הנקראות ביותר

בריחת המוחות: 10% מבעלי הדוקטורט שלמדו בארץ - חיים בחו"ל

אחד מכל 4 דוקטורים במתמטיקה שלמדו בישראל אינו מתגורר בארץ ■ הבעיה העיקרית - בתחום מדעי החיים

loading

אחד מכל 10 בוגרי תואר שלישי ישראלי, שקיבל את התואר שלו ממוסדות ישראלים, חי היום בחו"ל - כך עולה מנתוני הלמ"ס שאסף ארגון "Science Abroad" (לשעבר ביו אברוד) לרגל סדרת מפגשים שערך עם בוגרי דוקטורט בחו"ל, לשם בדיקת האפשרות כי ישובו לישראל.

האירועים נערכו הפעם בסימן יזמות, שכן ניסיונות להשיב מדענים לתוך המערכת האקדמית הישראלית, זכו עד כה להצלחה מוגבלת בשל מיעוט התקנים שמיועדים למדענים חוזרים במוסדות ההשכלה הגבוהה.

האוניברסיטאות מרחיבות בשנים האחרונות את התוכניות לקליטות מדענים חוזרים, כדי למנוע את תהליך "בריחת המוחות" וכן ליהנות מן הידע הייחודי שמביאים מדענים אלה מהמוסדות המגוונים בהם הם לומדים מחוץ לישראל. עם זאת, המשרות הללו עדיין מעטות ופונות אחוזים בודדים מכלל המדענים המעוניינים לשוב לישראל, ואשר מדינת ישראל מעוניינת להשיבם.

על פי נתוני הלמ"ס, נמצאים בחו"ל היום כרבע ממקבלי התואר השלישי במתמטיקה, 18.3% ממקבלי התואר במדעי המחשב, 17.5% ממקבלי התואר בביולוגיה או בהנדסת אווירונאוטיקה, וכ-16% ממקבלי התארים בכימיה, בפיזיקה, בביוכימיה ובגנטיקה. בהסתכלות כוללת, 1,860 בעלי תואר שלישי ישראלים שהו בחו"ל 3 שנים ויותר.

הבעיה העיקרית היא כנראה בתחום מדעי החיים. בבדיקת הלמ"ס האחרונה, 50% מהפוסט דוקטורנטים שזוהו כישראלים השוהים בחו"ל, הגיעו מתחומי מדעי החיים.

עוד עולה כי רק כ 9% מבעלי תואר שלישי במדעי החיים עובדים בישראל בתעשייה ובחקלאות ורק 7% בוגרי תואר שלישי במדעי החיים נקלטים כחברי סגל באקדמיה.

בשנת 2015 חיו בחו"ל 27,826 ישראלים בעלי תואר ראשון, שני או שלישי ושיעור האקדמאים החוזרים נמוך ממספרם של אלה העוזבים לחו"ל. רוב החוקרים הצעירים שמתקבלים לעבודה בחו"ל מדווחים כי היו מעוניינים לחזור אך מתקשים בכך בשל מחסור בתקנים באוניברסיטאות המחקר.

כ-600 מדענים כאלו רשומים במאגרי המידע של Science Abroad.

השבוע קיים כאמור הארגון 4 אירועי יזמות במטרה לעורר מוטיבציה בקרב מדענים לפנות ליזמות כערוץ נוסף לחזרה לישראל.

המפגשים התקיימו באוניברסיטת מק'גיל במונטריאול, בקונסוליה הישראלית בשיקגו, במכון ברוד בקיימבריג' בוסטון ובמרכז הרפואי בניו-יורק.

מטרת יריד היזמות לחשוף מדענים ישראלים בחו"ל לאופציה של יזמות כקריירה - אם על ידי פתיחת חברה משלהם ואם בהצטרפות למחלקות חדשנות בחברות צעירות בתעשייה הישראלית.

במפגשים השתתפו מנכ"לית הארגון מוניקה לב כהן וכן היזמת ד"ר נטע קלע, ד"ר באימונולוגיה ממכון ויצמן, פוסט-דוקטורט בסטנפורד בתחום הסרטן, אשר הקימה סטארטאפ בתחום האונקולוגי בישראל.

עקבו אחרינו ברשתות
רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!