הנקראות ביותר

תשתחררו

ברכת חג החירות לנתניהו. שחרור מהשעבוד למתנות, גאולה מהתלות בבעלי ממון גדול שמחמיאים ומעניקים. חירות לארנק הפרטי. קח אותו איתך תמיד, לכל מקום. תזמין חברים לקפה, אפילו איזה מיני-קרואסון - ותראה כמה הרבה יותר נעים לתת מאשר לקבל, שלא לומר לבקש.

ברכת חג השחרור לכחלון. חירות מהפחד. גם לפוליטיקאי מותר לטעות, להודות ולתקן. אתה לא חייב לחלום ולקוות שבג"ץ יחסל לך את "חוק מיסוי דירה שלישית", אתה יכול לעזור לעצמך לתקן את הקלקול שנסחפת אליו. קום ואמור: יש "עודפי הכנסה", המצב בסדר, "מחיר למשתכן" צועד איתן קדימה, החלטתי להתחשב בציבור העובד שמחזיק 3 דירות צנועות, זולות, בפריפריה - ולבטל את התוכנית להטיל עליו מס על דירה שלישית. עבר זמנו בטל קורבנו. תראה כמה כבוד והערכה תקבל.

ברכת יציאה מעבדות לפלוג. פרידה מפרדיגמות, מאחיזה נואשת באידיאולוגיות. כמה פעמים עוד תאמרי לא לא ולא להפחתת מסים? כמה עוד תאמרי שהמסים בישראל נמוכים?

נמוכים? הנה מה שמדד ומצא יורם גבאי, הממונה המיתולוגי והמוערך על הכנסות המדינה, שמקובל גם עלייך. שיעור המס השולי האפקטיבי בישראל בשנת 2017 מגיע ל-64%-70%. המס השולי הממוצע במדינות OECD עומד על 40.6%. ישראל עומדת במקום גבוה, הראשון, ואחריה שבדיה ונורבגיה עם מס שולי של 56% (ניתוח ומספרים ב"גלובס", 30.3.17). את תאמרי: אבל מס הכנסה ישיר נמוך. ועם הארץ העמל והמתקשה, שלרוב רובו אין קביעות, אין פנסיה תקציבית, גם לא צוברת, אין ארוחת צהריים עשירה ב-8-10 שקלים, לא חשבון הוצאות, בקושי ביטוח לאומי צנוע ולחוץ, ישיב לך: לא מעניין אותי ישיר או עקיף, בסוף זה אני שמשלם הכול.

23 במאי קרב ובא. הבחירות לראשות ההסתדרות. משה כחלון לקח צד: בעד אבי ניסנקורן. מרגע שנכנס לא הפסיק להתכופף, לממן, להיעתר לכל גחמה של ניסנקורן וחבריו ל"אינטרנציונל הסוציאליסטי" (בכאילו). מספר עובדי הציבור בזינוק מתמשך - בניגוד למגזר העסקי שמצטמצם, אין תחום ממשלתי-ציבורי שלא היו בו העלאות שכר מפליגות, בניגוד לנעשה במגזר היצרני. כחלון סידר לניסנקורן תומכים ומסי ארגון ולא מכבר החתים אלפי חברי "כולנו" והכריז על הקמת סיעה שתתמודד בבחירות להסתדרות. אם וכאשר, כחלון צפוי להיות בקואליציה של ניסנקורן. גם בנימין נתניהו לקח צד, אבל הרבה פחות בולט והרבה יותר זהיר. ראש הממשלה, באמצעות בכירי אנשיו, פשט על ה"שטח" לתמיכה בשלי יחימוביץ', שמתמודדת מול ניסנקורן. אנשי כחלון אוהבים לראות בכך עוד מהלך אנטי-כחלוני של נתניהו, אבל האמת היא שבין יחימוביץ' לנתניהו מתקיימים תנאים של קשר ועשרות שעות שיחה. הוא שכנע אותה לתמוך בכניסה לממשלתו - היא התלבטה; הוא תפר לה תיקים חברתיים-כלכליים שמנים - היא לא העזה להיכנס למעשים. אז עכשיו הוא מנסה שוב.

מה נשתנה הפסח הזה? חלק מהשמות חלפו, חלק מהמספרים הוסיפו עוד אפסים מימין. לא הרבה יותר מזה.

פסח 2004. כותרת: "נתניהו מפחית המס לחברות, להשקעות, לתשומות בנייה ולשכר עד 10,000 שקלים". שר האוצר (נתניהו! לא כחלון!) הסביר את הפחתות המסים כך: "אנחנו מקבלים יותר כסף מהמסים ועכשיו מחזירים אותו לאזרחים כדי לעודד את הצמיחה ואת ההשקעות". כותרת שנייה מאותו יום: "משאבת הכסף של מנהלי החברות בבורסה 2003. פרויקט מיוחד".

פסח 2005. כותרת: "נתניהו: תוך 10-15 שנה ישראל תגיע לעשירייה הפותחת בעולם ברמת החיים". שר האוצר כינס מסיבת עיתונאים וכה אמר: "עם השלמת התוכנית הכלכלית, בתוך כ-10 שנים, תעבור ישראל את הממוצע של מדינות אירופה בהכנסה לנפש... דבקות ונחישות ביישום התוכנית ישפרו את מצבם של כל אזרחי ישראל ויצמצמו במידה ניכרת את שיעורי העוני".

נשארו שנתיים וחצי.

stella-k@globes.co.il

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות