התנצלות ה"טיימס" נדחית בבוז

כל קיבעון גורם לצרות מחשבה, אין הבדל בין ימין ושמאל בעניין זה

מרואן ברגותי / צילום: רויטרס
מרואן ברגותי / צילום: רויטרס

בארה"ב יש עכשיו מעין מלחמת אזרחים על רקע בחירתו של דונלד טראמפ לנשיא המדינה. מצד אחד המנצחים הימניים-שמרנים; מצד שני אלה המגדירים עצמם כליברלים. אם תרצו, זה די מקביל לשמאל וימין אצלנו.

העיתונות ה"ליברלית" בארה"ב מציגה את השמרנים כטיפשים, צרי-מוחין, חשוכים, פרימיטיבים, דתיים קיצוניים ונטולי מחשבה עצמאית - לעומת הליברלים שהם נאורים, מתקדמים, משכילים, ושקולים. אי-אפשר לומר שהאלמנטים הללו לא קיימים בשני הצדדים, אבל גם אי-אפשר לומר שאלה הגדרות מדויקות.

הנר שכובה

לאחרונה התאפיין הקיטוב בשימוש בביטוי "עובדות אלטרנטיביות" או "אמת אלטרנטיבית", המשויך לטראמפ, אנשיו ותומכיו. אין ספק כי זו עובדה, ולא אלטרנטיבית. אם האמת הייתה פעם נר לרגלי הימין האמריקאי, הרי מאז טראמפ, לפחות, הם נשפו בנר הזה וכיבו אותו. וכולנו מכירים את הריח שנשאר מפעולה כזאת.

אלא מה? במקרים רבים הליברלים נוהגים בדיוק כמו אנשי הצד שכנגד. מי לנו יותר ליברל מה"טיימס" הניו-יורקי. אבל גם אנשי העיתון הזה יודעים להפיץ עובדות אלטרנטיביות, במיוחד כאשר זה נוגע לישראל והפלסטינים. הם עשו לעצמם חיים פשוטים: הפלסטינים כבושים, הישראלים כובשים - אז על-פי התורה הליברלית אנחנו הרעים - והם, הפלסטינים, מסכנים.

ליברליזם ללא עובדות

העובדות באזור, שהן שונות בתכלית, לא מפריעות לעיתון האמריקאי ועיתונאיו, מכיוון שהליברליות שלהם (ושל לא מעטים בישראל) קובעת את כללי הכובש והנכבש. לא משנה למה ואיך נוצר מצב כזה, לא משנה מי ומה הגורם להתמשכותו - מה שקובע זה ה"ליברליזם", לא העובדות.

העיתון רשאי להדפיס את דעתו ודעות אחרות, אבל התעלמות מעובדות זה דבר אחר לגמרי. מרואן ברגותי מוצג כאילו הוא גיבור, או כהגדרתם "מנהיג ופרלמנטר". לא הורס חיים, לא פושע אכזר, לא אדם שבקיצוניותו פוגע גם בבני עמו. גם לא רוצח מורשע!!! העובדות הללו על ה"פובליציסט" ברגותי אינן נמסרות לקוראי ה"טיימס". העיתון מציג אותו כאילו היה נלסון מנדלה או מרטין לותר קינג.

צרות מוחין ליברלית

רק למחרת הפרסום בעיתון, הוא מצא לנכון "להתנצל" על שנמנע מלפרסם את היותו של ברגותי רוצח ופושע. עם התנצלות כזאת אפשר להשתנק.

העיתון מאזכר את פשעיו של ברגותי, אבל "מציין" את העובדה שברגותי סירב להגן על עצמו במשפט, רמז לכך שלא צריך לקחת יותר מדי ברצינות את ההרשעה. העיתון גם חוזר על כך שברגותי הוא מנהיג ופרלמנטר. כל קיבעון גורם לצרות מוחין ומחשבה, אין הבדל בין ימין ושמאל בעניין זה. התנהלות כמו זו של ה"ניו-יורק טיימס" מגבירה אצלי את התמיכה בטראמפ שתוכו כברו, גם אם התוך אינו מן המשובחים.