עיקרי הרפורמה ביצוא הביטחוני הוצגו בוועדת חוץ וביטחון

עיקרי הרפורמה: לקדם תחילה שורה של הקלות ביצוא הביטחוני, ובהמשך לקדם גם כמה החמרות שכוללות סנקציות והגבלות על חברות ונושאי משרה בכירים אם יימצא שהפרו את חוק הפיקוח על היצוא הביטחוני

ראשת האגף לפיקוח על היצוא הביטחוני במשרד הביטחון (אפ"י), רחלי חן, הציגה היום (ב') לחברי ועדת החוץ והביטחון של הכנסת את עיקרי הרפורמה ביצוא הביטחוני, כשברקע חשש כבד של התעשיות הביטחוניות מהחמרת הפיקוח והענישה מצד המדינה.

חן התמקדה בשורה ארוכה של הקלות ליצואנים הביטחוניים במסגרת הרפורמה, ביניהן הרחבת הפטור מהצורך של יצואנים לקבל רישיונות שיווק של מערכות נשק ל-98 מדינות ברחבי העולם; התרת יצוא של פריט לטובת הדגמה ללקוח או לתצוגה בתערוכה ביטחונית בלי לקבל לשם כך רישיון יצוא ופטור מקבלת רישיון שיווק של מוצר שהוגדר בלתי מסווג (כך שניתן יהיה לשווקו באמצעות גורם ביניים מאחת מ-98 המדינות שנמצאות ברשימת המדינות הפטורות מרישיון). ההקלות שהוצגו היום כוללות גם הרחבת השירותים המקוונים של אפ"י ליצואנים, תוך קיצור משמעותי בזמני ההמתנה.

הבשורה משמעותית במיוחד עבור חברות שמייצאות לשוק האמריקאי, שכן מדי שנה מתקבלות באפ"י אלפי בקשות לקיים פעולות שיווק של מוצרים ביטחוניים בארה"ב.

החמרת הסנקציות על בכירים

חן, שנכנסה לתפקיד ראשת אפ"י רק לאחרונה, ממשיכה ברפורמה שהחל לגבש קודמה בתפקיד, דובי לביא שכיום משמש בתפקיד ראש משלחת הרכש של משרד הביטחון בניו יורק. בשיחה עם "גלובס" היא אמרה היום כי תכניתה היא לקדם תחילה שורה של הקלות ביצוא הביטחוני, ובהמשך לקדם גם כמה החמרות שכוללות סנקציות והגבלות על חברות ונושאי משרה בכירים אם יימצא שהפרו את חוק הפיקוח על היצוא הביטחוני.

בין ההחמרות, שעליהן דווח ב"גלובס" בשורה של פרסומים בלעדיים בחודשים האחרונים: הגברת הפיקוח על היצוא תוך הטלת אחריות אישית על מנכ"לים וסמנכ"לים בחברות ביטחוניות שקידמו שיווק או יצוא של מוצר או ידע בלי רישיון. במקרים כאלה, בכירים באותן חברות ייקנסו אישית במאות אלפי שקלים.

לצד הסנקציות האישיות, בכוונת אפ"י לקדם תוכנית להגדלה משמעותית של גובה הקנס שתשלם חברה ביטחונית גדולה אם נמצא כי הפרה את חוק אפ"י. כיום, חברה שמפרה את החוק חשופה לקנס בגובה של עד מיליון שקל, בלי קשר לשאלה אם מדובר בחברת ענק או בחברה קטנה. על פי התכנית של אפ"י, גובה הקנס יעודכן ל-3 מיליון שקל במקרה שמדובר בחברה גדולה - סכום שנחשב מבחינת משרד הביטחון כ"גבוה וכואב מספיק" גם לחברות ענק, שכן קנס כזה ישולם מהרווח הנקי שלה. בכך, מבחינת משרד הביטחון, יש כדי לייצר הרתעה שתוביל להקפדה יתרה מצד מנהלים בכירים בחברות להיצמד להוראות חוק הפיקוח על היצוא הביטחוני.

