בכל שנה מייצרים 100 מיליון טונות של מוצרי פוליאתילן, בהם בקבוקים, אריזות מזון ושקיות, שמזהמים את הסביבה במשך מאות או אפילו אלפי שנים. פירוק יעיל של פוליאתילן, אם כך, יפתור בעיה סביבתית קשה ביותר.
החוקרת פדריקה ברטוקיני (Bertocchini) מהמכון לביו-רפואה וביוטכנולוגיה בקנטבריה שבספרד היא כוורנית חובבת. יום אחד, בעת ניקוי הכוורות הריקות, היא גילתה כי אחת מהן נגועה בזחלים של עש הדונג הגדול (Galleria mellonella). הזחלים האלה הם מזיקים גדולים לכוורות, מאחר שהם אוכלים את הדונג שממנו בנויות חלות הדבש.
ברטוקיני הסירה את הזחלים ושמה אותם בשקית פלסטיק עד שתוכל לזרוק אותם. להפתעה, הזחלים ברחו דרך חורים שעשו בשקית. היא הסיקה שהזחלים כנראה אכלו את הפלסטיק.
במהלך השנים נעשו ניסיונות למצוא דרך לפרק פלסטיק בדרכים דומות, ואכן התגלו פטריות וחיידקים, שמסוגלים לפרק פוליאתילן תוך כמה שבועות או חודשים, אולם נראה כי הזחלים של ברטוקיני אוכלים פלסטיק במהירות גדולה בהרבה.
ברטוקיני ועמיתיה לא יודעים אם פירוק הפוליאתילן מתבצע על-ידי הזחלים עצמם או בעזרת חיידקים החיים במעי שלהם. זיהוי הגורם או הגורמים המפרקים אולי יאפשר יום אחד לייצר אותם באופן מלאכותי בקנה-מידה גדול ולהשתמש בהם להילחם בערימות הפלסטיק ההולכות וגדלות.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
