הסדרי טיעון בפרשת השוחד בסימנס וחברת החשמל

כפי שנחשף לראשונה ב"גלובס" בשבוע שעבר, במסגרתו הורשעו 5 מתוך 7 נאשמים בפרשה ■ השוחד שולם על מנת שיפעלו לקידום ענייניה של סימנס בחברת חשמל

בניין חברת החשמל / צילום: איל יצהר
בניין חברת החשמל / צילום: איל יצהר

כפי שנחשף לראשונה ב"גלובס" בשבוע שעבר, נחתם הסדר טיעון ב"פרשת השוחד בסימנס וחברת החשמל", במסגרתו הורשעו 5 מתוך 7 נאשמים בפרשה והוסכם על עונשי מאסר הנעים בין 24 ל-45 חודשי מאסר. בית המשפט המחוזי בת"א הרשיע היום חמישה בכירים לשעבר בחברת החשמל, במסגרת הפרשה, לאחר שהודו בעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים והלבנת הון שבוצעו בשנים 2002-2001, לפני כ-15 שנה.

החמישה הודו והורשעו בעובדותיו של כתב אישום מתוקן שהגישה היום פרקליטות מחוז ת"א (מיסוי וכלכלה) במסגרת הסדר טיעון, שהושג במסגרת הליך גישור שהתנהל בפני שופט בית המשפט המחוזי בת"א, בני שגיא. לפי ההסדר, הצדדים יבקשו בהסכמה לגזור על הנאשמים עונשי מאסר בפועל הנעים בין 24 ל-45 חודשי מאסר בפועל, בנוסף לקנסות שיוטלו עליהם וחילוט רכוש בסך של מיליוני שקלים. עם זאת, ההסדר אינו כולל את חברת סימנס ישראל ודוד אלמקיס, ששימש כסגן מנהל אגף תכנון, פיתוח וטכנולוגיה בחברת החשמל, ומאז 2012 קודם לתפקיד סמנכ"ל תכנון פיתוח וטכנולוגיה. עניינם ימשיך להתנהל בביהמ"ש.

כתב האישום שהוגש בפרשה מגולל כיצד נרקמו יחסי "קח ותן" בין נציגי סימנס בישראל לבין עובדים בכירים בחברת החשמל, במסגרתם נטלו מי שהיו אז בכירים בחברת החשמל טובות הנאה מסימנס, המהוות תשלומי שוחד. השוחד שולם לכאורה במטרה להטותם למשוא פנים בתפקידם ועל מנת שיפעלו לקידום ענייניה של סימנס בחברת חשמל בקשר למכרזים והתקשרויות של החברה בשנים 2005-1999. מערכת יחסים זו הוסתרה על ידי הנאשמים ממוסדותיה של חברת חשמל.

לפי ההסדר, הודו הנאשמים הבאים בעבירות המיוחסות להם בכתב האישום המתוקן, שבוצעו לפני כ-15 שנה, וצפויים להיגזר עליהם העונשים הבאים: דוד קון, ששימש כמשנה למנכ"ל חברת החשמל, הודה והורשע בלקיחת 500 אלף דולר מסימנס כתשלומי שוחד הקשורים לתפקידו ודרישת תשלום נוסף. הכספים הופקדו עבורו במזומן בכספת באנגליה. לפי ההסדר ייגזרו עליו 45 חודשי מאסר, עונש נוסף של מאסר על תנאי וכן יחולטו הכספים התפוסים בידי התביעה בסך מיליון ש"ח והתביעה תעתור בטיעון לעונש לקנס ולחילוט נוסף.

יונה שוויצר, ששימש כמנהל האגף לתכנון הנדסי, הודה והורשע בלקיחת 200,000 דולר מסימנס כתשלומי שוחד הקשורים בתפקידו, שהועברו לחשבון בשוויץ בשליטת חברו. לפי ההסדר ייגזרו עליו 29 חודשי מאסר בפועל, עונש נוסף של מאסר על תנאי וכן יחולטו הכספים התפוסים בידי התביעה בסך 200 אלף שקל והתביעה תעתור בטיעון לעונש לקנס ולחילוט נוסף.

יעקב (יאשה) חאין, סגן מנהל אגף הייצור ומי שכיהן כמשנה למנכ"ל חברת החשמל עד לשלהי 2014, הודה והורשע בלקיחת 290,000 דולר מסימנס כתשלומי שוחד הקשורים בתפקידו, שהועברו לחשבונו בשוויץ. לפי ההסדר, ולאור נסיבות אישיות חריגות, הסכימה התביעה כי ייגזרו עליו רק 24 חודשי מאסר בפועל, עונש נוסף של מאסר על תנאי וכן יחולטו הכספים התפוסים בידי התביעה בסך כ-850,000 שקל ויוטל קנס בסך 300,000 שקל.

חיים ברנר, ששימש כסגן מנהל באגף לתכנון הנדסי, הודה והורשע בלקיחת 430,000 דולר מסימנס כתשלומי שוחד הקשורים בתפקידו, שהועברו לחשבונו בשוויץ, ודרישת תשלומים נוספים. לפי ההסדר ייגזרו עליו 33 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי וכן יחולטו הכספים התפוסים בידי התביעה בסך כ-1.7 מיליון שקל.

צבי אייל, ששימש כמנהל מחלקה באגף לתכנון הנדסי, הודה והורשע בלקיחת 260,000 דולר מסימנס כתשלומי שוחד הקשורים בתפקידו שהועברו לחשבונו בשוויץ. לפי ההסדר ייגזרו עליו 28 חודש מאסר בפועל, מאסר על תנאי וכן יחולטו הכספים התפוסים בידי התביעה בסך כ-470,000 שקל, לצד קנס בסך 570,000 שקל.

בכתב האישום המתוקן צוין, כי "הפרשה עוסקת ב=9.5 מיליון דולר. סימנס היא זו שהעבירה את הכספים שיועדו לתשלומי השוחד, והיא אף זו שהתקשרה עם חברת החשמל במכרזים ובהתקשרויות נשוא כתב אישום זה. סימנס ישראל שימשה כזרוע המקומית של סימנס, נטלה חלק במסכת תשלומי השוחד וקיבלה תשלום בסך 480,000 יורו בגין זכיית סימנס במכרזים".

בסך הכל העבירה סימנס סך של כ-13.5 מיליון דולר (54 מיליון שקל בקירוב) שיועדו לתשלומי שוחד. מתוכם 4 מיליון דולר אינם נכללים בכתב האישום ואלה הועברו לדן כהן, שופט המחוזי לשעבר, ששימש כדירקטור בחברת החשמל, הורשע בקבלת שוחד במסגרת הפרשה וריצה עונש מאסר.

כזכור, במסגרת הפרשה ולצד הגשת כתב האישום כנגד הנאשמים, התקשרה המדינה עם חברת SIEMENS AG (סימנס העולמית) בהסדר מותנה, במסגרתו הודתה סימנס העולמית במתן שוחד לבכירי חברת החשמל ושילמה סך של 160 מיליון ש"ח לקופת המדינה, וכן, בין היתר, מונה מפקח חיצוני על עסקיה בישראל שתפקידו לבקר את הטמעת תרבות הציות בכל הנוגע לעבירות שוחד בתאגיד.

 

בפרקליטות מציינים, כי ההחלטה להתקשר בהסדר עם הנאשמים התבססה על נסיבותיה הייחודיות של הפרשה ובין היתר על השיקולים הבאים: הנאשמים, בכירים לשעבר בחברת החשמל, יודו בביצוע עבירות חמורות ויישאו בעונשי מאסר משמעותיים; שיקול מרכזי שנלקח בקביעת העונש נוגע לזמן הרב שחלף מאז בוצעו מרבית העבירות, כ-15 שנה; מלוא המסכת הראייתית התגלתה רק בסמוך לפרוץ החקירה הגלויה בשנת 2014, וזאת בשל פעולות ההסתרה של הנאשמים, בין היתר תוך שימוש בכספות וחשבונות בבנקים זרים, שהצריכו מאמץ חקירתי ממושך בפיצוח הפרשה, ובכלל זאת עריכת חיקורי דין בחו"ל. עוד נלקחו בחשבון נסיבותיהם האישיות והרפואיות של חלק מהנאשמים.

"נוכח שיקולים אלה ואחרים, סברה המדינה, כי ההסדר משרת את תכליות האכיפה ועונה על האינטרס הציבורי בנסיבות העניין", נכתב בהודעת הפרקליטות בדבר ההסדר וכן צוין, כי "סיום הפרשה בהודאות הנאשמים ולקיחת אחריות על מעשיהם במסגרת הסדר, בטרם תחילת ניהול התיק בבית המשפט, משקפים אכיפה אפקטיבית ויעילה, תוך חיסכון בזמן שיפוטי, ומעבירים מסר לעובדי ציבור כי המבצע עבירות שחיתות יתפס וישלח למאסר בפועל, גם אם לאחר חלוף שנים רבות מביצוע העבירות".

הפרשה כללה חקירה מאומצת ומורכבת של מחלקת חקירות, מודיעין ובקרת מסחר ברשות ניירות ערך, במסגרתה בוצעו חיקורי דין ברחבי העולם, נוכח הצורך לחשוף את מנגנון הסתרת כספי השוחד באמצעות חשבונות קש.
התיק מנוהל בידי עוה"ד יהודית תירוש-גרוס, אבי ארוניס ואסף עיסוק מפרקליטות מחוז ת"א (מיסוי וכלכלה).