"הבנקים טוענים ששקיפות תוביל לגל משיכות? לציבור אין כסף"

עמותת צדק פיננסי מבקשת להצטרף לעתירה שהגישה התנועה לאיכות השלטון נגד בנק ישראל בנושא היעדר השקיפות בבנקים ■  "המערכת הבנקאית היא היחידה שזוכה לחומת סודיות מוחלטת"

קרנית פלוג / צילום: איל יצהר
קרנית פלוג / צילום: איל יצהר

 

עמותת צדק פיננסי מבקשת מבית המשפט העליון להצטרף כידיד בית המשפט לערעור שהגישה התנועה לאיכות השלטון נגד בנק ישראל בנושא היעדר השקיפות בבנקים. בעתירה, דרשה התנועה לאיכות השלטון לחשוף את דוחות הביקורת של הבנקים.

באמצעות עו"ד גדעון קורן , טוען יו"ר (משותף) העמותה ד"ר הראל פרימק, כי "בנק ישראל מסתיר מהציבור את דו"חות הביקורת על התנהלות הבנקים בטענה לסודיות ולסכנה לפגיעה ביציבות הבנקים, אבל היעדר השקיפות היא הפגיעה האמיתית".

העמותה לצדק פיננסי טוענת בבקשה, כי עד היום לא נחשף דו"ח הבדיקה של בנק ישראל על התנהלות בנק הפועלים בפרשת נוחי דנקנר וחברת איי.די.בי וזו, בין היתר, הסיבה שכיום אנחנו במצב דומה בו אליעזר פישמן קיבל אשראי מוגזם ושיחק בכספי הבנקים מבלי שתהיה לו יכולת החזר.

לטענת צדק פיננסי, המערכת הבנקאית היא הגוף היחיד שזוכה כיום לחומת סודיות מוחלטת ושבמסגרת פניותיה לבנק ישראל בבקשות לקבלת מידע בעל ערך ציבורי, היא נתקלת שוב ושוב בתגובה קבועה וכמעט אוטומטית לפיה המידע המבוקש סודי מכוח סעיף 15א לפקודת הבנקאות.

עמותת צדק פיננסי טוענת, כי הסיבות לקריסת בנקים בעולם בשנים האחרונות הן מעילות ושמועות על בעיות נזילות, ולא משיכות מזומנים המוניות כפי שטוען בנק ישראל. הטענה של בנק ישראל ששקיפות תערער את אמון הציבור בבנקים ותוביל למשיכות כספים, מגוחכת וסותרת את המציאות ואת נתוני הבנק עצמו, נטען בבקשה.

עוד מצוין בבקשה, כי בדו"ח יציבות המערכת הפיננסית האחרון שפרסם בנק ישראל, אין כל אזכור לסיטואציה כזו כתרחיש אפשרי הדורש התייחסות מיוחדת. זאת ועוד, מהדו"ח עולה כי יתרת החוב של משקי הבית עלתה בשנה החולפת ב-­6% ומכאן שלמשקי הבית אין כלל אפשרות למשוך מזומנים ולפדות פיקדונות.

עמותת צדק פיננסי פועלת למען שיפור המערכת הפיננסית והבקרה הבנקאית, ומתמקדת בפעילות במגזר הבנקאי ומול גופי הרגולציה, המשפט, הממשל והתקשורת, תוך גיבוש עמדות מקצועיות המבוססות על ידע ומחקרים.