"לך תתאבד במקום אחר": 890 תלונות נגד שופטים ב-2016

דוח נציב התלונות אליעזר ריבלין: ב-2016 הוגשו 890 תלונות נגד שופטים, 76 מתוכן נמצאו מוצדקות ■ שופט סירב 3 פעמים למתן עדות מוקדמת של אישה על ערש דווי ■ אף תלונה נגד שופטי העליון לא נמצאה מוצדקת

איילת שקד עם השופטת מרים נאור והשופט בדימוס אליעזר ריבלין / צילום:יונתן זינדל/פלאש90
איילת שקד עם השופטת מרים נאור והשופט בדימוס אליעזר ריבלין / צילום:יונתן זינדל/פלאש90

שופטת בית משפט שלום שכינתה את אחד הצדדים שהופיעו בפניה "אדם שהוא לא גבר", שופטים שהפעילו לחץ מוגזם על צדדים להגיע לפשרות ושופט שלום שדחה 3 פעמים בקשה שהוגשה לו למתן עדות מוקדמת של אישה ששכבה על ערש דווי - אלה הן כמה מהתלונות שהוגשו בשנת החולפת לנציב תלונות הציבור על שופטים, השופט העליון (בדימוס) אליעזר ריבלין, ושנמצאו מוצדקות - כך עולה מדוח נציבות תלונות הציבור על שופטים לשנת 2016, שהוגש היום (ד') על-ידי הנציב ריבלין לשרת המשפטים, איילת שקד, ולנשיאת בית המשפט העליון, מרים נאור.

למסיבת העיתונאים של נציב תלונות הציבור על השופטים

מהדוח עולה כי בשנת 2016 הוגשו בסך-הכול 890 תלונות על התנהגותם של שופטים בבתי המשפט ברחבי הארץ. מדובר בעלייה של כ-8% ביחס לשנת 2015; 523 מהתלונות שהוגשו (61%), בוררו לגופן, ומתוכן 76 נמצאו מוצדקות (שיעור של 14% - זאת לעומת 18% ב-2015).

לפי הדוח, בחלוקת התלונות לפי ערכאות: נגד שופטי בית המשפט העליון הוגשו 31 תלונות, אך אחת מהן לא נמצאה מוצדקת; 138 תלונות הוגשו נגד שופטים מחוזיים (עלייה של 12% לעומת 2015), מהן 11 בלבד נמצאו מוצדקות; וכמעט מחצית מהתלונות שנמצאו מוצדקות (47%) היו נגד שופטי שלום; כנגד שופטי בתי משפט לענייני משפחה הוגשו 175 תלונות (עלייה של כ-9% מ-2015), מהן 10 נמצאו מוצדקות. הנציב ריבלין ציין כי בדומה לשנים קודמות, גם השנה לא הוגשו כלל תלונות נגד שופטי בתי הדין הצבאיים, למרות שבסמכות הנציבות לבררן.

באשר לנושאי התלונות: 25% מהתלונות המוצדקות עסקו בהתמשכות הליכים ובעיכוב במתן החלטה. מדובר בירידה משמעותית בשיעור התלונות מסוג זה לעומת 2015 - אז עמד שיעורן על 35%; אולם, לצד ירידה זו, נרשם זינוק בשיעור התלונות הנוגעות לליקויים בניהול משפט - 38% בשנת 2016, לעומת 23% ב-2015. עוד עולה מהדוח כי 16 מהתלונות שבוררו לגופן (3%) הצביעו על ליקוי מערכתי.

לפי דוח הנציבות, כנגד 10 שופטים נמצאה אשתקד יותר מתלונה אחת מוצדקת. בהקשר זה יש לציין כי בשנתיים האחרונות הנציבות החלה לקיים מעקב שוטף אחר אופן הטמעת החלטות הנציב במערכת השיפוט. מבחינה זו עולה כי ישנה תופעה של קידום שופטים ומינוי שופטים בדימוס כשופטים-עמיתים, חרף העובדה שנמצאו בעניינם תלונות מוצדקות בעבר.

