הדרך אל החדשנות רצופה בפרסים

תוך חודשיים יצר סרמיינטו במחשב הביתי שלו את המערכת שניצחה בתחרות: אוטובוס אוטונומי מונע-חשמל שמבצע נסיעות הלוך ושוב. לוקל מוטורס כבר בנתה שני כלי רכב כאלה וכעת היא מבצעת בדיקות שטח של הרכבים. "זה היה מדהים", אומר סרמיינטו בן ה-25.

עסקים וממשלות, שאינם מצליחים למצוא פתרון למאות בעיות וטכניות, מחפשים רעיונות חדשניים באמצעות עריכת חידונים נושאי פרסים שמנצלים את כושר ההמצאה של ההמונים.

בתקופה שבה נדמה שקצב החדשנות הולך ומאט, מקווים נותני החסות לתחרויות נושאות הפרסים כי ההאקרים והמייקרים של היום יצליחו למלא את הוואקום ולהתניע מחדש את ההתקדמות באופן שמוסדות המחקר העכשוויים - שידיהם קשורות בשל מחויבויותיהם לקהלים שונים ובשל המגבלות המוטלות עליהם - אינם מסוגלים לעשות.

צריך לשפר את יכולת זיהוי הקול של סמראטפונים? יש פרס של 10 אלף דולר. צריך לעצב רחפן משלוחים? יש פרס של 50 אלף דולר. צריך להאריך את תוחלת החיים האנושית? איש ההון סיכון ד"ר ג'ון ין מציע את פרסים בשווי כולל של 1 מיליון דולר. צריך לאבחן עמידות לאנטיביוטיקה? זה שווה 20 מיליון דולר. ואם מישהו יכול להמציא שימוש רווחי לפליטות הפחמן התורמות להתחממות כדור הארץ, אז ממתינים לו פרסים בשווי כולל של 55 מיליון דולר.

"לא משנה מה זה - יש פרס בשביל זה", אמר קרים לחאני ממעבדת חדשנות ההמונים בבית הספר לעסקים הרווארד, שהשתתף בעריכת 650 תחרויות חדשנות בשש השנים האחרונות.

בנוסף לכך, השיקו חברות מיקור חוץ כמו InnoCentive, NineSigma ו-Kaggle, מאות תחרויות כאלה עבור לקוחות תאגידיים וממשלתיים, והן מציעות פרסים של עד 1 מיליון דולר עבור פתרונות לבעיות מעשיות בתחומי הכימיה התעשייתית, החישה מרחוק, גנטיקת הצמחים ועשרות תחומים טכניים אחרים. יחד, יכולות שלוש החברות האלה ליהנות ממומחיותם של 2 מיליון חוקרים עצמאיים שנרשמו לתחרויות נושאות הפרסים.

סך הכול, מוענקים יותר מ-30 אלף פרסים משמעותיים מדי שנה, ושוויים הכולל - שכבר הגיע ל-2 מיליארד דולר - ממשיך לצמוח, לדברי מקינזי. הסכום הכולל של 219 הפרסים הגדולים ביותר זינק ב-200% בעשר השנים האחרונות לא רק שמספר הפרסים גדול מאי פעם, אלא שקרוב ל-80% מסך הפרסים הגדולים החדשים שהושקו מאז 1991 נועדו להמריץ חדשנויות ספציפיות.

דרך בטוחה וזולה

כמובן שאין ראיות חותכות לכך שתחרויות מיקור המונים שינו באופן משמעותי את נוף החדשנות. "הפרסים חשובים, אבל הם אינם התמריץ האולטימטיבי לחדשנות", אמר לוצ'יאנו קי, עמית מחקר באוניברסיטת קליפורניה בסנטה ברברה, שחוקר פרסים כאלה. "הם לא מספיק גדולים כדי לשנות את האופן שבו עובדת התעשייה באופן כללי".

למרות זאת מאמצים נותני החסות התאגידיים את אתגר הפרסים כדרך בטוחה וזולה לבצע מיקור חוץ של חקר מוצר. אפילו משרד ההגנה של ארה"ב התחיל לערוך תחרויות נושאות פרסים, במטרה לעודד חשיבה מחוץ לקופסה בתחום היישומים הצבאיים.

