שפרעם: אזור תעשייה ערבי-יהודי

בטכניון ובעיריית שפרעם הגיעו למסקנה (האמיצה, מסתבר) שמה שנכון לעיר זה הקמת פארק תעשייה מעורב. זו עדות ראשונה למעבר מתפיסה של "ייהוד" להעצמה ושיתוף פעולה, בדרך לצמצום פערים ושאיפה לשוויון

נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מלמדים שצפון הארץ נמצא בפער משמעותי ברוב האינדיקטורים הכלכליים והחברתיים אחרי הממוצע הארצי ואחרי יתר אזורי הארץ. בישובים הערביים, שאוכלוסייתם מהווה כמחצית מכלל התושבים בגליל, המצב עגום במיוחד. הרעיון להקים פארק תעשייה בעיר שפרעם הוא ניסיון של מוסד שמואל נאמן למחקרי מדיניות לאומית בטכניון, עם משרדי ממשלה, לקדם יוזמות של "מחוללי שינוי". ולמה בפרסומי היזמים מודגש נושא שיתוף הפעולה הערבי-יהודי? מסתבר שזה הליך לא מובן מאליו כלל וכלל, ושפרעם היתה החלוצה הבודדה שהואילה להרים את הכפפה ולשתף פםעולה עם היוזמה.

שפרעם היא העיר השנייה בגודלה במגזר הערבי בצפון ומונה כ-40 אלף תושבים. מרבית התושבים ערבים מוסלמים אך יש גם דרוזים ונוצרים. מסקרים שערכה עמותת "אלפנאר", ששמה לה למטרה לעודד תעסוקת ערבים בישראל, עולה שלמרות שרוב האוכלוסיה צעירה יחסית, בעלת תעודת בגרות ושולטת בשפה העברית, הרי שמרבית האנשים, ובעיקר נשים, אינם עובדים. החוקרים סבורים שנתוני האוכלוסיה מצביעים על איכות ועל פוטנציאל צמיחה. נקודת המוצא שלהם היא שהקמת אזור התעשייה החדש. תתרום לשיפור מצבם הכלכלי של העיריה ושל התושבים.

ד"ר גלעד פורטונה, ראש המרכז למצוינות תעשייתית במוסד שמואל נאמן בטכניון, מבקש להדגיש שלמחקר קדם "פרויקט הצפון" שלמד את מצב האזור. מבחינת הטכניון, עניין האוכלוסיה הערבית קיבל עדיפות, בין היתר בגלל שלמעלה מ-20% מהסטודנטים במוסד הם ערבים. "חרתנו על דגלנו למנף את האוכלוסיה הערבית. אנחנו רוצים להסתכל על הערבים, לא כבעיה. ברור לנו שאם נשלב אותם בשוק העבודה נקבל מהם נכסים חשובים".

בשונה מתפיסת העולם של שנות ה-60 וה-70, שדגלה ב"ייהוד הגליל", באים יזמי הפרויקט ומדברים כעת על שילוב כוחות. "אנחנו רוצים לשנות את המצב שבו יש שתי כלכלות, אחת יהודית ואחת ערבית. בעבודה שלנו המלצנו לחבר ולא לייהד. אמרנו שאנחנו מקימים פארק תעשייה בהובלה ערבית, שישלב יהודים וערבים כדי להשיג את המיטב".

ולמה דווקא בשפרעם? לדברי פורטונה, זה קשור לכך שהעיר שפרעם טולרנטית באופן יחסי, שליד העיר יש מחצבה ענקית שלא בשימוש, ויש בה 600 דונם לא מנוצלים. ולמה שיהודים ירצו להשקיע בשפרעם? "בנצרת יש פארק תעשייה של אמדוקס וגילינו שיש שם המון עובדים משפרעם. חשבנו שנקים בשפרעם מרכז שיאחד כוחות".

פורטונה אומר שאפשר להסתכל על פארק תעשייה רק בצורה נדל"נית, כמקור לארנונה, אך יש גם גישה נוספת, "מודרנית: מנהל הפארק הוא לא רק נדל"ניסט, אלא מחבר את התושבים לממשלה, מסייע להשיג אישורים. שותף".

ראש העיר של שפרעם, אמין אל ענבתווי, גאה ביוזמה ואומר שזה הולך להיות אזור התעסוקה הגדול ביותר בחברה הערבית: "הבנו שהכלכלה היא מפתח לפיתוח היישוב. אי אפשר להסתמך על ארנונה או על משרדי ממשלה".

אל ענבתווי מאמין שאנו נמצאים בפתח תקופה חדשה: "המגמה חיובית. פעם ראשונה שבמשרדי ממשלה, ברמת מקבלי החלטות, מבינים שכדי לקדם את המדינה אסור לפספס את הפוטנציאל הטמון בחברה הערבית. החלטת ממשלה 922, מ-2015, שקוראת לשילוב כלכלי של אוכלוסיית המיעוטים, היא עדות להכרה בכך שחייבים לתקן את העוול, לצמצם את הפער ולשאוף לשוויון".