האוצר: גיל הפרישה לנשים יעלה; הגירעון נמוך מהיעד

אי-העלאת גיל הפרישה מגדילה את הוצאות המדינה ב-1.2 מיליארד שקל ■ האוצר: הגירעון לא יעלה על 2.7%, גם אם מס דירה שלישית יבוטל בבג"ץ

משה כחלון / צילום: יוסי אלוני
משה כחלון / צילום: יוסי אלוני

שר האוצר, משה כחלון, ינסה בימים הקרובים להגיע להסכמה על העלאת גיל הפרישה לנשים. ל"גלובס" נודע כי כחלון הורה לדרג המקצועי במשרדו לקדם פתרון מוסכם להעלאת גיל הפרישה בעקבות החלטת ועדת הכספים שלשום (ב') לעכב את העלאת גיל הפרישה בחצי שנה נוספת.

הוועדה אישרה שלשום הצעת חוק הדוחה את תחילת העלאת גיל הפרישה לנשים ל-15 בפברואר 2018. הסיבה לדחייה היא התנגדות חברי כנסת מהאופוזיציה למתווה הפיצוי שמציע האוצר לנשים שייפגעו כתוצאה מדחיית גיל הפרישה שלהן בשנתיים. מדובר במתווה שגובש על ידי ועדה בראשות הממונה על התקציבים היוצא, אמיר לוי, הכולל הגדלת קצבאות ותוכניות תמיכה אחרות לנשים בגילאי 60-62, בהיקף כספי כולל של מיליארד שקל. התוכנית מעוררת את התנגדותן של שלוש חברות כנסת מהאופוזיציה: שלי יחימוביץ', זהבה גלאון ואורלי לוי-אבקסיס. כחלון מסרב לקבל את המלצות ועדת לוי כל עוד שוררת לגביהן מחלוקת.

התוכנית התקציבית הרב-שנתית של האוצר מתבססת על ההנחה שגיל הפרישה יעלה בהדרגה מ-62 כיום ל-64 עד שנת 2022. אי-העלאת גיל הפרישה מגדילה את הוצאות הביטוח הלאומי על קצבאות זקנה ב-1.2 מיליארד שקל לשנה (בהבשלה מלאה). ואולם באוצר אמרו היום כי אין כוונה לתקן את האומדנים התקציביים משום שאין יסוד להניח שגיל הפרישה לא יועלה.

אופטימיות מפתיעה

באוצר הביעו היום אופטימיות מפתיעה גם לגבי מקור הכנסה חשוב נוסף הנמצא בסימן שאלה: המס על בעלי שלוש דירות ומעלה. לפי התוכנית התקציבית המעודכנת שהוצגה לממשלה בחודש שעבר, צפוי המס הזה להכניס לקופת המדינה 900 מיליון שקל ב-2017 - וזאת למרות שבג"ץ טרם קיבל החלטה לגבי גורלו. גם בנושא זה אמרו היום גורמים באוצר כי אין כוונה לתקן את האומדן התקציבי הנוכחי משום ש"אם בג"ץ יאשר את המס נראה נהירה אדירה של בעלי דירות ברבעון האחרון של 2017 שינסו למכור את הדירות שלהם כדי להספיק לנצל את ההטבות בחוק".

אם בג"ץ יבטל את המס, המדינה תאבד הכנסה של כמעט מיליארד שקל, אך גם במקרה זה אומרים באוצר כי הגירעון התקציבי יהיה נמוך מ-2.9% - יעד הגירעון שנקבע בתקציב המדינה ל-2017. הסיבה לשאננות באוצר היא תחזית ההכנסות המעודכנת שצופה גידול של 3 מיליארד שקל בהכנסות מגביית מסים ב-2017 (לעומת התחשיב המקורי בתקציב) - זאת לעומת גידול של 1.7 מיליארד שקל בהוצאה התקציבית ב-2017 כתוצאה מאישור תוכנית "נטו משפחה" של כחלון.

המצב ב-2018 נראה מורכב יותר בגלל שהפעימה הראשונה של העלאת קצבאות הנכים, בהיקף של כ-2 מיליארד שקל, תיכנס לתוקף בינואר 2018. למרות זאת, באוצר מציינים כי ההכנסות ב-2018 מגביית מסים צפויות להיות גבוהות ב-3.5 מיליארד שקל מהתחזית המקורית, ושעד אז יתקבלו ההכנסות הצפויות בהיקף 4 מיליארד שקל מהמס שישלמו בעלי המניות במובילאיי.

אם התחזיות האופטימיות באוצר יתבררו כנכונות, יחוש שר האוצר כאב ראש אמיתי לראשונה רק לקראת תקציב 2019. על-פי התחזית שהציג האוצר לממשלה ביוני, שר האוצר שיכין את תקציב 2019 יידרש למצוא מקורות להגדלת הכנסות המדינה ב-6.4 מיליארד שקל וב-2.4 מיליארד נוספים ב-2020, כדי שיצליח לעמוד ביעדי הגירעון שנקבעו. בנוסף יידרש קיצוץ של 3.8 מיליארד שקל בהוצאות הממשלה ב-2019 ו-2.7 מיליארד נוספים ב-2020, על מנת שלא לחרוג מתקרת ההוצאה הקבועה בחוק.