מבחינתה של הממשלה הפדרלית, שהעניקה מ-2010 פרסים בשווי כולל של 220 מיליון דולר במסגרת מאות תחרויות, מדובר בקביעת יעד שאפתני מבלי שיהיה צורך לצפות מראש איזה צוות או איזו גישה ינחלו הצלחה. פילנתרופים פרטיים משתמשים בתרומות להמרצת פריצות דרך בסוגיות שונות, החל מדיור בר-השגה וכלה בתעבורת חלל.

"הפרס מאפשר לחדשנות המשוגעת והפתוחה לבדוק רעיון חדש, לבצע הימור, לקחת סיכון שאתה לא יכול לקחת בכספי מלגה", אמרה זניה טאטה, מנהלת XPrize India, שתציע פרס בסך 1.7 מיליון דולר בסתיו עבור המצאת דרכים טובות יותר לייצור מי שתיה מהאטמוספירה.

למרות שהפרסים מהווים שבריר קטן בלבד מסך ההון המושקע במחקר ופיתוח ברחבי העולם - 477 מיליארד בשנה בארה"ב בלבד - מהוות התחרויות האלה חלק ממגמה של חדשנות פתוחה שנובעת מהתסכול משיטות מחקר מסורתיות יותר, מתקציבים קטנים יותר - ולמרות הצמיחה העקבית במספר הפטנטים החדשים בעולם כולו - גם מתחושה מטרידה כי ההתקדמות הכלכלית האמיתית תקועה.

"זה לא שהחדשנות איבדה מיעילותה באופן משמעותי", אמרה אלן יורגנסן מ-Genspace, מעבדת ביוטכנולוגיה קהילתית בברוקלין, ניו יורק, ואחת ממנהיגות תנועת עשה-זאת-בעצמך בתחום הביולוגיה. "זה שהבעיות שאנחנו מנסים לפתור הופכות כעת לקשות יותר ויותר".

הפרסים נועדו לנצל את הגל החדש של הנדסה ניסויית בכיתות לימוד ובמעבדות קהילתיות ברחבי העולם, מאוסטרליה ועד אפגניסטן. ההתקדמויות בייצור דיגיטלי, כגון מדפסות תלת ממד וחיתוך בלייזר, מקלים על ממציאים חובבים.

טיפול משופר במטענים

אין שום משימה קטנה מכדי שתיחשב לבלתי ראויה לפרס. חלוץ תוכנת המחשב באוניברסיטת סטנפורד, דונלד קנות, מציע את "צ'ק פרס קנות" - בסך 2.56 דולר - לאדם הראשון שידווח על טעות באחד מ-24 ספריו העוסקים בתכנות מחשבים. מ-2001 הוא כתב יותר מ-2,000 צ'קים.

לאדם שימצא איזה שימוש חדש ניתן לעשות בדג טונה משומר, מציעה ספקית המזון הצרפתית Petit Navire, פרס בסך 5,000 אירו. בגין פריצות דרך באופן הטיפול במטענים, מציעים חברת התעופה רויאל דאטש איירליינס ונמל התעופה סכיפהול באמסטרדם פרס של 10 אלף אירו. עבור מציאת דרך טובה יותר למניעת התמוססות השוקולד שלה בדרכו לחנויות, תעניק Hershey Chocolate את פרס "טכנולוגיית המשלוח המגניבה" בסך 25 אלף דולר.

תרומת תחרויות הפרסים לשיפורים - ולו מזעריים - יכולה להיות מפתיעה. קחו למשל את פרס כדור הביליארד מ-1863. במקביל לעלייה בפופולריות של המשחק במאה ה-19, הציעה אחת מספקיות הציוד 10 אלף דולר בגין תחליף מתאים לשנהב יקר המציאות ששימש באותה העת לייצור כדורי ביליארד.

בתגובה לאתגר, פיתח הממציא ג'ון וו. היאט חומר חדש בשם צלולואיד - שהוביל ישירות להיווצרותה תעשיית הפלסטיק המודרנית, לדברי ההיסטוריונים התעשייתיים.

