בית המשפט העליון: סיכויי הערעור של ענבל אור נמוכים

השופא ג'ובראן: "לא מצאתי ממש בטענת ענבל אור, אור סיטי נדל"ן והחברות מקבוצת ענבל אור, לפיה מכירת הנכסים של החברות בפירוק תגרום לנזק בלתי הפיך" ■ אור מוסיפה וטוענת כי היקף החובות הנטענים כלפיה אינו נכון

ענבל אור/ צילום:איל יצהר
ענבל אור/ צילום:איל יצהר

"לא מצאתי ממש בטענת ענבל אור, חברת אור סיטי נדל"ן והחברות מקבוצת ענבל אור, לפיה מכירת הנכסים של החברות בפירוק תגרום לנזק בלתי הפיך" - כך קבע היום (ד') שופט בית המשפט העליון, סלים ג'ובראן, אשר דחה את בקשתה של ענבל אור לעיכוב ביצוע החלטתו של נשיא בית המשפט המחוזי, איתן אורנשטיין, לפרק את קבוצת החברות בבעלותה ולממש את נכסיהן על-מנת להחזיר את החובות לנושים.

"הלכה היא כי בכל הנוגע למכירת נכסים שהמערער מחזיק בו לשם השקעה, ומכירתו אינה כרוכה בגרימת נזק מיוחד לבעליו - אין הצדקה להורות על עיכוב ביצוע כדי למנוע את מכירת הנכס", קבע ג'ובראן, והוסיף, כי "יתרה מזאת, כפי שציין בית המשפט המחוזי (הנשיא אורנשטיין) בהחלטתו מיום 1.8.2016, עיכוב ביצוע פסק הדין יסב נזק משמעותי לכלל הנושים, אשר לא ניתן יהיה לקדם את המיזמים שבהם השקיעו את כספם, עד להכרעה בערעור".

ג'ובראן הוסיף עוד כי לאחר שבחן את בקשתה של אור לעיכוב ביצוע והטענות שהעלתה כבסיס לערעור, וכן את פסק דינו של בית המשפט המחוזי, ו"מבלי לקבוע מסמרות בעניין", מצא כי "סיכויי הערעור אינם גבוהים במיוחד", וכי "החלטת בית המשפט המחוזי מתבססת על יריעה רחבה של קביעות עובדתיות מבוססות, ועל פני הדברים דומה כי סיכויי ההתערבות בהן נמוכים".

נזכיר כי בנובמבר האחרון לא התייצבה אור לדיון בפני השופט אורנשטיין בתיק הפירוק וכינוס הנכסים שלה, לאחר שהודיעה לבית המשפט המחוזי כי הגישה ערעור לעליון על החלטת השופט אורנשטיין שהורה על פירוק החברות בקבוצת ענבל אור וכן על מתן צו כינוס לנכסיה. בנוסף לערעור, הודיעה אור, הוגשה גם בקשה לעיכוב ביצוע החלטות בית המשפט המחוזי בעניינה, ובנסיבות אלה, טענה אור, יש מקום לדחות את הדיון הקבוע להיום.

אורנשטיין לא נעתר לבקשה וקבע כי על אור להתייצב לדיון, ואולם, אור התעלמה מהחלטה זו ולא התייצבה.

במסגרת הערעור שהגישה אור לבית המשפט העליון בנובמבר האחרון, טוענת אור כי "לא ניתן ולו יום אחד של חסד. נעשתה לה דה-לגיטימציה שלא נעשתה לאף אדם, אף אלה אשר חובותיהם עלו ועולים על החובות הנטענים שלה. באווירה הציבורית שנוצרה בלתי אפשרי היה לקבל משפט נטול דעות קדומות".

עוד נטען בערעור כי ההחלטה לפרק את קבוצת החברות בבעלות אור ניתנה תוך התעלמות מבקשתה למינוי נאמנים המומחים בהבראה שהיו מקובלים על החברות והנושים, מינויו של מפרק מנוסה פחות ופגיעה מהותית עקב כך באפשרות אמיתית להבראת החברות. כן נטען, כי באופן חסר תקדים, שעה שהליכי הבראה אורכים בדרך-כלל לכל הפחות 90 ימים, תוך מתן ניסיון כן לחברות להבריא עצמן, לאחר 5 ימים בלבד ממינוי הנאמן, המליץ עו"ד איתן ארז על פירוק החברות; ובית המשפט המחוזי נעתר לבקשה והורה על פירוקן של החברות, לאחר שנתן להן פרק זמן בלתי סביר של 24 שעות בלבד להגיב לטענות הנאמן.

 

"היקף החובות הנטענים לא נכון"

אור מוסיפה וטוענת כי היקף החובות הנטענים כלפיה אינו נכון. לטענתה, בית המשפט המחוזי קיבל את הטענה לפיה לחברות בבעלותה חוב בסך כ-200 מיליון שקל, אך בפועל, לטענתה, הפרויקטים רווחיים. כך, למשל, טוענת אור כי סך של כ-100 מיליון שקל מתוך החוב הנטען, מקורו בתביעות וטענות לכאוריות, אשר תלויות ועומדות, שכלל לא התבררו עד למועד זה.

מאידך, בערעור נטען כי גם שווי החברות של אור נקבע על הצד הנמוך, ובית המשפט התעלם אפילו מחוות-הדעת של רו"ח שיף-הנזנפרץ, שצורפה על-ידי המפרק, וממנה עולה לטענת אור כי שווי נכסי החברות הוא כ-135 מיליון שקל.

"בנסיבות אלה, הרי שאף על-פי חוות-הדעת המקצועית שהוגשה לבקשת המפרק, שווי נכסי החברות עולה על התחייבויותיהן (אף הלכאוריות), והמסקנה אליה הגיע בית המשפט המחוזי מוטעית ומקפחת את הגברת אור באופן חסר תקדים", צוין בערעור.