בנוסף, אפ"י מקדם תיקון חקיקה באופן שתעמוד לו הסמכות להיכנס לכל אתר שקיים יסוד סביר להניח שמצוי בו ידע או ציוד ביטחוני שיצואו טעון בקבלת רישיון.

"בלתי מידתיות לחברות הגדולות"

הדיון שהתקיים היום בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת נועד להצגת עיקרי הרפורמה - כך שלא התקבלו במסגרתו החלטות. הוועדה עתידה לקיים על הנושא דיונים נוספים בהמשך.

חרף המאמץ של משרד הביטחון להתמקד, לפחות בשלב זה, בהקלות הנרחבות ליצואנים - בתעשיות הביטחוניות מוטרדים בעיקר מהחמרת הפיקוח על היצוא הביטחוני שתבוא בהמשך: "תזכיר חוק הפיקוח מציג תוצאה הפוכה, שמחמירה את דרישות החוק באופן שאינו מידתי, תכליתי והוגן", כתבו כבר לפני כמה חודשים היועצים המשפטיים של ארבע החברות הביטחוניות הגדולות בישראל, תעש מערכות, רפאל מערכות לחימה, אלביט מערכות והתעשייה האווירית למנכ"ל משרד הביטחון, האלוף (במיל') אודי אדם.

במכתבם לאדם מתלוננים היועמ"שים על האופן שבו תזכיר החוק מגדיר מהי פעולת שיווק של מערכת נשק שבגינה חברה או יצואן בודד יצטרכו לבקש טרם ביצועה רישיון שיווק מאפ"י. לטענתם מדובר בהגדרה בעייתית ועמומה, מה גם שהדרישה שיצואן יצטייד פעמיים ברישיונות מהמדינה, בפעם הראשונה לקראת שיווק ובפעם השנייה לקראת יצוא, היא דרישה יוצאת דופן ביחס למשטרי פיקוח ביטחוניים במדינות אחרות, שבהם היצואן נדרש רק לרישיון יצוא: "לא רק שתזכיר החוק לא מסדיר את הפגם הקיים בחוק היוצר אי ודאות משפטית, אלא כולל גם סנקציות בלתי מידתיות לחברות הגדולות", טענו היועמ"שים של החברות הגדולות.

בחברות הביטחוניות מתרעמים גם מהכוונה להגדיל את גובה הקנס שיוטל על חברה גדולה במקרה של הפרה - ממיליון שקל ל-3 מיליון שקל: "יצירת אבחנה בהיקף הקנס בין יצואן יחיד, קטן וגדול אינה מוצדקת ויצירת הפרדה בענישה, בהתבסס על היקף פעילות אינה בגדר המקובל", כתבו היועמ"שים למנכ"ל משרד הביטחון והציעו כי חברה שמיישמת תוכנית אכיפה פנימית - תזכה להגנה מפני ענישה.

יצוין כי במסגרת השינויים הצפויים בפיקוח על היצוא הביטחוני, משרד הביטחון מקדם גם תוכנית לגביית אגרה של 200 שקל על כל בקשה לקבלת רישיון שיווק שיגיש יצואן. עם זאת, לדברי חן האגרה תשולם החל מהבקשה ה-21 שיגיש אותו יצואן מדי שנה. עם זאת, החל מהבקשה ה-21 יצואן יידרש לשלם בנפרד אגרה על אותו פריט שהוא מבקש לשווק, במקרה שמדובר בלקוחות שונים.

