!!!

א. ידיעה קטנטונת התחבאה, מבוישת, בעמודים הפנימיים של העיתון: ועדת הכספים הרחיבה ביום שני השבוע החלטה קודמת שלה, ומעכשיו שרים וסגני שרים שעד היום קיבלו החזר כספי על לינה בבתי מלון בירושלים עבור לילה שבין שני ימי עבודה, יקבלו החזר על לילה נוסף אם וכאשר ייאלצו המסכנים ללון במלון גם במוצ"ש, כדי להגיע לישיבות הממשלה שמתקיימות ביום ראשון בבוקר.

כן, אני יודע שזה דבר קטן - אבל כמה שהוא קטן, ככה הוא הצליח להרגיז אותי בגדול וזאת מהטעמים הבאים: ראשית, למה בלילה שבין שני ימי עבודה - שני ימי עבודה רצופים, איזה אסון! - מגיע להם לישון בבית מלון? למה מה קרה? זו מדינה קטנה, שייסעו לישון בבית - ובכל מקרה לרובם יש נהג - או שיתכבדו וישלמו על הלינה שלהם. סגן שר מרוויח כ-35 אלף שקל בבסיס, שר כ-40 אלף שקל.

אני מרוויח הרבה, אבל הרבה, פחות ומשלם על הלינות שלי - ממש כמוכם. או, ואני יודע שזו כבר ממש חוצפה ולכן אני מזמין את כל השרים וסגניהם לתבוע אותי על העלבת עובד ציבור: סעו בתחבורה ציבורית. חפשו במילון מה זה.

שנית, יודעים מתי מתחילה ישיבת הממשלה בימי ראשון בבוקר - זו שהשרים חייבים לישון במלון בבירה כדי לא לפספס? נחשו: שבע בבוקר? לא. שמונה? נסו שוב. ישיבת הממשלה מתחילה בעשר וחצי בבוקר. אין מקום במדינה הזו שאי-אפשר להגיע ממנו לירושלים בעשר וחצי בבוקר. קשה לכם? קומו שעה קודם, יא עצלנים. שלישית, וזה בכלל מעצבן. חלק מהשרים - בעיקר אלה שקוראים להם משה כחלון והם אחראים על הקופה הציבורית - עוד דרשו ברוב חוצפתם שההחזרים יהיו רטרואקטיביים, מתחילת 2016. מה הייתה הסיבה שלהם? הם האשימו את החשבים של המשרדים ש"לא ידעו".

ולקינוח הדבש: כל זה קורה בזמן שהם חוזרים ומאשרים לעצמם תוספות שכר ופינוקים. יום למחרת אישרו חברי ועדת הכספים לשרים, לשופטים ולנשיא המדינה הטבה נהדרת: ההפרשות לפנסיה ייעשו לפי כל שכר הברוטו שלהם. יו"ר הוועדה משה גפני, שכיבדתי אותו הרבה יותר עד יום שני השבוע, הודיע כי ינסה להחיל את ההטבה גם על יתר הח"כים. שאף אחד לא יחוש מקופח, חלילה. הפנסיה שלנו, אם תהיתם, מחושבת בצורה קצת פחות נדיבה.

ב. לגבי השרים והסגנים, איש מהח"כים לא יעז להתנגד, ולו בשל העובדה שרבים סיכוייו להיות אחד כזה. הידעתם: שליש מהשרים הוחלפו מתחילת הקדנציה, עשרה שרים עברו ב-27 משרדים. אז למה לנענע את הסירה כשאפשר לשבת על הסיפון ולהשתזף? אני משתגע מהדברים האלה. ואתם יודעים מה, אם היו עובדים בשבילנו ברצינות, לא היה אכפת לי שישנו כל לילה בארבעה מלונות בו בזמן. אבל זה לא ממש המצב: לפני כעשרה ימים חתמו רוב חברי הכנסת על הצעת חוק חדשה השוללת מחולים סיעודיים, החלשים שבחלשים, את האפשרות לתבוע בהליך מזורז חברות ביטוח שמנסות להתחמק מתשלום. כן, הם העדיפו את טובת חברות הביטוח על פני טובת הוריכם. ככה זה כשהמערכת עובדת לטובת החזקים.

ובאותה נשימה ממש יש להם את העוז לעשות את זה: בוועדת הכלכלה נסחב ונדחה כבר יותר מחצי שנה "חוק מוסר תשלומים" שיחייב משרדי ממשלה וגופים ציבוריים לשלם לספקים בתוך 45 יום. אני כבר לא מדבר על הגופים הפרטיים ואין צורך להסביר שהלנת שכר, בדיוק כמו "מוסר תשלומים", היא שם מכובס לגניבה. עם זה הם זורמים בסבבה. מיותר לציין שבחוק מוסר תשלומים אף אחד - כולל כחלון - אפילו לא חלם לדרוש שהחוק יוחל רטרואקטיבית. למה מה קרה?