כמובן שיש פרסים שמעולם לא הוענקו, ולא משנה עד כמה נאצל או רווחי האתגר שעבורו הם מוצעים. ב-2004 הכריזה Biglow Aerospace, הפועלת מנבאדה, על "פרס החלל של אמריקה" בסך 50 מיליון דולר למי שיטיס חמישה אנשים לחלל וחזרה, ולאחר מכן יעשה זאת שוב תוך 60 ימים. ב-2010 בוטל הפרס לאחר שאיש לא עמד באתגר.

בנוסף לכך, כדי לבצע את המשימה נושאת הפרס, מוציאים לפעמים אנשים סכום גבוה יותר מסכום הפרס עצמו. חברת טיסות חלל פרטית בשם Armadillo Aerospace בעיר מסקיטה, טקסס, הוציאה 3.5 מיליון דולר מכספה כדי לזכות בשני פרסים תמריציים בשווי 850 אלף דולר, במסגרת פרויקט 'אתגר רכב הנחיתה הירחי' של נורת'רופ גרומן ב-2006.

הפרס שמוענק לרעיון חדשני אינו מבטיח שהחדשנות תתורגם למציאות בשטח, לדברי אנליסטים שמתמחים בתחום הניהול. ב-2006 הציעה נטפליקס 1 מיליון דולר לצוות שיצליח לשפר ב-10% את אלגוריתם המלצות הסרטים שלה. אלפי אנשים התחרו על הפרס. ב-2009 העניקה החברה את סכום הפרס לנוסחה המנצחת - ומעולם לא השתמשה בה. בינתיים, חדלה נטפליקס לבצע משלוחי DVD והחלה להזרים קובצי ווידיאו באינטרנט, וזה שינה באופן מהותי את סוג נתוני הצפיה הזמינים לניתוח.

"לכל הפרסים האלה יש את הפוטנציאל האטרקטיבי הזה, אבל יש צורך בהרבה יותר כדי שתהיה להם השפעה עסקית", אומר הנרי צ'סברו, מנהל מרכז גרווד לחדשנות תאגידית בבית הספר לעסקים Haas באוניברסיטת קליפורניה בברקלי.

"יש המון מתח"

פרסים תמריציים מעוררים עצבנות בקרב חלק ממנהלי החברות, מכיוון שלפעמים הם חושפים אסטרטגיית מוצר, נתונים פנימיים וצורכי מחקר, לדברי כמה אנליסטים שמתמחים בתחום הניהול.

"יש המון מתח והמון התנגדות בתוך הארגונים עצמם", אומרת הילה ליפשיץ-אסף מבית הספר לעסקים לאונרד נ. סטרן באוניברסיטת ניו יורק, שחוקרת את האופן שבו מסתגלים מרכזי מחקר ופיתוח מסורתיים למנהגים החדשים.

ב-2012 השיקה ג'נרל אלקטריק תחרות נושאת פרס בסך 500 אלף דולר באמצעות Kaggle, פלטפורמת חדשנות מקוונת שכוללת כ-600 אלף מדעני נתונים עצמאיים. החברה רצתה נוסחה יעילה יותר לשיפור זמני ההגעה של טיסות.

תוך שלושה חודשים בלבד הציגו 223 צוותים יותר מ-3,800 פתרונות אפשריים. האלגוריתם הזוכה - שפותח בידי מדען נתונים בברצלונה ללא שום ניסיון בתחום התעופה - הכה את הסטנדרט של התעשייה ב-389%.

"מבחינתנו זה היה רגע של הכרה פתאומית", אמרה דיאן פינקהאוזן, מנהלת החדשנות הפתוחה והייצור המתקדם של ג'נרל אלקטריק. "התחלנו ברצינות לבצע ניסויים עם הכלים החדשים האלה של חדשנות פתוחה".

