ישראל-הודו: היחסים הכלכליים מפגרים אחרי היחסים הביטחוניים

למרות ההתחממות ביחסים הדיפלומטיים בין המדינות, ניתוח נתוני הסחר וההשקעות בשנים האחרונות מלמד על מגמת ירידה בהיקפי הסחר ■ התחום הביטחוני הוא היחיד שבו נרשמה צמיחה של ממש

נתניהו ומודי / צילום: עמוס בן גרשום - לע"מ
נתניהו ומודי / צילום: עמוס בן גרשום - לע"מ

ההתחממות הניכרת ביחסים המדיניים בין ישראל להודו בשנים האחרונות לא קיבלה עד היום ביטוי ביחסים הכלכליים בין המדינות - זו המסקנה העולה מניתוח נתוני הסחר וההשקעות מהשנים האחרונות. היצוא הישראלי להודו נמצא זה כמה שנים במגמת ירידה, ההשקעות של הודים בישראל שואפות לאפס ועסקאות הנשק הן התחום היחיד שבו נרשמת צמיחה של ממש.

מאז נכנס נרנדרה מודי לתפקיד ראש ממשלת הודו, ב-2014, מורגשת התחממות ניכרת ביחסים בין ישראל להודו ברמה המדינית כמו גם ביחסים האישיים בין ראשי המדינות: מודי ונתניהו מרעיפים מחמאות זה על זה באמצעי התקשורת וברשתות החברתיות ומגיעים לביקורים הדדיים היסטוריים. נתניהו הגדיר בעבר לא פעם את הודו וסין כשווקים אסטרטגיים ליצוא הישראלי שיוכלו להיות אלטרנטיבה לשווקים המסורתיים באירופה ובצפון אמריקה, הסובלים מצמיחה כלכלית זוחלת ומניסיונות להטלת חרם על תוצרת ישראלית.

לקראת ביקורו של מודי השבוע פרסם שר הכלכלה אלי כהן הצהרה אופטימית שלפיה "הידוק היחסים המדיניים וביקורו ההיסטורי של מודי יובילו מעבר ליצוא הביטחוני להגדלת העסקאות גם בצד המסחר והשירותים", אלא שהצהרות לחוד ומציאות לחוד.

הודו היא אמנם שותפת סחר חשובה של ישראל, המדורגת במקום ה-9 בין עשרת יעדי היצוא העיקריים, אך בשנים האחרונות נמצא היצוא הישראלי הלא-ביטחוני להודו במגמת נסיגה: ב-2016 נרשמה ירידה חדה של 13% ביצוא הסחורות והשירותים להודו - ולא מדובר במעידה חד-פעמית.

היקף היצוא (ללא יהלומים) להודו עומד בארבע השנים האחרונות (2013-2016) על 1.151 מיליארד דולר לשנה בממוצע, לעומת 1.422 מיליארד דולר לשנה בארבע השנים שקדמו להן (2009-2012). היצוא ההודי לישראל עומד בעשור האחרון על כ-800 מיליון דולר לשנה. על פי נתוני מכון היצוא, ישראל מייצאת להודו ציוד תקשורת (21% מסך היצוא), מתכת ומוצרי מתכת (19%), מוצרי כרייה, חציבה ומינרלים (14%), כימיקלים ותזקיקי נפט (12%) ומוצרים ושירותים אחרים. היצוא ההודי לישראל מורכב בעיקר מכימיקלים (29%), מוצרי טקסטיל (18%), מוצרי פלסטיק וגומי (12%), מכונות וציוד חשמלי (11%).

תמונת המצב בהשקעות בין ישראל להודו עגומה לא פחות ממצב יחסי הסחר בין המדינות. אמנם ההשקעות הישירות של ישראלים בהודו גדלו בשנים האחרונות באופן משמעותי ועמדו על כמיליארד דולר לשנה בשנים 2013-2014 אך מנגד השקיעו ההודים בישראל פחות מ-50 מיליון דולר במצטבר בשנים 2011-2014. אפשר להניח שגם חלק ניכר מההשקעות הישראליות בהודו אינן השקעות ריאליות במפעלים אלא השקעות פיננסיות דרך שוק ההון המקומי שנעשו באמצעות תעודות סל ומכשירים פיננסיים אחרים.

במכון היצוא מסבירים את חולשת היצוא הישראלי להודו בהאטה במשק ההודי בשנים 2010-2013 שהביאה לשפל בביקוש לסחורות מישראל ומדגישים את הזינוק הדו-ספרתי (21%) שנרשם ביצוא בשנת 2015.

להערכתם, הירידה ב-2016, שהקיפה את רוב ענפי היצוא התעשייתי, היא תיקון שאינו מעיד בהכרח על שינוי מגמה. אגב, גם בהודו בולטת ההצלחה היחסית של ענפי ההיי-טק מול מגמת הירידות הברורה ביצוא ענפי התעשייה המסורתית - יצוא הרכיבים האלקטרוניים זינק ב-2016 בשיעור של 44% ויצוא מערכות המחשב רשם ב-2016 עלייה של 40%. "הודו נחשבת לאחד היעדים הצומחים והחשובים ביותר של ישראל בעולם והיא נמנית באופן מסורתי עם 10 יעדי היצוא העיקריים", מדגישים במכון.

מעדיפים להיות אופטימיים

במשרד הכלכלה מעדיפים כצפוי להציג את החצי המלא של הכוס. נתונים שפרסם המשרד לקראת הביקור הדגישו כי מאז כינון היחסים הדיפלומטיים בין המדינות ב-1992 עלה היקף הסחר ביניהן ל-4.167 מיליארד דולר, גידול של כ-2,000%. הסכום הגבוה של היקף הסחר נובע מהכללת היהלומים - סחורה שעוברת דרך הסוחרים בישראל למלטשות בהודו, בלי להותיר כאן ערך מוסף ממשי. במשרד הכלכלה הדגישו גם את העובדה שלביקורו של מודי צפויים להצטרף כ-100 אנשי עסקים ובהם מנכ"לי הקבוצות העסקיות הגדולות בהודו - שלרובן אין היום כל פעילות בישראל. כיום נקודת האור היחידה ביחסים הכלכליים בין ישראל להודו היא כאמור בתחום היצוא הביטחוני.

בהקשר זה דיווחה השנה התעשייה האווירית על עסקה למכירת מערכות הגנה אוויריות להודו בהיקף של 2 מיליארד דולר ועל עסקה למכירת מערכות הגנה לספינות הצי ההודי בהיקף של 630 מיליון דולר. הודו נהנית מתקציב ביטחון ענק, כ-50 מיליארד דולר ב-2016 הנחשב לרביעי בגודלו בעולם (וגדול פי 4 מתקציב הביטחון של ישראל). אלא שלצד הביטחון מספקת הודו הזדמנויות אדירות בתחומים נוספים רלבנטיים לחברות ולידע ישראלי - ובראשם החקלאות, התקשורת והטיפול במים ובשפכים. בתחומים אלה נעשו בשנים האחרונות כמה עסקאות, אך נדמה שמדובר רק בשבריר מהיקף השוק הפוטנציאלי.

עשור של דריכה
 עשור של דריכה

עשור של דריכה
 עשור של דריכה

צרו איתנו קשר *5988