מדינת ישראל היא המעסיק הכי פוגעני בישראל, עם למעלה מ-400 אלף עובדי קבלן. לא מזמן היא פשוט שכחה לשלם משכורת למורים ואף שר לא הדיר שינה מעיניו על הסדינים המתוחים בקפידה בבית המלון. את שאר העובדים בישראל שהיא לא מעסיקה, היא סתם מזניחה כמו שפורט לעיל. אני כבר לא מדבר על יחסה לעסקים הקטנים והבינוניים, יחס שגובל בהתעללות של ממש. יעיד כל בעל עסק. ב-2016 נסגרו בישראל כ-43 אלף עסקים קטנים ובינוניים, שיא שלילי של כל הזמנים. רובם נאלצו לקחת בדרך הלוואות מהשוק האפור - שוק שהמדינה מעדיפה לא לראות.

מדינת ישראל היא גם המזהם הכי גדול במדינה; 64 מיליארד ליטר שפכים הוזרמו מהמפעלים לנחלים, ואלה רק השפכים שאושרו לשפיכה, מי יודע כמה מיליארדי ליטרים נשפכו ללא היתר ובזכות עצימת עיניים. המפעלים של המדינה תמיד נמצאים בראש טבלת הזיהומים. וכמובן, התחבורה. התחבורה היא הגורם המזהם ביותר את הסביבה, אבל המדינה לא עושה הרבה בנדון מהסיבה הפשוטה שרכבים הם מחלבת הכסף הגדולה ביותר עבורה וככל שכלי הרכב מזהם יותר, כך הוא רווחי לה יותר.

תגידו, אבל אנחנו ממחזרים! זה באמת יפה מאוד שאתם ממחזרים, אבל המדינה (לפי מבקר המדינה, שגם אותו רוצים חלק מהח"כים להחליש, כי לא נעים שיש מישהו שמשטנקר) לוקחת את כל הפחים מכל הצבעים ושופכת אותם לאותו מקום. הזלזול בנו ובאחריות האישית שאנחנו מגלים היא רק דובדבן על ראש עוגת הזיהום. מדובר על משהו כמו חמישה וחצי מיליון טונות פסולת בשנה.

ג. מה עוד תבקשי מאיתנו מכורה? תוציאו פנקסים, אזרחים: המדינה היא המחנך הכי גרוע. קודם כול במובן הכי ישיר: דוח פיז"ה שפורסם לפני פחות מחודש הראה, שוב, את מצבה העגום של מערכת החינוך ואת ההישגים הנמוכים של תלמידיה במתמטיקה, מדעים והבנת הנקרא. השבוע קיבלו הילדים שלי מסרון מהמדריכים שלהם בצופים: מופע מביש של עילגות ודלות לשונית ששיאו היה הודעה על נסיעה לעיר בשם "רכובות". חשוב גם לציין שבכל המסרון הארוך לא היה ולו סימן פיסוק אחד. אחד. למעט, כמובן, סימן קריאה - מאלה היו משהו כמו שמונה. זה כמובן המשל המושלם: אין שאלות, אין נקודות, אין פסיקים ואין נקודתיים. רק צעקה ריקה, מיותרת.

ההישגים הנמוכים של התלמידים לא היו יכולים להתאפשר ללא רמה נמוכה למדי של מורות ומורים. ואכן, כישורי המורים בישראל בתחום המילולי והכמותי הם מהנמוכים ביותר בקרב מדינות ה-OECD. אין מה להאשים את המורים - במשכורות האלה, שגם הן לא תמיד מגיעות, למה לטרוח?

אבל המדינה היא מחנך גרוע במובן המהותי ביותר של חינוך: דוגמה אישית (ממליץ לפוליטיקאים שאם הם כבר אוחזים במילון מסעיף א' ומחפשים "תחבורה ציבורית", שיחפשו גם את זה). גם כאן אין בכלל טעם לפרט, הגוגל מתפוצץ כשמחפשים "שחיתות במגזר הציבורי". לא עובר יום שבו אזרח ישראלי לא חש בושה בנבחריו - מימין ומשמאל - שמתעקשים לדאוג לעצמם ולמעמדם, אפילו בעת מלחמה.

ד. אפשר גם לומר, וזה כבר דבר קשה להוציא מתחת האצבעות, שמדינת ישראל אפילו הורגת את אזרחיה או לכל הפחות מזלזלת עד כדי פשיעה בקדושת חייהם. אני לא מדבר (רק) על המצב הביטחוני, גם לא על הזיהום שהוזכר: בחמש השנים האחרונות יש עלייה עקבית במספר ההרוגים בתאונות דרכים. 378 אישה ואיש נהרגו בתאונות דרכים ב-2016 - עלייה של 6% לעומת 2015. אנחנו עוד לא בסוף ינואר, וכבר נהרגו 20 אישה ואיש. ואם לא בכביש, אז בבית החולים: כ-5,000 אנשים מתים כל שנה מזיהומים שקיבלו בבתי החולים. אזרח מרגיש לא טוב, בא אל המדינה להתרפא - ומת. הייתי יכול להמשיך עוד ועוד, אבל קצרה היריעה. והעיקר - שימו לב שאף אחד מהדברים שציינתי לא נופל למלכודת הרגילה של ימין ושמאל, שעושה לכולם את העבודה קלה ונוחה.

אין ספק שאם מדינת ישראל הייתה ישות אנושית, היא הייתה בנאדם מחורבן לגמרי. לא אחד שהייתם רוצים להיות איתו בקשר. אבל העיקר שאני פטריוט, ממש כמוכם, ובטח שיש המון דברים נורא יפים במדינה שלנו: הרימו מבט לשמיים, הם תכולים, ויש המון ציפורים נודדות.