אדם סמית מתהפך בקברו

הכנסה בסיסית לכל? קודם שפייסבוק תשלם מס כמו שצריך

מארק צוקרברג / צילום: רויטרס
מארק צוקרברג / צילום: רויטרס

מייסד פייסבוק, מארק צוקרברג, הצהיר החודש כי הוא תומך בהכנסה בסיסית לכול. לדבריו, עלינו לאמץ אמנה חברתית חדשה שתיתן לכל אזרח רשת ביטחון בסיסית, באמצעות תשלום חודשי קבוע ולא מותנה, באופן שיעודד כמה שיותר אנשים ליטול סיכונים כדי לקדם רעיונות ויוזמות חדשים. לדבריו, "להעניק לכולם את החירות להגשים את התכלית בחיים, לא מגיע בחינם. לכן אנשים כמוני צריכים לממן זאת".

אכן, רעיון ההכנסה הבסיסית הוא אחד הרעיונות החברתיים ה"חמים" בשיח הכלכלי-חברתי כיום בעולם. הנושא הפך לחלק מרכזי מהשיח הפוליטי במדינות רבות, שיח החוצה את המחנות הפוליטיים הקיימים, ובמקומות שונים כבר החלו או מתוכננים "פיילוטים" לבחינת העניין. באופן מעניין, וכפי שמעידים גם דבריו של צוקרברג, בעמק הסיליקון יש תמיכה גוברת ברעיון ואף מתוכנן פיילוט בעיר אוקלנד. ציניקנים יאמרו, כי מדובר בניסיון של ראשי החברות הגדולות למרק את מצפונם לנוכח התחזיות למחיקת מיליוני משרות בעקבות מהפכת הבינה-המלאכותית והאוטומטיזציה המתרגשת עלינו, ושאותה הם מקדמים בהתלהבות.

יש סיבות טובות רבות מדוע כדאי לשקול ברצינות את רעיון ההכנסה הבסיסית - החל ממהפכת האוטומציה ועד לרצון לקדם את "כלכלת האהבה", באופן שיעודד אנשים לתרום לחברה. הכנסה בסיסית יכולה להיות כמו השלכת אבן למים (שיוצרת מעגלי מים) בהשפעתה על מעגלים שונים של יחסים - בין עובדים למעבידים, בין גברים לנשים, בין הורים לילדים...

מנגד, מבקרי הרעיון מעוררים שאלות חשובות על היחס שבין הכנסה בסיסית לבין ערך העבודה בחברה שלנו, וכן על העלויות הגבוהות מאוד של יישום הרעיון, ועל השאלה - האם אין דרכים זולות ויעילות יותר לצמצום הפערים החברתיים.

כך או כך, זהו אחד הדיונים החשובים של המאה ה-21, וניתן לברך את צוקרברג, מהאנשים המשפיעים בעולמנו, על שהצטרף אליו. ועם זאת, הדברים מעוררים אי-נוחות מסוימת כשהם באים מפיו של מייסד פייסבוק, חברה שבדומה למתחרותיה הגדולות גוגל, אפל ואמזון, מתמחה בתכנוני-מס אגרסיביים המאפשרים לה לשלם שיעורי מס אפסיים.

כך, למשל, בשנת 2014 שילמה פייסבוק על רווחיה בבריטניה מס בסך 6,100 דולר (!), ולפי הערכות שפרסמה רשות המסים האמריקאית אשתקד, התחמקויות המס של החברה עלו לאוצר האמריקאי כ-5 מיליארד דולר. נכון, הכול חוקי. "קוראים לזה קפיטליזם", הצטדק בזמנו מנכ"ל גוגל, אריק שמידט. ניתן לתהות אם אדם סמית, אבי הקפיטליזם, היה רואה את הדברים עין בעין עימו. על כגון דא כבר שנו חכמינו את הביטוי "נבל ברשות התורה" - לא כל מה שחוקי הוא גם ראוי.

ברגע שפייסבוק ומתחרותיה משכללות, באמצעות מיטב המוחות החשבונאיים והמשפטיים, את מעשה אי-תשלום המסים לכדי אמנות, הן דורסות בבוטות את האמנה החברתית הקלאסית של המדינה המודרנית, שהשופט האמריקאי הדגול אוליבר הולמס תימצת באמרה, שלפיה "מיסוי הוא מחיר הציביליזציה". ואכן, גביית מסים היא תנאי ראשון למתן שירותים חיוניים לאזרחים: תשתיות איכותיות, מערכת משפט מתפקדת, מערכות חינוך ובריאות נגישות ויעילות, תחבורה ציבורית מפותחת, ואולי בעתיד - הכנסה בסיסית לכול.

נזכיר, כי מי שנהנה מתשלומי המסים הללו אולי יותר מכולנו, הם דווקא תאגידים כדוגמת פייסבוק, שזוכים באמצעותם לעובדים משכילים ובריאים ולבתי-משפט המגינים על זכויותיהם. לכן, ההתחמקות המתמשכת שלהם מתשלום מס הוגן, היא התנהגות מבישה השומטת את הבסיס המוסרי מאחורי צבירת הונם.

בעשורים האחרונים, ובחסותן של תיאוריות שהאדירו את האנוכיות והכפיפו את הפעולה האנושית להיגיון השוק, הלכה והתנתקה הספירה הכלכלית משיקולי מוסר. הסכנות הגלומות בגישה זו באו לידי ביטוי במשבר הכלכלי-פיננסי האדיר של 2008, שכמעט מוטט את הכלכלה העולמית, ושאנו עדיין מלקקים את פצעיו.

למרבה הצער, הטיפול במשבר הסתפק בקנסות - איש מהמנהלים לא נשלח לכלא - וברגולציה סבוכה של שוק ההון (שכעת אף עשויה להתבטל), ולא טיפל, למשל, במרכזיותו של עקרון מקסום הרווחים לבעלי המניות ובתרומתו להתרת הרסן של תאוות הבצע האנושית.

ההבנה, שהמשך הצעידה בתלם הנוכחי שוחקת את הערכים הקדם-כלכליים-עסקיים(אמון, הגינות, הדדיות, יושרה, כיבוד התחייבויות), שהם תנאי הכרחי לקיומו של שוק מתפקד, מחייבת אותנו להחזיר את האתיקה לכלכלה. זאת, באופן התואם במידה רבה את חזונו המקורי של אדם סמית - קפיטליזם מוסרי. עולם תכנוני המס הוא מקום מצוין להתחיל בכך.

■ הכותב הוא עמית בכיר במכון שחרית

צרו איתנו קשר *5988