מכניסים יד לארנק

תופעת "חברות הארנק" מתייחסת לנושאי משרה בכירים בחברות שהפסיקו את עבודתם כשכירים, אך ממשיכים להעניק את שירותיהם באמצעות חברה בבעלותם. זאת, בשל שיעור מס החברות הנמוך החל עליה * התוצאה: בחברות הארנק מצטברים רווחים של מאות מיליונים שאינם מחולקים, כדי להימנע מתשלום מס על דיבידנד * בניסיון לצמצם את תכנון המס הלא-לגיטימי, יזמה רשות המסים מהלך חקיקתי, המטיל מס דיבידנד על רווחי החברות, כאילו חולקו * מומחה מס: "הראשונים שהולכים לחפש אותם הם עורכי-דין ורואי-חשבון בפירמות ובעלי מקצעות חופשיים נוספים רבים, 'היושבים' על מיליונים רבים בחברות בבעלותם" /

"שעת האפס" של בעלי "חברות הארנק" היושבים על הר מזומנים של עשרות ומאות מיליוני שקלים - הגיעה. שר האוצר, משה כחלון, אישר לאחרונה את רשימת המועמדים לכהן כחברי "הוועדה המייעצת", שתפקידה לייעץ למנהל רשות המסים באשר למקרים בהם יש לראות ברווחים האגורים בחברות כאילו חולקו כדיבידנד לצורכי מס. זאת, חרף העובדה שלא חולקו. כך נודע ל"גלובס". הקמת הוועדה סוללת את הדרך לחיוב בעלי חברות ארנק שאגרו רווחים עצומים במס על אותם רווחים, בכפוף להחלטת הוועדה במקרים המתאימים לכך.

בהתאם לחוק, על מנהל רשות המסים, משה אשר, לקבוע את הרכב הוועדה המייעצת, ובהם שלושה לפחות שאינם עובדי מדינה, וזאת מתוך המועמדים שאישר שר האוצר. המועמדים שאושרו כוללים שלושה נציגי ציבור, בהם: מומחה המס פרופ' יצחק הדרי; פרופ' מומי דהן מהאוניברסיטה העברית, מבכירי הכלכלנים בארץ; ורו"ח שלומי שוב, ראש תוכנית חשבונאות וסגן דיקן בי"ס אריסון למינהל עסקים במרכז הבינתחומי הרצליה; וכן עובדים מקרב עובדי רשות המסים: אבי בכר, פקיד שומה מפעלים גדולים (פשמ"ג); עפרי שלו, מנהל המחלקה המקצועית - מס הכנסה ומיסוי מקרקעין; ציפי יוסף, פקידת שומה תל אביב 1; ומיכל טולדנו, פקידת שומה חדרה.

המושג "חברות ארנק" מתייחס לתופעה הולכת ומתרחבת של עובדים שכירים, בעיקר ברמות השכר הגבוהות, המפסיקים את עבודתם כשכירים בחברה, אך ממשיכים להעניק לה ולחברות אחרות את אותם שירותים, במסגרת חברה הנמצאת בשליטתם. זאת, בשעה שבפן המהותי מתקיימים יחסי עובד מעביד בין השכיר לשעבר לבין החברה מקבלת השירות. תופעה זו אינה מתייחסת לשכירים בלבד אלא גם לנושאי משרה בחברות שנבחרו לתפקיד בשל כישוריהם האישיים ונושאים באחריות אישית, והמעניקים שירותים לחברה דרך חברות שבשליטתם ולא ישירות על-ידם.

הסיבה העיקרית לתופעת חברות הארנק היא שיעור מס החברות הנמוך יחסית למס המוטל על יחידים ברמות שכר גבוהות. החיסכון במס (מס הכנסה וביטוח לאומי) שנוצר לשכירים עם המעבר לפעולה באמצעות חברת ארנק, משמש להם לביצוע השקעות באמצעות אותה חברה.

באוצר רואים בחברות הארנק ניצול לרעה של שיטת המיסוי, לא רק במקרים של התקשרויות של נושאי משרה בחברה אלא גם במקרים של משקיעים שמעבירים את פעילות ההשקעה שלהם, למשל בבורסה, לחברות ארנק. חברות אלו אינן מחלקות את רווחיהן, כך שבעלי המניות לא יישאו במס על דיבידנדים.

במטרה לצמצם את תכנוני המס הלא-לגיטימיים ולהעניק לרשות המסים כלים להתמודד עם ניצול לרעה של שיטת המיסוי הדו-שלבי החלה על חברות - וזאת על-ידי הימנעות מחלוקת דיבידנד ומתשלום מס בגינו - יזמה הרשות חקיקה מקיפה שאמורה לסגור פרצות בנושא. מיסוי חברות הארנק הוא מהלך חקיקתי שעבר במסגרת חוק ההסדרים לשנים 2017-18.

