דוח אמון
2019
הנקראות ביותר

ההוצאה לפועל: כ-2.5 מיליון תיקים פתוחים במערכת

בבני-ברק נמצא השיעור הכי נמוך באוכלוסייה של חייבים - בעוד רבים מתושבי אילת, עכו ונצרת מסובכים בחובות מעל הראש ■ מספר התיקים צומצם ב-50 אלף תיקים בשנה האחרונה

הוצאה לפועל / צילום: שלומי יוסף
הוצאה לפועל / צילום: שלומי יוסף

בבני-ברק נמצא השיעור הכי נמוך באוכלוסייה של חייבים, בעוד רבים מתושבי אילת, עכו ונצרת מסובכים בחובות מעל הראש - נתונים אלה ונתונים נוספים פורסמו הבוקר (ב') בדוח השנתי של רשות האכיפה והגבייהבמשרד המשפטים, המופקדת על מערכת ההוצאה לפועל ועל המרכז לגביית קנסות.

מהדוח עולה כי בסוף שנת 2016 קיימים כ-700 אלף חייבים במערכת ההוצאה לפועל, עם כ-2.5 מיליון תיקים פתוחים במערכת. מדובר בצמצום של כ-50 אלף תיקים בשנה האחרונה ובצמצום של יותר ממיליון תיקים מאז הקמת הרשות לאכיפה וגבייה ב-2009. 

מספר החייבים הפרטיים לפי יישובים
 מספר החייבים הפרטיים לפי יישובים

נתוני הדוח בנוגע לחייבי ההוצאה לפועל משקפים את השיפור במצבם של כ-17 אלף מאושרים שכבר אין לחובתם תיק במערכת זו, ואולם עדיין מדובר במספר שהוא כמעט כפול ממספר החייבים הרשומים במרכז לגביית קנסות, הגוף האמון על גביית חובות עבור המדינה: 349,445 חייבים, אשר לחובתם היו רשומים כמעט מיליון וחצי תיקים פתוחים בסוף שנת 2016.

את צמצום התיקים בהוצאה לפועל מייחסת רשות האכיפה לפעולות שביצעה דוגמת מבצעי הגבייה, הוראת שעה לסגירת תיקים ללא מעש (תיקים לא פעילים), טיוב נתונים בתיקים ישנים ופעולות שננקטו במחוזות השונים במטרה להביא להסדרים בין הזוכים והחייבים.

ואולם, על אף פעולות אלה, במלאי קיימים יותר מ-12 אלף תיקים בני 3 עשורים, שנפתחו קודם לשנת 1987 וטרם נסגרו.

בנוסף לירידה זו במספר התיקים מציין הדוח ירידה במספר החייבים "הרגילים" והחייבים המוכרזים כ"חייבים מוגבלים באמצעים", חייבים שאין ביכולתם לפרוע את חובם - 6,827 חייבים הוכרזו כחייבים מוגבלים בשנת 2016, לעומת 7,046 מוכרזים ב-2015 וכמעט פי שניים שהוכרזו כך ב-2014.

לצד פעילות הרשות לצמצום מלאי התיקים, נעשו במשק פעולות רוחביות יותר בתחום ההוצאה לפועל, אשר הובילו אף הן להפחתת תיקי ההוצאה לפועל הפתוחים. מדובר, בין היתר, בתיקוני חקיקה הפוטרים חייבים מוגבלי אמצעים מחובותיהם - תיקון שזכה לקיתונות של ביקורת מצד מייצגים של זוכים, כאשר עיקר הטענה הייתה שהפעולות הללו הופכות את ישראל ל"גן עדן לחייבים" - לצד תיקוני חקיקה נוספים בעשור האחרון בתחום הגבייה.

חולון, חדרה וחיפה - לא יקבלו ח"ח

נתון מעניין שעולה מן הדוח עונה לשאלה מי מאזרחי המדינה נוטה להסתבך יותר בחובות. על-פי הדוח, כמעט כל החייבים להוצאה לפועל - כ-90% - הם חייבים פרטיים. בירושלים נרשם מספר החייבים הגדול ביותר (כ-60 אלף חייבים). ואולם, ניתוח מספר החייבים אל מול מספר התושבים בבירה מעלה כי תושביה אינם בראש טבלת השקועים בחובות.

