מה עשתה מורן אטיאס בדירקטוריון עטיה גרופ?

בעקבות מחיקת שמה של הדוגמנית מתביעה נגד דירקטורים

באחרונה פורסם ב"גלובס", כי המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי תל אביב-יפו קיבלה את טענותיה של הדוגמנית והשחקנית מורן אטיאס, אשר שימשה כדירקטורית בחברת עטיה גרופ, נגד הכללתה בתביעה נגזרת שהגישו בעלי מניות בחברה.

רוב סעיפי התביעה, שהוגשה במקור ב-2012 על סך 116 מיליון שקלים, כבר נמחקו במרוצת השנים. עם זאת, אחד הסעיפים שנותרו תלויים ועומדים הופנה נגד אטיאס, בטענה כי הייתה מעורבת כדירקטורית באישור עסקת בעלי עניין שהזיקה לחברה. כעת, ובתום דיון חוזר בהחלטה שאישרה במקור לתבוע את אטיאס, קיבלו התובעים את המלצת בית המשפט והסכימו למחוק את שמה של אטיאס מהתביעה.

לכאורה, אטיאס יצאה מהפרשה ללא פגע. ואולם, אין לטעות במסר הברור העולה מבית המשפט בדבר אחריותם האישית של דירקטורים. לא אחת טועים אצלנו לחשוב, כי דירקטורים בישראל אחראים באופן קולקטיבי להחלטות שמקבל הדירקטוריון. זוהי תפיסה שגויה: האחריות היא אישית.

כך, בתביעה שהוגשה נגד הדירקטורים בחברת אפריקה ישראל, פסק בית המשפט העליון ב-2015, כי החובות מוטלות על כל דירקטור ודירקטורית בנפרד, וכי בית המשפט ייבחן כיצד נהג כל אחד ואחת מהם באופן אישי. האחריות האישית תיבחן, בין היתר, בהתאם למעמדו של הדירקטור כמינוי מטעם בעלי השליטה או לחלופין כדירקטור חיצוני או בלתי תלוי; מידת הפעלתנות שהפגין הדירקטור בישיבות והשאלות ששאל; ומידת הכשירות המקצועית או המומחיות החשבונאית והפיננסית של הדירקטור לעומת עמיתיו.

במובן זה, אטיאס נאלצה לספק תשובות בבית המשפט גם אחרי שרוב עמיתיה לדירקטוריון נמחקו מהתביעה פשוט מכיוון שבית המשפט יישם את הכלל בדבר בדיקת האחריות האישית. אטיאס לא זכרה האם השתתפה בדיון בו אושרה העסקה , ובהיעדר פרוטוקולים מהדיון פירש זאת בית המשפט לרעתה והטיל עליה אחריות.

השנים שחלפו מאז, בהן עמלו אטיאס ועורכי דינה לשכנע את בית המשפט כי לא ניתן לייחס לה השתתפות בדיון שכלל אין הוכחה כי התקיים - מדגישות עד כמה חיוני לערוך פרוטוקולים מפורטים, אשר ניתן להבין מהם בבירור איזה דירקטור השתתף ומה תרם לדיון.

מעניין גם לציין, כי אטיאס לא הייתה מקבלת פטור מאחריות אילו הוכח שהשתתפה בישיבות המשך לגבי העסקה. במלים אחרות, הדין הישראלי פוטר דירקטורים מאחריות רק אם הוכיחו שלא היה מעורבים כלל בתהליך, לא היה מודעים להפרת החוק ולא היה עליהם לדעת עליה. הדבר נכון לגבי אישור עסקאות כמו גם לגבי פרסום פרט מטעה בתשקיף או בדיווחים לציבור.

מכאן, שאילו הוכח שאטיאס הפכה למעורבת בשלבים מאוחרים של העסקה, ואפילו אם נעדרה מהישיבה הראשונה בנושא, היא לא הייתה נהנית בהכרח מהפטור והיה עליה לשכנע את ביהמ"ש שפעלה למנוע נזק לחברה סביב העסקה.

ברקע הדברים מתבקש גם לשאול כיצד ומדוע מונתה מורן אטיאס מלכתחילה לדירקטורית. אטיאס היא קרובת משפחה של בעלי השליטה בעטיה גרופ, וכנראה לכן מונתה במעמד של דירקטורית רגילה (ולא, למשל, כדח"צית, לה אסורה זיקה לבעל השליטה). המינוי היה אפוא חוקי ולגיטימי. ועדיין, חוק החברות אוסר על מינוי דירקטור אשר אין לו את הכישורים הדרושים והזמן הראוי להקדיש לתפקידו.

היעדר הרקע המקצועי של אטיאס בתחום, ועיסוקה המרכזי כדוגמנית וכשחקנית בינ"ל, מציבים סימן שאלה על התאמתה לתפקיד. זהו גם הלקח האמיתי מהפרשה: כדי למנוע תסבוכת משפטית, הצעד הנכון הוא למנות מראש אנשים בעלי כישורים רלבנטיים לדירקטוריון.

עו"ד אוחיון הוא יו"ר פורום הדירקטורים ויועץ לדירקטוריונים