החלק הראשון של החוק עוסק בחיוב במס של משיכות כספים המבצעים בעלי המניות מהחברות שבבעלותם; החלק השני דן בחברות שהוקמו על-ידי נושא משרה (דירקטורים, מנכ"לים וכד'), וכן בשכירים שהעניקו שירותים דרך חברות שבבעלותם - "חברות שכירים", המתחזות להיות חברות; והחלק השלישי נוגע לסמכות מנהל רשות המסים להורות על חלוקת רווחים שנצברו בחברה. במסגרת החלק השלישי, חודש ושונה סעיף 77 לפקודת מס הכנסה, כך שחברות מסוימות שאוגרות רווחים, מעבר לדרוש לצורך תפעול והתפתחות עסקיהן, ונמנעות מחלוקתם כדיבידנד בכדי להימנע מהמס החל בעת חלוקת דיבידנד - יכול ויחויבו במס, כאילו חילקו את רווחיהן העודפים כדיבידנד.

איתור במאגרים

החקיקה עוררה סערה בשוק והתנגדויות של בעלי חברות ומייצגים בתחום המס, שטענו כי מדובר בהתערבות בוטה בהחלטות עסקיות, שאין לרשות המסים צורך להתערב בהן; אולם, לאחר מקצה שיפורים ושינויים, החקיקה עברה בחוק ההסדרים ונקבע כי התיקונים נכנסו לתוקף ב-1 בינואר השנה.

עם אישור החקיקה, החלה רשות המסים החלה לבחון את פוטנציאל החברות המתאימות לתכולת החוק החדש, מתוך מאגרי המידע הממוחשבים שהיא חשופה להם. כמו-כן ניתנה הנחיה למשרדי השומה להציף חברות פוטנציאליות. ל"גלובס" נודע כי ברשות כבר קיים מאגר ראשוני של חברות על הכוונת, ואולם, לצורך יישום החקיקה ובחינת המקרים בהם יחויבו בעלי חברות בתשלום מס על חלוקת דיבידנד בגין רווחים לא מחולקים, נדרשת קיומה של "ועדה מייעצת" בנושא, המאפשרת לחברה להשמיע את דברה. המלצות הוועדה, ככל שיתקבלו על-ידי מנהל רשות המסים, יועברו כהנחיה לביצוע לידי פקיד השומה, וזאת על-מנת לנהוג בחלק של 50% מרווחיה של החברה לשנת מס כאילו חולקו בתור דיבידנדים, וזאת בתנאים שנקבעו בסעיף.

בין היתר, נקבע כי הסעיף יחול על חברת "מעטים", שבה המניות והשליטה נמצאים בידי קבוצה קטנה של יחידים, שלא חילקה לבעלי מניותיה דיבידנד בשיעור של 50% לפחות מתוך רווחיה לשנת מס מסוימת לבעלי מניותיה, עד תום חמש שנים שלאחר אותה שנת המס. כן, נדרש בחוק, כי "רווחיה הנצברים" של אותה חברה עולים על 5 מיליון שקל, יש בידה אפשרות לחלק את רווחיה או חלק מהם מבלי להזיק לקיומו ולפיתוחו של עסקה, וכי תוצאת אי-החלוקה היא הימנעות ממס או הפחתת מס. ובכל מקרה, נקבע, יתרת הרווחים שתיוותר בחברה לא תהיה נמוכה מ-3 מיליון שקל.

הסערה שהחקיקה הזאת הולידה, הובילה להענקת "תקופת חסד" לאותן חברות שעלולות להיתפס ברשת, במסגרתה יוכלו החברות ליהנות משיעור מס מופחת בגין חלוקת רווחים "בהתנדבות". וכך - במסגרת חוק ההסדרים נקבעה הוראת שעה מקלה, הקובעת כי דיבידנד בידי בעל מניות מהותי שיחולק עד ל-30 לספטמבר השנה, יחויב במס סופי של 25% בלבד, וזאת לעומת מס דיבידנד של 30% ומס יסף (בהתאם לתקרות) של 3%. ההקלה במס, כתוצאה מהוראת השעה, יכולה להגיע לשיעור של 8%.