אחוז החייבים שגרים בירושלים מתוך אוכלוסיית העיר כולה נמצא נמוך יחסית לערים אחרות - ועומד על כ-7% בלבד מכלל הירושלמים. אחוז זה נמוך יותר מאחוז החייבים בתל-אביב, בבאר-שבע ובאשקלון (כ-9% בכל אחת מהן), ואפילו מאחוז החייבים שגרים בחולון (כ-7.4%), בחדרה ובנתניה (כ-8% בכל אחת) ובחיפה (כ-8.5%).

הערים שמובילות את שיעור המסתבכים כלכלית הן אילת, עכו ונצרת - כל אחת מהן עם כ-14% חייבים הגרים בה.

במפתיע, העיר שרשמה את האחוז הנמוך ביותר בישראל של חייבים באוכלוסייתה - כ-3.3% חייבים - היא דווקא בני-ברק, העיר שמובילה לרוב במדדים וסקרים שונים של עוני, בפרמטרים דוגמת הכנסה מוכרת, נפשות במשק-בית, בעלות על כלי רכב, שטח דיור או זכאות לבגרות. לצד בני-ברק גם תושבי פתח-תקווה לא נוטים להסתבך בחובות בהוצאה לפועל (רק כ-5.6% מתושבי העיר חייבים), וכך גם תושבי ראשון-לציון (כ-6% חייבים).

כשבוחנים בדוח את נתוני התיקים שנפתחו בעקבות חובות למדינה, בגין קנסות או אגרות, בני-ברק מנמיכה עוד יותר את שיעור החייבים בה מקרב תושבי העיר - 1.5% בלבד של חייבים במרכז לגביית קנסות. מנגד, הערים שמטפסות לראש הרשימה הן טייבה, אום אל-פאחם ונצרת, בהן יחס חייבים גבוה בהשוואה לאוכלוסייה (7.3%, 6.9% ו- 6.8%בהתאמה).

לדוח צורפו ממצאי המחקר המקיף שפורסם על-ידי הרשות באפריל האחרון, אודות זהות החייבים והסיבות להיווצרות החוב. על-פי המחקר, החייב הממוצע בהוצאה לפועל הוא יהודי, גרוש, שלא סיים תיכון; גברים (61% מכלל החייבים) נוטים יותר להסתבך כלכלית מנשים; 55% מהחייבים אינם עובדים; ו-67% לא היו מודעים לגובה החוב ולעומק הסתבכותם הכלכלית.

מי הרשם שלך?

עוד עולה מן הדוח כי בשנת 2016 נסגרו למעלה מ-1,500 תיקים של חייבים לזוכים מוסדיים באמצעות הסדרים. שינוי נוסף שנצפה הוא הרחבת פעילות המרכז לגביית קנסות - בגביית דוחות משטרה מיד לאחר הטלתם ובהוספת גופים ממשלתיים המעבירים למרכז את הטיפול בקנסות ובאגרות שהם מטילים. ברבעון האחרון של השנה ניהל המרכז את מבצע "חוב סוף", שבמסגרתו ניתנה הנחה של 40% על קנסות, ולמעלה מ-100 אלף חייבים שילמו את חובותיהם.

ומה עושים שם עם החובות? מערכת ההוצאה לפועל מאופיינת במנגנון שאותו על הזוכים בעצמם להניע, באמצעות בקשות שונות להטיל מגבלות או סנקציות על החייבים, אולם היא נחשבת גורם אקטיבי במסלולים המיועדים לכך, דוגמת המסלול המקוצר לגביית חובות של עד 10,000 שקל או מסלול המזונות האישי שהוקם לפני כ-3 שנים. אקטיביות ניתן למצוא גם במהלך העבודה השוטפת של אלה מבין רשמי ההוצאה לפועל שקובעים מפגשי גישור בין החייבים לזוכים.

