השכר בהיי-טק: 18-24 אלף שקל בחודש לאלגוריתמאי ביומד

חברת ההשמה נישה סוקרת את מגמות השכר בתחום הביומד במחצית הראשונה של שנת 2017: "קיים הייפ גדול בשוק הביו טכנולוגי. השוק מלא אופטימיות והתחלות חדשות"

חוקרת במעבדה / צילום: רויטרס
חוקרת במעבדה / צילום: רויטרס

תעשיית הביומד הישראלית שואפת להציל את חייהם של בני אדם ולשפר את מצבם הבריאותי. למרות שמדובר במטרה נעלה - תחום הביומד הוא "האח החורג" בתעשיית ההיי-טק. הפער בין הסגמנטים מתבטא בעיקר בכסף. חברות ביומד מגייסות בממוצע סכומים קטנים יותר ומגיעות לרוב לאקזיטים צנועים יותר.

למרות נתוני הפתיחה הללו, תחום הביומד המקומי ממשיך לפרוח בתקופה האחרונה. לפי נתונים של חברת המחקר IVC נפתחו בשנת 2016 יותר מ-40 חברות בתחום. דו"ח אחר של חברת סטארט-אפ ניישן סנטרל מצביע על כך שחברות בתחום מדעי החיים גייסו אשתקד כ-800 מיליון דולר, כאשר כל חברות ההיי-טק בישראל גייסו סכום שיא של 4.8 מיליארד דולר.

החברות החדשות שהוקמו בתחום הביומד וגם החברות הוותיקות זקוקות לעובדים והן משלמות שכר נדיב. חברת ההשמה "נישה", אשר פעילה בין השאר בהשמת עובדים עבור חברות ביומד, ליקטה נתונים אודות מגמות השכר בתחום במחצית הראשונה של שנת 2017. מהנתונים עולה כי אלגוריתמאי בחברת ביומד, בעל שנה עד שלוש שנות ניסון, ירוויח שכר ברוטו חודשי של 18 עד 24 אלף שקל. עובד במשרה דומה בעל ותק של יותר מחמש שנים יקבל שכר חודשי ברוטו של 30 עד 40 אלף שקל.

מהנתונים עולה עוד כי מהנדס ביו רפואי יקבל שכר חודשי ברוטו של 11 עד 15 אלף שקל במקרה שבו יש לו שנה עד שלוש שנים של ניסיון. בעל תפקיד דומה שצבר ותק של שלוש שנים ומעלה יקבל כבר 15 עד 20 אלף שקל ואילו ניסיון של יותר מחמש שנים יעלה את רמת השכר ל-20 עד 30 אלף שקל ברוטו בחודש.

ליזי שוב לונדון, שותפה מייסדת בחברת נישה ומנהלת תחום הביומד, התייחסה למגמות בתעשייה ואמרה כי "קיים הייפ גדול בשוק הביו טכנולוגי. למרות שהוא מצריך השקעה של מיליונים כבר בשלב הראשוני ולמרות כל הרגולציה הכבדה, הוא מלא אופטימיות והתחלות חדשות. השוק צומח, היזמויות מתרבות ומתגבשים מודלים יעילים, שמקצרים משמעותית את תהליכי הרגולציה ואת משך הפיתוח".

לדברי שוב לונדון, קטגוריית הפארמה נמצאת במגמה חיובית, למרות שענקית הגנריקה טבע פיטרה באחרונה עובדים, מהלך שאמור להגביר את היצע העובדים. "השוק מחפש את האנשים האלה", היא אומרת, "ואין ואקום שמייצר אבטלה.

"גם גיל 40 פלוס לא מהווה מכשול, נהפוך הוא. כמעט כולם מוצאים עבודה, ותמיד יש ביקוש לניסיון. העיר רחובות במרכז ויקנעם בצפון הפכו למוקדי תעסוקה מרכזיים בתעשייה".

היא מוסיפה כי תעשיית הביומד מחפשת עובדים בעלי השכלה נרחבת. "אף אחד לא מסתפק בתואר ראשון, כי זה בקושי מספיק כדי להיות במעמד הפועלים בתעשייה. כמעט לכל המהנדסים והמנהלים יש תואר שני ודוקטורט שכיח מאוד. יש משהו מאוד יפה בתעשייה הזאת, שמלאה באנשים שפחות חושבים על כסף ויותר מאמינים ביכולתם להציל את העולם".

נציין כי תעשיית הביומד מתאפיינת ברוב נשי - בניגוד גמור לתעשיית ההיי-טק הכללית - שלא נעצר רק בדרגים הנמוכים. לדברי שוב לונדון, "יש הרבה יותר נשים מגברים בביו טכנולוגיה ובפארמה, והתעשייה נשלטת על ידן גם בדרגים הבכירים של סמנכ"ל או מנכ"ל. באחוזים זה בערך 70%-30% לטובתן. זה קורה בין היתר בגלל מספרן הגבוה יחסית של נשים שרוכשות השכלה במקצועות מדעי החיים. אם לאחר תואר ראשון חלק ניכר מהגברים בוחרים לעשות הסבה למקצוע מכניס יותר, הרי שנשים יסתפקו בשכר נמוך יותר וימשיכו לתארים מתקדמים. כמו כן, יונקת תעשיית הביומד ידע ומחקר שיטתי, הרבה לפני יצירתיות והמצאה. אז אם בהיי-טק יש מנכ"לים בני 35, בביומד בגיל הזה אתה ינוקא, שרק סיים ללמוד. לתפקיד מנכ"ל מגיעים רק בגיל 50-55".

ליזי שוב לונדון / צילום:שי שרון
 ליזי שוב לונדון / צילום:שי שרון

השכר בתפקידים שונים בתעשיית הביומד
 השכר בתפקידים שונים בתעשיית הביומד

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988