בתקציב המדינה רשם משרד האוצר את צפי ההכנסות מהחברות ש"יתנדבו" לשלם את המס בשיעור המופחת בסך של 800 מיליון שקל. אולם, מנתונים שהגיעו ל"גלובס" עד היום לא נרשמה תנועה מיוחדת של חברות אל זרועות רשות המסים. ברשות לא מוטרדים מכך במיוחד. ניסיון העבר במבצעים מסוגים שונים, מלמד כי הנישומים מחכים לרגע האחרון לפני שהם מנצלים "הזדמנויות" לשלם מס מופחת בהתנדבות או לחשוף את כספם בפני הרשות. "בכל מבצע מגיעים אלינו ביום האחרון", אומר ל"גלובס" גורם ברשות המסים. "אנחנו צופים שלקראת ספטמבר כמות המדווחים על כספים אגורים בחברות תגדל מאוד, וייכנסו סכומים גדולים מאוד לקופה".

עוד אומר אותו גורם, כי משיחות עם מייצגים עמם התייעצו חלק מבעלי החברות לקראת פנייה לרשות המסים, עולה כי הסכום שיופקד בפועל עשוי להיות גבוה מהסכום שצפה האוצר, אולם הרשות תסתפק גם בהגעה ליעד ההכנסה הצפוי.

עיתוי ומהירות הקמת הוועדה המייעצת אינו מקרי כנראה. לדברי עו"ד טל עצמון, ראש מחלקת מסים בגולדפרב-זליגמן ויו"ר (משותף) של פורום המסים בלשכת עורכי-הדין, "הטיימינג של קידום המהלך והקמת הוועדה הוא מאוד-מאוד ברור. באוצר וברשות המסים הזדרזו לקדם את החוק, כיוון שעד סוף ספטמבר השנה, אפשר לחלק דיבידנד מוטב בשיעור מס של 25%.

"לרשות המסים ולאוצר חשוב שהמהלך יצליח, כי הם רוצים להכניס כסף לקופת המדינה עד סוף השנה, בין היתר כדי לממן את 'משפחה נטו' של השר משה כחלון. גם ככה הם רצו לגבות הרבה כסף מהדיבינד המוטב של ה-25%, אז מה יותר טוב מלהשיק את הוועדה עכשיו, ולהזכיר לכולם, שמי שלא יחלק דיבידנד בשיעור המס המופעת ב'טוב', אז תוך שנה יחלק ב'רע'".

לדברי עו"ד עצמון, המהירות תפסה את המשק לא מוכן. "סעיף 77 לפקודה קיים עשרות שנים, אבל לא עשו בו שימוש. כשנחקק הפרק החדש של חברת ארנק, היו לאוצר ולרשות המסים הרבה רעיונות על איך לחייב אנשים לחלק דיבידנד, ואנחנו, בלשכת עוה"ד וגם בלשכת רו"ח, התנגדנו נחרצות".

המאבק הוליד את החקיקה שעברה לבסוף, אבל המשק לא ממש הפנים אותה כנראה. עצמון: "הפשרה שהושגה בסוף - ואנחנו ממש לא התלהבנו ממנה - הייתה הוראת השעה, הקובעת שבאישור ועדה ציבורית ובתנאים מסוימים, תוכל רשות המסים לחייב את חלוקת הרווחים. כינינו את זה בסלנג חמסה-חמסה-חמסה. לא יחולקו רווחים מחמש השנים האחרונות, לא יותר מ-50% ולא פחות מ-5 מיליון שקל.

"אז מה ה'ביג דיל' עכשיו? מעולם לא הפעילו את הסעיף הזה, למרות שהוא קיים עשרות שנים. זה לא היה מקובל. זה היה נראה הזוי שפקיד שומה יחליט להודיע לחברה שהוא מחלק דיבידנד. ולמרות שקידמו את הפעלת הסעיף בחוק ההסדרים, המשק קיווה שהגישה הזאת ש'לא מתערבים לחברות בחלוקת דיבידנד' תימשך ולא יפעילו אותו - היינו שלא יקימו את הוועדה - והנה התקוות התבדו".

יש עדיין מה לעשות כדי "לצמצם נזקים", לפני שהוועדה תתחיל לעבוד?

עו"ד עצמון: "למרות ה'דד-ליין' שניתן לחברות עד סוף ספטמבר, הרבה אנשים לא חילקו עדיין דיבידנד בשיעור המס המוטב. אנשים מחכים לרגע האחרון, יושבים על זה. זה כואב להם לחלק. חלק מהם יושבים על רווחים של 100 מיליון שקל, וצריכים להיפרד מרבע. אנשים לא ממהרים לעשות את זה, ועדיין לא עשו את זה. בא עכשיו משה אשר ואומר להם 'אתם זוכרים את החקיקה שהעברתי? אני גם מקים את הוועדה עכשיו וגם הולך לחפש את החברות האלה, אז כדי שתנצלו את האפשרות לחלק דיבידנד עד ספטמבר. תתעוררו'".

עו"ד עצמון מציין כי בקרב אותן חברות שצריכות "להתעורר ומהר" נמצאים גם לא מעט שותפים במשרדי עורכי-דין ורואי-חשבון שהתאגדו כחברות משיקולי מס. "עד היום עורכי-הדין ורואי-החשבון הצליחו להישאר מחוץ לתחולת חברות ארנק. עצמאים ושותפים בשותפות לא היו חלק מחברת ארנק. עכשיו נוצר מצב שבעצם כל עורכחי-הדין ורואי-החשבון - שכולם שותפים דרך חברות בבעלותם, בשותפויות עו"ד או רו"ח, ולא נכנסו לתחולת החוק עד כה - עכשיו הגיעו אליהם. אלה האנשים הראשונים שהולכים לחפש אותם - עורכי-דין בפרימת עו"ד, 'היושבים' על מיליונים רבים בחברות בבעלותם, והרבה מאוד עוסקים במקצועות החופשיים, שעד היום יצאו מתחולת החוק ודרך סעיף 77 לפקודה, ייכנסו אליו חזרה".

חובת היערכות

בשורה התחתונה, אומר עו"ד עצמון, הגיעה השעה להיערך להוראה החדשה. "כל מי שיש לו חברה ויושב על סכומים משמעותיים, יותר מ-5 מיליון שקל, חייב להתארגן. הוא צריך להחליט כמה מתוך זה הוא מחלק כבר עכשיו, ומתנדב לשלם את המס, ואם לא - אז את חלק מזה הוא חייב להשקיע; והוא לא יכול להמשיך להשקיע סתם בפרוטפוליו שיושב בחשבון הבנק שלו, הוא צריך להשקיע במשהו אמיתי, כי כשהוועדה תתכנס עלולה להגיע אליו ולהכריח אותו לחלק רווחים במס גבוה.

"הרבה בעלי שליטה מחזיקים בחברות הציבוריות שלהם דרך חברה פרטית ונאגרו שם עשרות ולפעמים מאות מיליונים, שהם צריכים לחשוב עכשיו מה לעשות איתם. הם יכולים להשקיע חזרה בחברה - בנדל"ן וכד' - אבל הם לא יכולים לשבת על הר המזומנים הזה יותר.

"ברשות המסים הולכים לעשות מבצע ולחפש את החברות האלה, שיש להן הרבה רווחים וחשבונות בנק מנופחים. הכוח עכשיו נמצא בידיים של הוועדה שהוקמה ואמורה להכריע איזו חברה תחויב לחלק דיבידנד".

מיסוי חברות ארנק

החוק מעניק סמכות למנהל רשות המסים להורות על חלוקת רווחים שנצברו בחברה. סעיף 77 לפקודת מס הכנסה תוקן, כך שחברות מסוימות שאוגרות רווחים - מעבר לדרוש לצורך תפעול והתפתחות עסקיהן - ונמנעות מחלוקתם כדיבידנד בכדי להימנע ממס, יחויבו במס, כאילו חילקו את רווחיהן העודפים כדיבידנד. זאת, בהתקיים תנאים מסוימים

סעיף 77 לפקודה יחול, בין היתר, על חברת "מעטים", שבה המניות והשליטה נמצאים בידי קבוצה קטנה של יחידים, שלא חילקה לבעלי מניותיה דיבידנד בשיעור של 50% לפחות מתוך רווחיה לשנת מס מסוימת - עד תום חמש שנים שלאחר אותה שנת המס

עוד נדרש בחוק כי "רווחיה הנצברים" של אותה חברת "מעטים" עולים על 5 מיליון ש'; יש בידה אפשרות לחלק את רווחיה או חלק מהם מבלי להזיק לקיומו ולפיתוחו של עסקה; תוצאת אי-החלוקה היא הפחתת מס; ויתרת הרווחים שתיוותר בחברה לא תהיה נמוכה מ-3 מיליון ש'

רשות המסים החלה לבחון את פוטנציאל החברות המתאימות לתכולת החוק החדש, מתוך מאגרי המידע הממוחשבים שהיא חשופה להם. נודע כי ברשות כבר קיים מאגר ראשוני של חברות על הכוונת

רשות המסים מאפשרת לחברות שצפויות להיכנס לתחולת החוק, לחלק "בהתנדבות" דיבידנד עד ה-30.9 וליהנות משיעור מס מופחת של 25% במקום של כ-33%

צרו איתנו קשר *5988