"הנציבות מצפה בעניין זה לשיתוף-פעולה עם מערכת השיפוט, על-מנת שניתן יהיה לבחון בעתיד את הקשר בין הציונים שקיבלו המועמדים לשיפוט, באותן אמות המידה הנבחנות בקורס שעורך המכון להשתלמות שופטים, לבין טיב התלונות, מספרן והתפלגותן - ככל שהתלונות מתייחסות לאותם מועמדים שנתמנו לשפיטה", לשון הדוח.

לדברי הנציב ריבלין, הגידול במספר הפונים אל הנציבות "מעיד בראש ובראשונה על הצורך בגוף המבקר את בתי המשפט ואת האמונה והתקווה שהפיניה לנציבות תביא מזור למצוקותיו של הפונה". ריבלין מוסיף וכותב כי "ניסיון השנים האחרונות מלמד, כי הגשת תלונה עשויה להביא מזור למצוקה קונקרטית או לשפר כשלים מערכתיים".

"צדק הוא שם של כוכב"

נסקור כעת כמה מהתלונות שהוגשו נגד שופטים ב-2016: באחת התלונות קבע הנציב, כי דברי שופטת בית משפט שלום לאחד הצדדים שהופיעו בפניה כי "בבית המשפט עושים משפט, ו'צדק' הוא שם של כוכב בשמים", אינם מסוג הדברים שראוי להשמיע לנאשם.

לדברי הנציב, "אכן, יכול שיתקיים פער בין הצדק והאמת העובדתית לבין האמת המשפטית, כפי שקובע אותה בית המשפט. אולם, על בית המשפט ליצור בעיני המתדיינים בפניו, ככל שניתן, את התחושה כי היושב בדין מבקש לעשות משפט צדק".

במקרה אחר, מתלונן נגד שופטת בית משפט למשפחה טען כי במהלך דיון בתביעה שהוגשה נגדו לשינוי זמני השהות של ילדיו, התבטאה כלפיו שופטת משפחה באופן שאינו ראוי וכינתה אותו בפני כל הנוכחים באולם "אדם שהוא לא גבר". הנציב קבע כי מדובר באמירה פוגעת, וטוב הייתה עושה השופטת אילו נמנעה מלחלק למתלונן ציונים.

מקרה נוסף בדוח עוסק בעו"ד ששימש כתורן מעצרים מטעם הסנגוריה הציבורית. עורך הדין התלונן על כך שבתגובה להצעתו לשחרר חשוד שהוא ייצג, שאל אותו שופט שלום אם הוא מוכן לקחת את החשוד לביתו. השופט מסר בתגובתו לתלונה כי שאלתו נשאלה בציניות והוא מצר עליה. לדבריו, הדבר אירע כתוצאה מכך שהוא איבד באופן חריג את שלוותו נוכח התנהלותו של עורך הדין בדיון. הנציב, שמצא את התלונה מוצדקת, ציין כי על בית המשפט לנהוג בנוכחים בדיון "באורח מכובד, באורך-רוח, במתינות, בסובלנות, ובאדיבות" ולהשרות באולם אווירה נינוחה. עליו להימנע מהערות פוגעניות או מעליבות כלפי כל אדם".

בתלונה שהוגשה על שופט בית משפט לענייני משפחה, נטען כי השופט הפעיל על המתלונן לחץ להתפשר, באמצעות איום, לפיו הוא יקצר את זמני השהות שלו עם בנו. הנציב, שמצא את התלונה מוצדקת, קבע כי השופט הפגין יחס שלילי כלפי המתלונן, כאשר בין היתר התייחס בביקורתיות לחברותו בקבוצת אבות ולעצם הגשת התביעה.

בהחלטה אחרת הביע הנציב את דעתו, כי יש טעם לפגם בניסיונות חוזרים ונשנים מצד שופט שלום לשכנע בעלי דין להסכים כי יינתן פסק דין על דרך הפשרה. לדעת הנציב, כשמסרבים הצדדים להצעת בית המשפט לפשרה, יש להכריע בתיק לגופו, ולו רק כדי למנוע מראית עין של הפעלת לחץ והשמעת טענות על-ידי מי מבעלי הדין, בדיעבד.

בדוח מופיעות מספר תלונות מוצדקות הנוגעות לחוסר רגישות מצד בתי המשפט. כך, למשל, בתלונה שהוגשה לנציב ונחשפה בעבר ב"גלובס", ננזף שופט השלום בירושלים, אלכסנדר רון. זאת, מאחר אחר שרון דחה 3 פעמים בקשה שהוגשה לו למתן עדות מוקדמת של אישה ששכבה על ערש דווי.

במקרה נוסף המופיע בדוח, מתלונן שהורשע בפלילים, השמיע דברים קשים באולם בית המשפט וכן איים בהתאבדות. בתלונתו של האיש נטען כי השופטת שדנה בתיק אמרה לו: "לך תתאבד במקום אחר, לא בבית משפט". הנציב, שמצא את התלונה מוצדקת, קבע כי אמירתה של השופטת, כי "לא מתאבדים בבית המשפט" אינה אמירה מוצלחת, שכן יכול להשתמע ממנה, כאילו יש חשיבות למיקום המעשה. "רושם כזה אף מגביר שלא לצורך את תחושת הניכור שחש נאשם", צוין.

העצמתה של טעות

עוד מופיעות בדוח תלונות הנוגעות לחוסר זהירות ולחוסר תשומת-לב מצד בית המשפט. כך, למשל, שופט בית משפט לעניינים מקומיים הורה בהחלטה להעביר למשרד התחבורה פרוטוקול דיון שהתמקד בחוקיותם של תמרורים. בשל טעות של מזכירות בית המשפט נשלח הפרוטוקול למכון רפואי לבטיחות בדרכים, והמתלוננת זומנה לעבור בדיקות רפואיות לקביעת כשרותה הרפואית לנהיגה. השופט דחה את בקשותיה של המתלוננת לתקן את הטעות, ורק בעקבות מאמצים עלה בידה לבטל בסופו של יום את הזימון לבדיקות. הנציב קבע כי היצמדות לטעמים פורמליים המנציחים טעות אדמיניסטרטיבית הגורמת לעוגמת-נפש מיותרת אצל בעל דין, אינה מתיישבת עם האתיקה המחייבת שופט בהתנהלותו. "כללי האתיקה, כפי שיש לפרשם נכוחה, כוללים גם את החובה לשלב אנושיות מול פורמליסטיקה, ותושייה מול שגרה", נקבע.

תלונה מוצדקת נוספת המופיעה בדוח, נוגעת לכך שבמקום תיקון טעות, בחרה שופטת מחוזית להצדיק את הטעות בנימוקים שאינם מדויקים, ובכך אך העצימה את השגגה, אותה ניתן היה לתקן בלא כל קושי. הנציב ריבלין ציין בדוח כי "על שופט לעיין כדבעי בכל החומר שבתיק לבל תיפול שגגה מלפניו. אנושי לשגות, אך ראוי הוא להודות בשגגה. בכך אך יגדל אמון הציבור במערכת המשפט. ניסיונו של היושב בדין למלט עצמו מהכרה בשגגה עשוי לפגוע באמון חיוני זה, נשמת אפה של המערכת, ויכול הוא גם חלילה ליצור בציבור תחושה של ניכור כלפי היושב על מדין. לעתים ניסיון המילוט אך יסבך את השופט בשגגה נוספת וחוזר חלילה. ההקפדה על צניעות אף היא תוסיף לתחושת הכבוד שרוחש הציבור לבית המשפט".

התנהגות מחוץ לכס השיפוט

בדוח מופיעות גם בקשות בירור שהוגשו על-ידי נשיאת בית המשפט העליון, מרים נאור, ושל שרת המשפטים, אילת שקד, בעניינו של שופט שלום שפנה לקלדנית אותה הכיר בעבר, כדי לברר אם ניתנו החלטות בתיק של חברתו לחיים בבית משפט לענייני משפחה. הנציב עמד על הפסול בהתנהלותו של השופט אל מול כללי האתיקה לשופטים, הקובעים כי "ככלל שופט יימנע ממעשים שאינם הולמים מעמדו של שופט או העלולים לפגוע בדימויה של מערכת השיפוט, כי לא יפיק שופט טובת הנאה ממעמדו כשופט, אם במישרין ואם בעקיפין, ולא יעשה שימוש במעמדו כשופט לקידום עניין שלו או של אחר".

