דוח אמון
2019
הנקראות ביותר

התנגדות חריפה לקביעת דמי פיתוח אחידים בכל הארץ

נציג האוצר: "אחת החולשות שלנו במלחמה במשבר הדיור היא בקרקע פרטית, ובשביל זה עכשיו אנחנו מקדמים שינוי בדמי הפיתוח. הקושי הוא שהרבה פעמים קרקע פרטית לא מצליחה להיות מפותחת"

אתר בנייה. המצב בשוק הדיור מחייב לנקוט גם צעדים לא שגרתיים / צילום: תמר מצפי
אתר בנייה. המצב בשוק הדיור מחייב לנקוט גם צעדים לא שגרתיים / צילום: תמר מצפי

לאחר שפוצלה מחוק ההסדרים, הגיעה היום (ד') הצעת החוק הנוגעת להיטלי הפיתוח לדיון בוועדת הפנים של הכנסת.

נזכיר כי הצעת החוק מבקשת לשנות מהותית את דרך החישוב של היטלי הפיתוח השונים ברשויות המקומיות. בעוד במשרד האוצר המקדם את הצעת החוק טוענים כי מדובר בהצעה שתכליתה לשחרר מתחמי בנייה תקועים - נציגי הקבלנים, עורכי הדין, הרשויות המקומיות וגם הארגונים העסקיים מתנגדים בתוקף לנוסח ההצעה.

בעוד המתנגדים טוענים כי מדובר במס חדש לכל דבר ועניין והצעת החוק כוללת סעיפים רבים בעייתיים, במשרד האוצר שללו בדיון את הטענות הללו. בסופו של דבר קבע יו"ר הוועדה, ח"כ דודי אמסלם (ליכוד), כי הצעת החוק לא "מבושלת מספיק", וכי על האוצר לשבת עם נציגי השלטון המקומי וגורמים נוספים כדי להגיע להסכמות.

"זה לא מס חדש", אמר יו"ר מטה הדיור במשרד האוצר, אביגדור יצחקי, בדיון. "אין בכל מקום במדינה חוקי עזר שמתייחסים לגביית היטלי פיתוח, ויש רשויות שגם אם הן רוצות להעביר הן לא יכולות בגלל בעיות פוליטיות. יש גם רשויות שיש להן חוקי עזר, אבל לא שינו אותם הרבה שנים והם לא מספיקים כדי לפתח פרויקט. יש עשרות אלפי, אם לא מאות אלפי יחידות דיור שלא מגיעות לביצוע בגלל שהרשות המקומית לא מסוגלת לטפל בנושא הפיתוח. יש הרבה יזמים שמוכנים לשלם מכספם עבור הפיתוח מעבר לחוקי העזר אבל המדינה לא מאפשרת את זה. אנחנו מבקשים לעשות סדר, זו הצעת החוק".

ערן ניצן, סגן הממונה על התקציבים באוצר הוסיף: "אחת החולשות שלנו במלחמה במשבר הדיור היא בקרקע פרטית, ובשביל זה עכשיו אנחנו מקדמים שינוי בדמי הפיתוח. הקושי הוא שהרבה פעמים קרקע פרטית לא מצליחה להיות מפותחת. בקרית אתא בונים עכשיו, ויש פער בהוצאות הפיתוח של 115 מיליון שקל בין הוצאות פיתוח הדרושות לבין כמה שאפשר לגבות בפועל. ויש עוד מקומות. זה לא מס חדש וזה לא ייקר את מחירי הדיור. בעקבות החוק אלפי יחידות דיור ישתחררו".

ראש עיריית ראשון לציון ונציג הרשויות המקומיות, דב צור, אמר בדיון: "בכל חוק הסדרים מתעוררים במשרד האוצר ורוצים לעשות את השינוי הזה. דברי ההסבר לחוק מדברים על תשתית כלכלית לפיתוח ושאישור התעריפים דרך משרד הפנים לוקח זמן ומעכב יישום תוכניות, ושיש גם רשויות שאין בהן חוקי עזר עירוניים. אבל במקום לתקן הפגם הזה, עושים משהו בעייתי עכשיו. רוצים לרפא התחלואים? אנחנו בעד. אבל אנחנו מתנגדים התנגדות חריפה לניסיון של האוצר בהצעת החוק הזו. אתם לוקחים סמכויות מהשלטון המקומי. אבל אם אתם מתעקשים, צריך להיות עיקרון וולונטרי. שיהיה תעריף, ומי שירצה יצטרף. מי שיש לו חוק עזר עירוני, ישקול עם להצטרף ומי שלא יהיה חייב להצטרף. אנחנו אפילו עוד לא יודעים מה התעריפים. קיבלנו אחד, ואחר כך קיבלנו אחר. איך אפשר לאשר? זה חתול בשק".

אמיר הלר, מנהל אגף יזמות ובנייה ומשנה למנכ"ל התאחדות בוני הארץ אמר בדיון: "העיקרון שרשות לא תרוויח ולא תפסיד מוסכם על כולנו. אבל המנגנון הזה שמוצע הולך להכפיל ואף לשלש את היטלים שמשולמים היום בקרקע פרטית. ברוב המקרים זה רשויות חזקות וכבר הרווחיות שלהם הרבה יותר גדולה ממה שהם צריכים". נציין כי הלר העביר ליו"ר הועדה נייר עמדה של התאחדות בוני הארץ טרם הדיון בו נכתב כי החישוב של עלויות הפיתוח במסגרת הצעת החוק, המתבסס על עלות דמי הפיתוח של משרד הבינוי והשיכון ורשות מקרקעי ישראל, הוא חישוב בעייתי:

"עלויות הפיתוח של גורמים אלו מנופחות כדרך קבע, בפרט כאשר אותם גופים מעמיסים דרך קבע על עלויות פיתוח התשתיות המקומיות את עלויות פיתוח תשתיות העל של המדינה כגון: כבישים, מחלפים, מט"שים, עלויות של שיקום תשתיות ותיקות ועוד...התחשבות ושקלול עלויות פיתוח אלה במסגרת דמי הפיתוח משמעותן ייקור במאות אחוזים של ההיטלים הקיימים כיום". עוד כתב הלר: "בסופו של יום, יישום ההחלטה במתכונתה הנוכחית לא יקדם את פעילות הפיתוח ולא יקדם את הבנייה בישראל, ההפך הוא הנכון. ההחלטה בנוסחה הנוכחי, צפוי שתוביל לייקור עלויות הפיתוח בכל הארץ ותביא לייקור נוסף של מחירי הדיור".

עו"ד עופר שופיר יועץ משפטי של רשויות מקומיות אמר בדיון: "הייתי מעורב בכתיבת חוקי עזר ברשויות רבות. המצב העובדתי והמשפטי והכלכלי שהוצג בפניך שגורם לך לתמוך בהצעה הוא לא מדויק. לכל רשות מקומית צריך להיות היטלי פיתוח ותעריפים שמתאימים להן. מה שאומרים כאן שיהיה תעריף כלל ארצי שיתאים לכל הרשויות בארץ זה בולשיט. אני לא יודע בכמה תחשיבים התעסקו כדי לגבש את התעריף הארצי, אני ליוויתי מאות כאלו, אין מומחה אחד רציני בתחום הזה שיגידו לך שאפשר לרבע את המעגל. השונות בין הצרכים של הרשויות המקומיות כל כך גדולה שאי אפשר ליצור כאן מספר. ממוצע הוא בלוף, לא מתאים לשום דבר. הסעיף בהצעת החוק שמדבר על ממוצע מצד אחד אבל גם על האפשרות ללכת לשר הפנים ולשנות אז זה מוכיח שגם האוצר מודע שזה לא ממוצע נכון".

יו"ר הוועדה, ח"כ אמסלם, סיכם את הדיון ואמר: "אני בא מהזווית לא של יחידות הדיור אלא מזווית הרשויות המקומיות. אני רואה כבר הרבה שנים את אי הסדר ברשויות. כלל הברזל הוא שאנחנו רוצים שהעירייה לא תרוויח ולא תפסיד. החוק הזה לא מבושל. לא עשוי טוב. יש גופים שעוד לא דיברו איתם, השלטון המקומי לא מתחבר להצעת החוק. גם נציגי המסחר והתעשייה. קודם כל אני מבקש שמשרד האוצר יישב איתם. הכל בסוף זה מספרים. תמיד יהיו על זה השגות. צריך לאזן את הדברים. חייב להיות גם שיקול דעת כזה או אחר לראשי הערים. תביאו את זה לאיזון הנכון. תנסו לייצר טבלה יותר פשוטה וידידותית".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא נדל"ן ותשתיות?
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
הסיפורים הגדולים של היום
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
הסיפורים הגדולים של השבוע
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות