיבטיה השונים של הסוגיה. אישור הכנסת מחליש את הטיעון כי המינוי פוגע באמון הציבור, משום שהכנסת מייצגת את דעת הציבור.

פסק דינו של בית המשפט בעניין דרעי קבע וחידד את היקף ההתערבות של בית המשפט במינויים פוליטיים. בית המשפט קבע את המבחנים שעל הגורם הממנה להפעיל בטרם המינוי. פסק הדין מהווה הלכה חשובה לגבי מינויים פוליטיים וקביעת כללים לבחינת ההחלטה למנות אדם לתפקיד, חרף עבר פלילי. 

3. האם התקשרות בין רשויות מקומיות מחייבת עריכת מכרז? 

סוגיה זו נדונה בפני בית המשפט העליון בפסק הדין חן המקום בע"מ נ' עיריית קרית אונו. איגוד ערים דן פועל בתחום של סילוק פסולת וטיפול בה ומהווה שיתוף-פעולה בין שש רשויות מקומיות.

עיריית קריית אונו, שאינה חברה באיגוד ערים דן, התקשרה עם האיגוד על-מנת שזה יטפל עבורה בפינוי האשפה. חברת "חן המקום בע"מ", הפועלת בתחום של סילוק אשפה, פנתה לבית המשפט על-מנת שיקבע כי התקשרות זו מחייבת מכרז. לטענת חן המקום, אין הוראה פרטנית בדין הפוטרת את העירייה מפרסום מכרז ביחס לקבלת שירותים בתחום של סילוק אשפה מרשות אחרת או מאיגוד ערים, ולפיכך ההתקשרות פסולה. 

מהפח מיחזור אשפה / צלם: גלעד קוולרצ`יק
 מהפח מיחזור אשפה / צלם: גלעד קוולרצ`יק

בית המשפט פסק כי התקשרות בין איגוד ערים לבין רשות מקומית שאינה חברה בו, כמו גם התקשרות בין שתי רשויות מקומיות, היא פרקטיקה אפשרית על-פי הוראותיה של פקודת העיריות, והיא המדיניות הרצויה. בית המשפט קבע כי סעיף זה מהווה מקור סמכות מתאים לשיתוף-פעולה שנעשה גם במתכונת של רכישה ומכירה של שירותים, וכי יש לפרש סעיף זה בהרחבה. 

בית המשפט קיבל את טענת העותרים לפיה התקנות כיום לא מאפשרות פטור ממכרז במקרה של התקשרות בין רשויות. מטעם זה קרא בית המשפט לשר הפנים להסדיר את הנושא בתקנות, וקבע כי רשויות מקומיות תהיינה רשאיות להתקשר ביניהן ללא עריכת מכרז רק עד ליום 1.6.2017. 

פסק דין זה מעגן את החשיבות שבשיתוף-פעולה בין רשויות ופוטר אותן מקיום מכרז בהתקשרות ביניהן עד ליום 1.6.2017. יש לקוות כי עד אז אכן יתוקנו התקנות שיאפשרו לרשויות מקומיות לפעול במשותף לאספקת שירותים עירוניים.

אורי הברמן / צילום:יח"צ
 אורי הברמן / צילום:יח"צ

עו"ד אורי הברמן הוא ראש מחלקת ליטיגציה מינהלית במשרד שרקון, בן עמי, אשר ושות'. 

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא דין וחשבון?
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
הסיפורים הגדולים של היום
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
הסיפורים הגדולים של השבוע
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות