70% מהסטודנטים שניגשו לבחינת ההסמכה האחרונה שערכה לשכת עורכי הדין (באוקטובר 2016) נכשלו בבחינה. הכישלון הוליד מאבק תקשורתי ומשפטי עיקש של המתמחים שניסו לעשות הכול כדי לשנות את רוע הגזירה ולקבל פקטור שיאפשר להם ללבוש את גלימת עוה"ד ולעסוק במקצוע המוצף, אך עדיין מבוקש. בסופו של דבר החליטה הוועדה לקבל ארבע השגות של המתמחים שנגעו לרבע שאלות שנכללו בבחינה. כפועל יוצא מקבלת ההשגות, עברו את הבחינה 169 נבחנים נוספים, ואחוז המעבר הכללי עלה מ-30% ל-37% (כישלון של 63% מהנבחנים). שוב הוכח שלמרות שבישראל יש יותר עורכי דין ביחס לגודל האוכלוסייה מאשר בכל מדינה אחרת בעולם, עדיין מדובר במקצוע מבוקש מאוד.
אך האם הביקוש הוא מוצדק? האם בכלל ניתן להתפרנס היום בכבוד מהעיסוק במקצוע עריכת הדין. סקר השכר של חברת "קודקס" לשנת 2016 שמתפרסם ב"גלובס" בבלעדיות מעלה כי התשובה היא חיובית. לפי הסקר, בשנת 2016 חלה עלייה של 2% בשכר הממוצע בענף עריכת הדין ביחס לשנת 2015 ועלייה של 3.5% בהשוואה לשנת 2014. בשנת 2016 עמד השכר הממוצע על 13,700 שקל ברוטו לחודש לעומת 13,300 שקל ב-2014.
סקר השכר השנתי של קודקס, נערך זו השנה התשיעית ברציפות, ולדברי החברה הוא משקף מגמת צמיחה מתמשכת בענף המשפט. בסקר השתתפו כ-1,000 עורכי דין המועסקים אצל מגוון מעסיקים. הסקר בוצע באמצעות שאלון שכר אינטרנטי, שהופץ במגוון ערוצי מדיה ושולב באתר קודקס. בקודקס מדגישים, עם זאת, כי מרבית הנשאלים שמילאו את הסקר מועסקים באזור המרכז, חיפה ובירושלים ולא בפריפריה.
זינוקים בדרגי הביניים
סקר קודקס בחן את שכר עוה"ד לפי שנות הוותק שלהם במקצוע ולפי תחומי העיסוק. הממצאים מראים כי השכר הממוצע של עו"ד בוותק של 2-3 שנים ב-2016 עומד על 13,200 שקל ברוטו בחודש; של עו"ד עם ותק של 3-4 שנים - 14,950 שקל; עו"ד בעל ותק של 4-5 שנים במקצוע ירוויח בממוצע 16,450 שקלים; ומשכורתו של עו"ד בעל ותק של 5-6 שנים במקצוע תגיע בממוצע ל-17,383 שקל בחודש.
לפי הסקר, עו"ד צעירים עם ותק של עד שנה נהנו מעלייה של 2% בשכרם ביחס ל-2015, ולעלייה של 4% ביחס ל-2014. שכרם הממוצע של הצעירים עמד ב-2014 על 9,508 שקל; ב-2015 - 9,725 שקל; וב-2016 - 9,917 שקל. שכרם של עורכי דין בעלי ותק של שנה עד שנתיים בתחום, עומד על 11,713 שקל ב-2016. זאת, לעומת 11,475 שקל בממוצע בשנת 2015, ו-11,267 שקל בשנת 2014.
הגידול בשכר נבלם במידה רבה כאשר חולפות שבע שנים מרגע שעו"ד מתחיל לעסוק במקצוע. לפי קודקס, לעורכי דין בעלי ותק של שבע עד שמונה שנים קיימת צמיחה איטית בשכר, בהיקף של 1% בלבד לעומת 2015 ושל שכרו הממוצע של עו"ד בעל ותק של בין 7-8 שנים עמד על 19,525 שקל ברוטו לחודש ב-2015 לעומת 19,741 שקל ב-2016. יצוין כי השכר הממוצע של עורכי הדין הוותיקים אינו כולל את שכר שותפי ההון, היועצים המשפטיים הבכירים ובעלי המשרדים.
עורכי דין רבים מעדיפים לחפש עבודה במחלקות המשפטיות בחברות הנחשבות מסודרות והמספקות יציבות תעסוקתית. עם זאת, לפי קודקס, השכר הגדול נמצא במשרדים הפרטיים הגדולים והגדולים-מאוד. כך, למשל, שכרו של עו"ד בעל ותק של 7 שנים במשרד גדול, אף אם אינו שותף במשרד אלא רק שכיר, מגיע בממוצע ליותר מ-22 אלף שקל בחודש. במשרדים הקטנים השכר נמוך משמעותית.
לפי נתוני קודקס, השכר הממוצע לעורכי דין בחברות ב-2016 עמד על 14,718 שקל, בעוד שהשכר הממוצע לעו"ד במשרד גדול הוא 16,437 שקל; במשרד גדול-מאוד - 16,950 שקל; ובמגה-משרדים - המשרדים שבהם מועסקים יותר מ-100 עורכי דין, עומד השכר הממוצע לעו"ד על 17,778 שקל לחודש.
בהשוואת השכר בחברות ובמשרדי עוה"ד, לפי ותק, התקבלו הנתונים הבאים בסקר: ב-2016 הרוויח עו"ד צעיר (בעל ותק של עד שנה מההסמכה) 8,550 שקל בממוצע בחברות; 7,200 שקל - במשרדים הקטנים; 8,850 שקלים במשרדים הבינוניים; 10,700 - שקל במשרדים הגדולים; 11,600 שקל במשרדים הגדולים-מאוד; ו-12,600 שקל במגה-משרדים.
עורכי דין בותק של 2-3 שנים השתכרו ב-2016 13,000 שקל בממוצע בחברות; 9,700 שקל - במשרדים הקטנים; 12,050 שקל - במשרדים הבינוניים; 14,350 שקל במשרדים הגדולים; 14,700 במשרדים הגדולים-מאוד; ו-15,400 במגה-משרדים.
מהסקר של קודקס עולה כי עורכי דין בוותק של 4-5 שנות ניסיון הרוויחו בממוצע אשתקד: 16,300 שקל - בחברות; 13,000 שקל - במשרדים הקטנים; 14,700 - במשרדים הבינוניים; 18,000 שקל -במשרדים הגדולים; 18,200 - במשרדים הגדולים-מאוד; ו-18,500 שקל הרוויחו במגה-משרדים.
עורכי הדין הוותיקים, שאינם שותפים, בעלי 7-8 שנות ותק נהנו מעליות שכר מינוריות יותר. שכרם הממוצע עמד לפי קודקס על 19,100 שקל - בחברות; 14,850 שקל - במשרדים הקטנים; 18,500 שקל - במשרדים הבינוניים; 20,800 שקל - במשרדים הגדולים; 21,800 שקל - במשרדים הגדולים-מאוד; ו-23,400 שקל במגה-משרדים.
השוואה לתנאים בחברות היי-טק
לדברי מנכ"לית קודקס, ליאת בן-צבי-שבח, שכר עורכי הדין המשיך לעלות למרות שהשוק מוצף בעורכי דין בשל העובדה ש"קיימת צמיחה עקבית בביקושים של פירמות עריכת הדין הגדולות לעורכי דין מעולים, יוצאי מוסדות לימוד מובילים, שהתמחו במשרדים הגדולים ו/או ביחידות בולטות במגזר הציבורי".
לדבריה, בקרב עורכי דין אלה, שעיקרם מרוכזים במרכז הארץ ובערי הלוויין, חיפה וירושלים, אנו מזהים אחוזים גבוהים מאוד של השמות איכותיות, ותהליכי גיוס קצרים יחסים."על אף קיומם של כמה אלפי משרדים עורכי דין בישראל, הלכה למעשה עיקר הפעילות הכלכלית והעסקית בענף מרוכזת בידי כמה מאות בודדות של משרדים שחלק גבוה מהם נמצאים בתהליכי צמיחה, וחלק מסוים נוסף נמצא במגמת מיזוגים הולכת וגוברת. התפיסה היום שכדי לגדול ולהתפתח משרד צריך להיות one stop shop ולהציע במקום אחד את מכלול השירותים העסקיים-משפטיים ללקוח, ולחילופין להיות משרד בוטיק המתמחה ברמה המקצועית הגבוהה ביותר בתחום נישה מרכזי", אומרת בן-צבי-שבח.
בן-צבי-שבח מציינת בנוסף כי עקב אחוזי המעבר הנמוכים בבחינות ההסמכה של לשכת עוה"ד אשתקד, השתלבה בשוק קבוצה קטנה יותר של עורכי דין צעירים, ומי שעברו את הבחינות הפכו אוטומטית למבוקשים יותר ומצאו עבודה תוך זמן קצר. "במקרה של גיוס עורכי דין בדרגי ביניים, הנחשבים למבוקשים ביותר ולבעלי ניעות נמוכה יחסית בתוך הענף, אנו רואים כי משרדים מבינים היטב את האלטרנטיבות העומדות בפני עורכי דין אלה, ובהתאמה נכונים להעלות משמעותית, הן את תנאי ההעסקה הישירים, דוגמת שכר ובונוסים, וגם להרחיב את סל התנאים הנלווים המוצעים לעורכי דין בולטים ואיכותיים.
העלייה המשמעותית בשכר בדרגי הביניים, מבטאת יותר מכל את היותם של עורכי הדין הללו השדרה החזקה אשר מניעה את המשרדים ומובילה היקף אדיר מהעבודה המשפטית". מה מסביר את הנתון המראה שהגידול בשכר עורכי הדין נבלם כאשר חולפות שבע שנים מרגע שעו"ד מתחיל לעסוק במקצוע?
"הסטגנציה בגידול בשכר עוה"ד הוותיקים נובעת מכך שמשנה לשנה מתחדדת ההבנה שעורכי דין שצברו ותק בענף, אך לא מסומנים למסלול שותפות מגיעים לצומת הכרעה משמעותי. חלון ההזדמנויות מתחיל להיסגר עבורם, ובמקרים מסוימים רק מעבר למעסיק אחר עשוי להביא להם את פריצת הדרך בשכר".
מנכ"לית קודקס מציינת כי ענף עריכת הדין כולו עובר שינוי בכל הנוגע לסוגיית התנאים הנלווים ומיישר קו באופן גובר והולך עם התנאים המקובלים בחברות בכלל, ובהיי-טק בפרט. "יותר ויותר משרדים מטיסים את כל עובדי המשרד לחו"ל מדי שנה, מקיימים חופשות ומסיבות בארץ ובחו"ל, מביאים הופעות חיות למשרד, מקימים נבחרות כדורגל וכדורסל, מסבסדים מגוון רחב של פעילויות ספורט, מפילאטיס ועד קבוצות ריצה. זאת, לצד השיפור בתנאים הקלאסיים, דוגמת מימון ארוחות, השתתפות באחזקת רכב ועוד". לדבריה, "התמונה הכוללת שעולה מהסקר היא של ענף דינמי, חזק ומתפתח שלא שוקט על שמריו, ושמציע הזדמנויות להתפתחות מקצועית לעורכי דין מעולים שרואים את עתידם במקצוע".
הרווחיים: מסחר בינלאומיים והיי-טק
סקר קודקס בחן את השכר לפי תחומי העיסוק של עורכי הדין והוא מעלה כי גם בשנת 2016 העיסוק במשפט מסחרי בינלאומי הוא המשתלם ביותר עבור עורכי דין. תחם העיסוק השני הכי משתלם כלכלית הוא ההיי-טק. בתחום המסחרי הבינלאומי עמד השכר הממוצע לעו"ד השנה על 19,200 שקל ברוטו בחודש שכר - שמשקף עלייה של 4% ביחס לנתוני 2015 ושל כ-8% עלייה ביחס לשנת 2014; בתחום ההיי-טק עמד השכר הממוצע על 18,300 שקל לחודש, המשקף עלייה של 3% ביחס לנתוני 2015 ושל 1.5% ביחס לשנת 2014.
לפי קודקס, השנה, בשונה מ-2015 לא ניכרו שינויים יוצאי-דופן לחיוב או לשלילה בתחומי עיסוק ספציפיים. כך, למשל, בתחום הליטיגציה לא היה שינוי משמעותי בשכר הממוצע (עלייה של 2%); במשפט המינהלי הייתה ירידה מינורית של 1%; ועלייה של 3% בשכר הממוצע התקיימה בתחום הקניין הרוחני, המזוהה בקודקס כתחום שהעניין בו בקרב מועמדים עולה משנה לשנה, לצד הביקושים לעורכי דין איכותיים.
תגמול למומחיות מיוחדת
סקר קודקס בדק את שכר עורכי הדין שעוסקים ב-10 התחומים הרווחיים ביותר בשוק עריכת הדין, בהתייחס להיקף שנות הוותק שלהם. מהנתונים עולה, כי בתחום המסחרי הבינלאומי עומד השכר של עוה"ד הצעירים (ותק של 0-3 שנות ניסיון) על טווח של 11,500-15,500 שקל; בקרב דרגי הביניים (3-5 שנות ניסיון) - 13,800-19,500 שקל; בעוד שבקרב הוותיקים (עורכי דין בעלי 5-7 שנות ניסיון בענף, בניכוי שכר שותפי הון ויועצים משפטיים בכירים וללא בונוסים), עומד השכר בתחום על 17,900-23,300 שקל.
בתחום ההיי-טק שניצב במקום השני, עורכי הדין הצעירים השתכרו ב-2016 בין 10,700-15,400 שקל; עו"ד בעלי ותק בינוני השתכר 13,200-18,400 שקל; בעוד שעוה"ד הוותיקים שעוסקים בהיי-טק השתכרו בין 17,300 שקלים בחודש ל-22,200 שקל. במקום השלישי ניצב הקניין הרוחני, עם שכר צעירים של 9,300-14,100 שקל; 12,300-18,200 שקל לעו"ד בעל ותק בינוני; ו-16,000-20,000 שקל - השתכרו עוה"ד הוותיקים העוסקים בקניין רוחני.
למקום הרביעי ברשימה הגיע תחום הליטיגציה, עם שכר של 8,000-14,500 שקל לצעירים, ו-14,900-22,500 לוותיקים; סוגר את החמישייה הפותחת תחום המיסוי. עורכי הדין הצעירים העוסקים במיסוי השתכרו ב-2016 בממוצע 10,250-15,300 שקלים בחודש; עוה"ד בעלי ותק בינוני - 13,100-18,150 שקל; בעוד שעוה"ד הוותיקים העוסקים במיסוי נהנו משכר שבין 17,600 שקלים ל-22,200 שקל; במקום השישי, נמצא תחום דיני העבודה, אחריו שוק ההון, המשפט המינהלי, המסחרי המקומי וסוגר את הרשימה תחום הנדל"ן.
ביקוש לליטיגציה, נזיקין ומסחר בינלאומי
בן-צבי-שבח מבארת: "התחום המסחרי הבינלאומי, תחום המיזוגים והרכישות ותחום ההיי-טק הם תחומים המחייבים את עורכי הדין בניסיון ובמומחיות מקצועית מיוחדת. המעסיקים משוועים למועמדים איכותיים, מנוסים, שצברו ניסיון עבודה בחו"ל ואנגלית ברמת שפת אם שיכולים לעסוק בתחומים הללו. הדבר מביא לכך שמרבית עוה"ד שעוסקים בתחומים הללו נהנים מתנאי שכר ונלווים גבוהים.
"כאשר מעסיק מבקש לגייס עו"ד איכותי שיעסוק בהיי-טק, מיסוי או במשפט בינלאומי או לשכנע עו"ד שעוסק באחת התחומים הללו בפירמה אחרת לעבור לפירמה שלו, נדרשים מאמצים כבירים ושיחות רבות כדי לשכנע בכך. הביקוש הגבוה ומיעוט המועמדים המתאימים, מביא מטבע הדברים לעלייה מתמידה בשכר המשולם לעוה"ד הללו".
סקר קודקס בדק גם את הביקוש לעורכי דין לפי תחום עיסוק. (המשקף את כמות המשרות שנפתחה בענף) בשלוש השנים האחרונות. מהסקר עולה כי בין השנים 2014-2016 בלטו תחום הליטיגציה, התחום המסחרי הבינלאומי וכן תחום ההיי-טק באופן משמעותי, מבחינת היקף המשרות שנפתחו בהם.
כמות המשרות שנפתחו בתחום הליטיגציה בשלוש השנים הללו עמדה על 27% מתוך כלל המשרות שנפתחו; 22% מהמשרות החדשות לעורכי דין היו בתחום המסחרי הבינלאומי ובתחום ההיי-טק; 14% - בנדל"ן; ו-2% - בתחום הנזיקין; 8% מהמשרות החדשות שנפתחו בשלוש השנים האחרונות היו במשפט אזרחי; 5% - בדיני עבודה; 5% - בשוק ההון; 3.5% - במיסוי; בין 1%-2% מהמשרות היו בקניין הרוחני או מעמד האישי; ו-15 מהמשרות החדשות בלבד שנפתחו בשלוש השנים האחרונות היו לעורכי דין במשפט פלילי.
שכר עורכי דין בשקלים
התחומים הרווחיים
שכר לפי ותק וסוג מעסיק 2016