האנשים שנעלמו: הסיפור שהרוסים בחרו להסתיר מהעולם

במהלך שנות ה-60 התחרו ביניהן ארצות-הברית ורוסיה הסובייטית על היכולת לשלוח אדם אל החלל החיצון ולהחזירו בבטחה. אולם על פי ההקלטות של שני חובבים איטלקיים, רוסיה העדיפה להסתיר את המקרים בהם הניסיונות הסתיימו במוות.

אקילה וג'ובאני, שני אחים איטלקים הקימו ב-1957 תחנת האזנה סמוכה לעיר הולדתם, טורינו, תוך שהם השתלטו על בונקר גרמני שנותר נטוש אחרי מלחמת העולם השנייה, השניים מילאו אותו בציוד רדיו ששאלו, שיפצו או גנבו והתקינו במקום אנטנות רבות שכוונו אל-על. כתוצאה מכך, הם הצליחו להאזין לשיגורים ונחיתות בזמן אמת, ואף להקליט את התקשורת בין כלי הטיס לאתרי הפיקוח והבקרה שלהם.

כך, למשל, הצליחו האחים להקליט את לייקה, הכלבה שנשלחה על החללית "ספוטניק 2" ונחשבת ליצור החי הראשון בחלל. המסתורין האמיתי מתחיל בהקלטות נוספות, שנערכו במספר מועדים בין 1960 ל-1964. לטענתם, הצליחו ג'ובאני ואקילה להקליט כמה וכמה שיחות חירום בין אסטרונאוטים לחדרי הבקרה שעל כדור הארץ.

בין השאר, הם הקליטו מה שנשמע כמו נשימות כבדות ואחריהן חרחורי גסיסה, והצליחו גם להקליט שדר מבהיל שנשמעת בו אסטרונאוטית שאיבדה שליטה על כלי הטיס שלה ומתקרבת חזרה אל כדור הארץ במהירות מדאיגה. בהקלטות הללו, היא נשמעת אומרת, "חם לי": ההקלטות הללו מחזקות את התאוריה אודות הקוסמונאוטים האבודים של ברית המועצות. לפיה, הסובייטים שיגרו חלליות מאוישות לא מתועדות, ושהנוסעים בהן נספו בשיגור, בשהייה במסלול הלוויני סביב כדור הארץ או במהלך הנחיתה.

ברית המועצות לא רצתה לדווח לעולם המערבי על ניסיונותיה הכושלים להביא אדם לחלל ולהחזירו בבטחה, לכן העדיפה למחוק אותם מספרי ההיסטוריה. לאחר נפילת מסך הברזל, נחשפו מסמכים שהוכיחו כי אכן היה לפחות טייס אחד שמת במהלך האימונים לקראת גיחה אל החלל, ושמותו אכן הוסתר על ידי הממשלה. המחשבה על קורבנות נוספים בנפש, אם כך, נראית לרבים מאוד הגיונית.

אולם חובה עלינו גם להסתייג. ההקלטות של הצמד האיטלקי נעשו בציוד פרימיטיבי, והאמינות של חלקן מוטלת עד היום בספק. כדאי לקחת בחשבון גם את העובדה שג'ובאני ואקילה פרסמו את הקלטותיהם ומשכו את תשומת ליבה של התקשורת האיטלקית. הם הפכו לסלבריטאים זעירים שהתראיינו לעיתונים ולטלוויזיה. כלומר, היה להם מעין אינטרס לשמר את האגדה המודרנית שהצליחו ליצור אודות הקולות ששמעו מהחלל. אולם חסידיהם טוענים בתוקף שההקלטות של האחים אמיתיות, ושהן משמשות כהוכחה לאכזריותה של ברית המועצות, ולקורבן העצום שהיתה מוכנה להקריב כדי להוכיח את עליונותה הטכנולוגית בימי המלחמה הקרה.