ועוד בעניין מסלול המזונות האישי - על-פי הדוח, בשנת 2016 מטופלים במסלול זה כ-8 אלף תיקים של זוכים פרטיים ועוד 48,081 תיקים שהזוכה בהם הוא המוסד לביטוח לאומי. המסלול מיועד לזוכים (זוכות, לרוב) שאינם מיוצגים, וחוששים לנקוט בהליכים כנגד החייב. המסלול אופציונלי עבור זוכים אלה, אך הוא חובה עבור הביטוח הלאומי אם האחרון פותח תיק כנגד חייב שלא שילם מזונות שנפסקו.

נתון נוסף העולה מהדוח הוא שמספר תיקי כינוס הנכסים יורד בהתמדה מעת הקמת הרשות ועומד בשנת 2016 על כ-10,000 תיקים פתוחים. על-פי הדוח, הקמת מחלקות כינוס הנכסים והגברת הפיקוח על תיקים אלה הביאה לצמצום ניכר במלאי ובאורך חיי התיק.

בדוח אף צוין כי נמשכת מגמת הירידה בשימוש בהליכים מבצעיים כגון הוצאת מעוקלים, הודעות פינוי וצווי פינוי: כמות צווי הפינוי בתיקי משכון דירת מגורים עומדת, נכון לסוף שנת 2016, על 993 צווי פינוי בלבד, בעוד שב-2015 עמד מספרם על 1,152, וב-2013 מספרם היה כפול.

את הירידה בשימוש בכלים אלה מסבירה רשות האכיפה והגבייה בדוח ככזו שנובעת מיעילות של הליכים אגרסיביים פחות, כגון עיקולי צד ג'.

ומה לגבי מאסר חייבים? סנקציה זו אסורה כיום, למעט בתיקי מזונות: בשנת 2016 הובאו בפני רשם 1,794 חייבים בפקודת מאסר מזונות, ו-17,308 חייבים הובאו באמצעות צווי הבאה.

כלל ה-80-20 - גם בסוג החייבים

רוב התיקים הקיימים ("תיקי המלאי" כלשון הדוח) הם תיקים מסוג צ'קים ושטרות בעטחון (כ-42%), אולם רוב התיקים החדשים שנפתחים הם מסוג תביעות על סכום קצוב (כ-46%).

בשני הסוגים ניתן לגבות את החוב ישירות בהוצאה לפועל כמו פסק דין של בית משפט מבלי להידרש להליך משפטי מקדים, אולם תביעה על סכום כסף קצוב (כגון התחייבות בחוזה, או חיוב תושב בארנונה/דוח חניה/קנס) היא בסכום שאינו עולה על 75 אלף שקל ביום הגשת התביעה.

מהדוח עולה עוד כי נכון לסוף שנת 2016, במערכת ההוצאה לפועל ישנם כ-300 אלף זוכים, לחלקם מספר תיקים. הבנקים וחברות גדולות, דוגמת חברות התקשורת וחברות הביטוח, מהווים כ-%18 מהזוכים. הם מחזיקים בכ-59% מתיקי המלאי. לעומתם, זוכים פרטיים מהווים כ-%80 מהזוכים ומחזיקים בכ-22% מתיקי המלאי.

ובחזרה לחייבים: אצל כ-32% מהם - סכום החוב בפתיחה בכלל תיקיהם הוא עד 10,000 שקל. בקוטב הנגדי - אצל כ-23% מהחייבים סכום החוב בפתיחה בכלל תיקיהם גדול מ-100 אלף שקל.

בממוצע לחייב יש כ-3.6 תיקים. 92% מתיקי החייבים אינם מיוצגים על-ידי עורך דין. מתוך סך הבקשות שמוגשות לרשמים מדי שנה, רק כ-12% מהבקשות מוגשות על-ידי החייב ולא על-ידי הזוכה. 

כמה בקשות כאלה יש? פחות ופחות: בעוד שבשנת 2014 ניתנו החלטות ב-2.7 מיליון בקשות, הרי שבשנת 2016 ניתנו החלטות ב-2.1 מיליון בקשות, כשההחלטות מתחלקות בעיקר בין בקשות למתן מידע על החייב (כ-400 אלף החלטות), בקשות כלליות (כ-380 אלף) ועיקול מתחדש (כ-300 אלף).

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא דין וחשבון?
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
הסיפורים הגדולים של היום
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
הסיפורים הגדולים של השבוע
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות