ראש אגף המשמעת וסגניתו, המנהלים קשר אישי, עדיין עובדים יחד

כמעט שנה לאחר שראש אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה וסגניתו דיווחו על קשר אישי ביניהם, נחתם הסדר זמני לטיפול בסוגיה, אך יישומו הזמני מתמשך פרק זמן שאינו סביר, גם לדעת היועץ המשפטי לממשלה, ולדברי משרד המשפטים, פעילותו של אגף המשמעת נפגעה פגיעה קשה.

בדוח מבקר המדינה שפורסם היום (ד'), המבקר יוסף שפירא מציין כי כבר באוגוסט 2014 דיווחו ראש אגף המשמעת, עו"ד אסף רוזנברג, וסגניתו לנציב שירות המדינה על קשר אישי ביניהם, ובהמשך דיווחו על כך למשנָה ליועץ המשפטי לממשלה ולפרקליט המדינה.

המשנָה ליועמ"ש הגישה לנציב ביוני 2015 מסמך ובו פירוט הסדר שעליו חתמו ראש האגף וסגניתו בסוף יולי 2015. המסמך היה תקף עד סוף נובמבר 2015.

על-פי משרד המשפטים, ההסדר הטיל על השניים "מגבלות רבות בתחומים כגון הטיפול בענייני תביעות וניהול הליכים בבית הדין למשמעת", ואולם המשנה ליועמ"ש ציינה כי הסדר הביניים אינו מנטרל לחלוטין את החשש לניגוד עניינים בקבלת החלטות הנוגעות לניהול המחלקות השונות באגף המשמעת, והוסיפה כי מערכת יחסים אישית בין עובדים שמתקיימים ביניהם יחסי עבודה יוצרת חשש לניגוד עניינים, שכן פעולותיהם והחלטותיהם המקצועיות עלולות להיות מושפעות ממנה.

על-פי משרד המשפטים, ההסדר נקבע בהנחה שבטווח הזמן הזה תימצא הדרך להעביר אחד מבעלי התפקידים למשרה אחרת ולנתק באופן קבוע את קשרי העבודה ביניהם, שכן "אין עוד מקום לקבל את הפגיעה הקשה באגף המשמעת, וכי על אחד משני העובדים לסיים את תפקידו באגף בטווח הזמן המיידי".

אלא שבפועל לא קרה דבר. "ראש אגף המשמעת וסגניתו הוסיפו לכהן בתפקידם גם אחרי מארס 2016, אף שעל-פי מסמכי הנציבות ניסה הנציב משה דיין למצוא למי מהם תפקיד אחר בשירות המדינה". משרד המשפטים היה ער לכך ששני העובדים הבכירים ממשיכים לכהן בתפקידיהם, אך המשנה ליועץ המשפטי לממשלה טענה כי "לטעמנו, האחריות למציאת פתרון למצב הקשה שנוצר אינה מוטלת באופן בלעדי על המדינה, ואף לעובדים יש אחריות להביא לפתרון המצב".

ואולי הרומנטיקה דווקא תרמה לפריון?

ומה אומר על כך ראש אגף המשמעת? מתשובתו עולה כי הוא סבור שהרומנטיקה תרמה דווקא להגברת הפריון באגף. "למן היום הראשון שבו דיווחנו הופסקה הכפיפות בינינו", כתב רוזנברג, "וסגנית ראש האגף הוכפפה ישירות לנציב".

רוזנברג וסגניתו הוסיפו כי הם "כופרים מכל וכל בכלל הטענות והמסקנות" המפורטות במכתבה של המשנָה ליועמ"ש, וראש האגף הוסיף בתשובתו כי "עבודת אגף המשמעת ותוצריו נמצאים בשיאם בתקופה המדוברת".

בשלב זה התערב בפרשה היועמ"ש עצמו ובמכתב חריף ששיגר באוגוסט 2016 לנציב משה דיין, כתב כי "אם עד אוקטובר 2016 העברת מי משני העובדים לתפקיד אחר בשירות המדינה לא תסתייע, ייאלץ אחד מהם לסיים את תפקידו באגף לאלתר".

המבקר מציין כי לאחר קבלת המכתב "עשה הנציב ניסיונות נוספים למצוא למי מהשניים תפקיד אחר בשירות המדינה, אך גם ניסיונות אלה לא יצאו אל הפועל, וראש אגף המשמעת וסגניתו נותרו בתפקידם".

בפרק האחרון של המערכה, שהחל בינואר 2017, הורה היועמ"ש כי לאור העובדה שבני הזוג ממשיכים לשמש בתפקידיהם, הם אינם יכולים להוסיף ולטפל בתחום ההטרדות המיניות ויחסי המרות. הנימוק: "הוצאת הטיפול בתחום ההטרדות המיניות ויחסי המרות מידי שני העובדים התבקשה בעקבות טענות שונות שהתקבלו מאז פורסם (דבר הקשר) באמצעי התקשורת (ולאור) הקושי המיוחד הנובע מהעובדה שמנהל האגף וסגניתו המצויים במערכת יחסים ימשיכו לטפל בתלונות בנוגע להטרדות מיניות, לרבות כאלה הנוגעות ליחסי מרות".

בעקבות כך הוחל בפעולות להעברת הטיפול בתחומי ההטרדה המינית ויחסי המרות לגורמים אחרים באגף המשמעת. אולם לאחר שהמשנָה ליועמ"ש ציינה כי יש כוונה לשקול את פיטוריו, הגיש ראש האגף תביעה לבית הדין האזורי לעבודה. בין היתר טען רוזנברג כי הוצאת הטיפול בהטרדות המיניות ויחסי המרות היא "צעד שכל תכליתו לפגוע בשמם הטוב" שלו ושל בת זוגו. לאחר השלמת הדוח, נדחתה תביעתו של רוזנברג בבית הדין לעבודה. לאחר שנדחה הערעור שהגיש על פסק הדין, זומן בשבוע שעבר לשימוע לקראת פיטורים אצל מנכ"ל משרד רה"מ אלי גרונר.