לאחר מכן, כשג'נרל אלקטריק רצתה לנסות טכנולוגיית הדפסה תלת ממדית, היא השיקה תחרות עולמית לעיצוב מחודש של אחד הרכיבים של מנוע סילוני

לא מצליחה למצוא מה זה engine bracket בעברית. בגוגל pictures יש תמונות של כל מיני ברקטים כאלה

, באמצעות GrabCAD, קהילה מקוונת של יותר מ-1 מיליון מהנדסים ומעצבים. 300 מתחרים מ-56 מדינות "יצרו קרוב ל-700 עיצובי מוצר חדשים", לדברי פינקהאוזן.

הפרס הראשון הוענק למהנדס צעיר מאינדונזיה בשם ארי קורניאוון, שהקטין את משקלו של הרכיב לפחות מ-454 גר', ואפשר לחברה לחסוך דלק בהיקף של מיליוני דולרים. הוא עצמו קיבל 7,000 דולר.

לפני שזכה בתחרות, התפרנס קורניאוון ממכירת רכיבים אלקטרוניים מיובאים מסין, ומיצור עטים מאלומיניום וקליפת אגוזי קוקוס לייצוא לארה"ב. "אחרי שזכיתי בתחרות, הגיעו המון הזמנות הנדסיות, בעיקר מחוץ לאינדונזיה", סיפר קורניאוון. "זה לא קל למכור מוצרים חדשניים כאן באינדונזיה".

אף אחד מהעיצובים הללו לא הפך לרכיב במוצע של ג'נרל אלקטריק, אך הודות לניסיון שצברה החברה בעריכת התחרות נושאת הפרסים, הדפיסו אשתקד מהנדסי ג'נרל אלקטריק מנוע סילון מתפקד שגודלו כגודל הכדורגל המשמש את ליגת הכדורגל הארצית של ארה"ב. באפריל הם החלו לבדוק את מנוע הסילון המסחרי הגדול ביותר שנבנה אי פעם, ושיוצר באמצעות מספר רב של חלקים שהודפסו בטכנולוגיית תלת ממד.

ג'ון רוג'רס, מנכ"ל Local Motors, שערכה את התחרות נושאת הפרסים שבמסגרתה המציא סרמיינטו את האוטובוס החכם שלו, יודע שחדשנות היא עניין עתיר סיכון. החברה - אחת מחמש חברות שבונות אוטובוס חשמלי אוטונומי - היא בבחינת ניסוי בזכות עצמה בתחום החדשנות הפתוחה.

רוג'רס משלב עיצובים במיקור המונים עם ייצור דיגיטלי מהיר כדי לצמצם את משך הזמן הדרוש לייצור כלי רכב ייעודיים. בנוסף לאוטובוס החכם, חשפה החברה לאחרונה את המכונית החשמלית הראשונה שנוצרה על טהרת טכנולוגיית ההדפסה התלת ממדית. באוגוסט הכריזה החברה על הזוכים בתחרות קוד פתוח לייצור רחפן, שאותה ערכה בשיתוף פעולה עם איירבוס.

"אנחנו מוכנים לקטול את הרעיונות האלה אם אין להם שום הצדקה עסקית,, אמר רוג'רס. "אני מקווה שנקבל מספיק הזמנות".

מבחינתו של סרמיינטו, תחרויות נושאות פרסים תמריציים הן הזדמנות להפגין את יכולותיו על הבמה העולמית. לפני שזכה לתחרות העיצור של Local Motors, הוא השתתף ב-25 תחרויות בינלאומיות נושאות פרסים. כיום הוא לומד עיצור בעיר טורינו שבאיטליה.

בדומה לחברות רבות שעורכות תחרויות נושאות פרסים, צירפה Local Motors את סרמיינטו לצוות הייצור שלה, ושילמה לו 20 אלף דולר נוספים. כשהאוטובוס החכם שלו, שזכה לכינוי Olli, ייוצר במהדורה מוגבלת במועד מאוחר יותר השנה, יקבל סרמיינטו תמלוגים בגין כל אוטובוס שיימכר.

"באמצעות פרויקטים כמו Olli, הם מנסים לתמוך ולעודד חדשנויות אמיתיות", אמר סרמיינטו. "זה לא ייאמן".