תיקון V15 לחוק מימון המפלגות פוגע בדמוקרטיה וחופש הביטוי

לגיטימי שישנם גופים שמבקשים לקדם עניין כזה או אחר בעת הבחירות; פעילותם היא חשובה, ואין להגבילה ■ עמדה

מתכוננים לבחירות / צילום: רויטרס
מתכוננים לבחירות / צילום: רויטרס

טרם צאתה לפגרה אישרה מליאת הכנסת תיקון לחוק מימון המפלגות, המכונה תיקון V15. מדובר בתיקון המבקש למנוע, כמעט באופן מוחלט, פעילות גופים המבקשים לקדם סדר יום פוליטי בדרך של השפעה על דפוסי ההצבעה בבחירות הלאומיות. 

הרקע לחוק הוא פעילות עמותת V-15 בבחירות האחרונות לכנסת. העמותה פעלה באופן משמעותי, ובהיקף כספי ניכר, כדי לשכנע את הציבור שלא לבחור בליכוד בראשות בנימין נתניהו. על-פי פרסומים בעיתונות, פעילות V-15 מומנה בעיקרה על-ידי גורמים מחוץ לישראל, עובדה שעוררה חשש באשר לזהותם של אותם גורמים ובאשר לאינטרסים שלהם להשפיע על המפה הפוליטית בישראל.

אלא שלמרות הביקורת הרבה שנמתחה על פעילות הארגון, מבקר המדינה לא מצא פגם בפעילותו. נראה, אם כן, כי ההתנגדות הפוליטית העיקרית לפעילות מסוג זה מקורה היה בחשש כי בעלי ממון יקדמו נושאים שיש בהם משום תרומה עקיפה למפלגות, תוך יצירת קשר בין הון לשלטון.

כדי להתמודד עם תופעה זו תיקנה הכנסת את חוק מימון המפלגות וקבעה שלוש הגבלות עיקריות לפעילותם של גופים המבקשים לקדם סדר יום פוליטי בדרך של השפעה על דפוסי ההצבעה בבחירות:

1. הגוף יהיה חייב בחובת דיווח על מקורות המימון.

2. מקורות המימון מחוץ לישראל לא יעלו על שליש מסך תקציב הפעילות של הגוף.

3. איסור על פעילותו של הגוף בסכום של יותר מ-600 אלף שקל. סכום כזה, יש לציין, לא מאפשר פעילות של ממש בהיקף ארצי. מההגבלות האמורות עולה, כי החוק מבקש ליצור מעטפת הגנה נוספת כנגד תרומות עקיפות למפלגות.

ספק רב אם חומרת הפגיעה בחופש הביטוי הפוליטי אוזנה באופן נכון בהליך חקיקה זה. חופש הביטוי בכלל, והפוליטי בפרט, הוא עיקרון יסודי וערך בסיסי ועמוק בתפיסת העולם הדמוקרטית. חופש הביטוי מאפשר החלפת דעות ועיצוב ההשקפות הפוליטיות של הציבור. חשיבותו ומעמדו, בעיקר בתקופה שלפני בחירות, צריכים להישמר מכל משמר. קידום אג'נדות ונושאים ציבוריים בעת הבחירות היא טבעית ורצויה, ואין להגבילה. 

בסופו של יום, מחשש מכך שבעלי הון יקדמו ענייני מפלגות, הביא התיקון לחוק לפגיעה לא מידתית בחופש הביטוי. לגיטימי שישנם גופים שמבקשים לקדם עניין כזה או אחר בעת הבחירות, פעילותם היא חשובה ואין להגבילה. בפועל, ההגבלות שנקבעו בתיקון לחוק מרחיבות את האיסורים, שממילא קיימים בו, ורק מביאות לפגיעה נוספת באותם אנשים הפועלים לקידום נושאים פוליטיים וחברתיים חשובים. 

לדוגמה, עמותה הפועלת בישראל לקידום הנגישות וזכויות אנשים עם מוגבלות, קוראת לציבור, ערב בחירות, להביא את הנושא בחשבון בהצבעתו בקלפי. פעילות העמותה וקריאתה לקידום הנושא בהצבעה עלולה להתפרש כתמיכה ב"מפלגת הנכים". על-פי התיקון הנוכחי לחוק, העמותה לא תוכל להוציא יותר מ-600 אלף שקל לקידום והסברה של רעיונותיה.

חבל. כי אין טעם של ממש להגביל עמותה כזו מלפעול בעת הבחירות ולהוציא כספים לקידום נושא זה, רק בגלל העובדה שמפלגה מסוימת תיהנה מכך. ההפך, ייתכן שבעקבות הפעילות הזו המודעות להנגשת מוסדות לנכים תעלה. זו הרי תמצית החיים הדמוקרטיים. 

■ הכותב הוא מומחה למשפט מינהלי ממשרד עורכי הדין שרקון, בן עמי, אשר ושות', שכתב חוות דעת לגופים פוליטיים לא מפלגתיים.