לדברי חן, הסוגיות הקשורות להחמרת הפיקוח על היצוא הביטחוני טרם גובשו סופית- ועדיין נמצאות בהתדיינות בין התעשיות הביטחוניות לבין הגורמים השונים במשרד הביטחון. "הפיקוח על היצוא הביטחוני בישראל הוא מהמחמירים בעולם", אומר עו"ד יובל ששון, ראש מחלקת הדיפנס והסייבר במשרד עורכי הדין מיתר, ליקוורניק, גבע, לשם, טל ושות' בהתייחס לרפורמה שמקדם אפ"י: "מדובר בעסקת חבילה, הכוללת הרבה הקלות לצד החמרה: על ההקלות יש לברך אך לא לצאת במחולות כי הן באות על רקע מדיניות מחמירה שנהוגה כיום ועל ההידברות המתקיימת בין משרד הביטחון לבין התעשיות בנוגע לשינויים שמחמירים את היצוא הביטחוני- יש לברך ולקוות שימצאו פתרונים"", אמר.

לדברי עו"ד ששון "אם גורם המתווך בעסקת נשק בין חברה יצרנית מצרפת למשל לבין לקוח שהוא מדינה באפריקה, גם הוא יידרש לרישיון ממשרד הביטחון וזאת למרות שהוא רק מתווך באותה עסקה בתמורה ל 2% ממנה. גם בשאר למדינות אחרות שמפקחות על היצוא הביטחוני שלהן ישראל הולכת רחוק מדי וישראלי שמתחרה בעמית מצרפת, אנגליה או ארה"ב יוגבל מבחינת חופש העיסוק שלו לעומת זה שבא ממדינה אחרת. הרפורמה שמוצעת לא מטפלת בתחלואיו של החוק הקיים מבחינת קיצור לוחות זמנים לקבלת רישיונות יצוא ושיווק. רישיון שיווק חייב להינתן במהירות האפשרית, כי בהיעדרו עסקאות נהרסות וכושר התחרות של חברות ישראליות אל מול המתחרות שלהן בעולם- נפגע".

ב-2015 הסתכם היצוא הביטחוני של ישראל ב-5.7 מיליארד דולר ולאפ"י הוגשו כ-40 אלף בקשות לקבלת רישיונות שיווק של פריטים או ידע ביטחוני לכ-190 מדינות בעולם. מדובר בירידה של 20% במספר הבקשות שהוגשו ביחס לשנת 2014, וזאת בשל הרחבת רשימת המדינות שלגביהן אין צורך ברישיונות שיווק. ב-2015 משרד הביטחון קיבל מיצואנים 9,000 בקשות לרישיונות יצוא - עלייה של 17% ביחס למספר הבקשות לרישיונות יצוא משנת 2014. ב-2015 נבדקו 176 מקרי חשד להפרת חוק הפיקוח על היצוא הביטחוני מצד חברות או יצואנים מישראל אך נמצאו ראיות לכך רק ב-11 מקרים. ההיקף המצטבר של הקנסות שהוטלו באותה שנה על חברות שהפרו את החוק הוא 2.8 מיליון שקל בלבד.

השינויים הצפויים בחוק הפיקוח על היצוא הביטחוני

הקלות

חברה תוכל לשווק פריט בלתי מסווג שאינו רגיש ל 98 מדינות - בלי רישיון שיווק

הרחבת השירותים המקוונים של אפ"י ליצואנים- לקיצור לוחות זמנים ולשיפור כושר התחרות שלהם בשווקים

הזזת נקודת השיווק של אמצעים לא מסווגים- כך שיצואנים ידרשו לקבל רישיון רק לפני התחייבות לעסקה מצד הלקוח

החמרות

בעלי תפקידים בכירים בחברות ביטחוניות יהיו חשופים לקנסות אישיים של מאות אלפי שקלים במקרה של הפרת החוק

חברות גדולות שהפרו את החוק ייקנסו בעד 3 מיליון שקל במקום מיליון שקל כיום

לאפ"י תהיה הסמכות להיכנס לכל אתר שמצוי בו ידע או מוצר ששיווקו או יצואו טעונים באישור