ליקויים מערכתיים: אי-קיום תקנות סדר דין אזרחי בגלל תקלות במערכת הממוחשבת

בשנת 2016 הוגשו לנציב תלונות הציבור על שופטים, שופט העליון בדימוס, אליעזר ריבלין, תלונות רבות בהן נתגלו ליקויים מערכתיים בבתי המשפט, שאל חלקם הוא התייחס הנציב כבר בדוח לשנת 2015. אחד מהם הוא ליקוי במערכת הממוחשבת של מערכת בתי המשפט, "נט המשפט", שבגללו לא מקוימות תקנות סדר הדין האזרחי, לפיהן קטינים לא יצוינו כבעלי דין בכתבי טענות שמגישים הוריהם לבית המשפט לענייני משפחה. זאת, למרות שהתקנות נכנסו לתוקף כבר באוגוסט 2014. 13 תלונות הוגשו לנציבות בעניין זה בשנה החולפת.

הנציב ריבלין ציין כי בנובמבר 2016 הודיע מנהל בתי המשפט, מיכאל שפיצר, פעם נוספת, כי תיקון החקיקה מצוי בשלבי הטמעה במערכת זה מכבר. אולם, לדבריו, מדובר בשינוי גדול ומורכב, הן בהיבט המהותי והן בהיבט הטכני-מחשובי ועל כן יישומו אורך זמן.

ליקוי מערכתי נוסף שנמצא הוא שימוש שגוי במונח 'הסדרי ראייה' בהחלטות שיפוטיות. בתלונה שהוגשה לנציבות נטען, כי יש להמיר את המונח 'הסדרי ראייה' במונח 'זמני שהות' לאור העובדה שלכל אחד מההורים זכות לקשר עם ילדו, ולכל ילד זכות לקשר עם שני הוריו. לדברי ריבלין, "ביוני 2016 הודיע מנהל בתי המשפט כי עיקרי החלטת הנציב בעניין השימוש במונח 'הסדרי ראייה' הועברו לידיעת שופטי העליון, וכן לנשיאי בית המשפט המחוזי, כדי שיעבירו אותה לידיעת השופטים הדנים בענייני משפחה".

כשל מערכתי אחר שמצוין בדוח הוא פרסום מודעות מטעם בתי המשפט בגודל המקשה על הקריאה. זאת, בניגוד להוראות הדין. גם כאן, כתב ריבלין, כי "מנהל בתי המשפט הבהיר כי יפעל לרענון חוזר זה".

הנציב ריבלין: השופטים נדרשים להגיש הצהרות הון עד 1 ביולי

בנובמבר 2016 תוקן חוק בתי המשפט ונקבעה חובה לשופטים להגיש הצהרות הון לנציבות תלונות הציבור על שופטים, שמונתה כמפקח על-פי חוק שירות הציבור (הצהרת הון). באחריתו של דוח נציבות תלונות הציבור על שופטים לשנת 2016, קרא הנציב, שופט העליון בדימוס, אליעזר ריבלין, לכל השופטים בארץ, לרבות דייני בבתי הדין הדתיים ושופטים בבתי דין צבאיים, להגיש את הצהרת ההון הראשונה שלהם עד 1 ביולי 2017. ריבלין הדגיש כי בסמכותו להעניק ארכות בהגשת הצהרת ההון, לאחד הצהרות הון, לבחון אם הצהרות ההון ממלאות אחר דרישת החוק ולדווח על אי-קיום הוראת החוק בעניין זה.

לפי ההערכה, בשלב ראשון יוגשו כאלף הצהרות הון לבדיקתה. "הנציבות מקיימת פעילות הסברה בקרב השופטים גם בנושא הצהרות ההון. השקיפות שקודמה בשנתיים האחרונות, לעניין החלטות הנציב, באמצעות הרחבת אתר האינטרנט ופרסום תקצירים של החלטות בזמן אמת, הורחבה גם לגבי החלטות הנציב בכל הנוגע לחובה להגיש הצהרות הון", מסר ריבלין. יצוין כי שופטים מפנים לנציב באופן שוטף שאילתות בעניין הצהרות ההון או בקשות למתן החלטה בנושא. התשובות וההחלטות מתפרסמות באתר הנציבות בדף המיועד לדיון בהצהרות ההון ובעלון השופטים.

התלונות במספרים
 התלונות במספרים

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא דין וחשבון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988