"ההכרזה על אתרי המורשת העולמית היא כמו האירוויזיון"

ברקע הכרזת אונסק"ו על מערת המכפלה בחברון כעל אתר מורשת עולמית בסיכון, סגן היו"ר של הארגון המייעץ מכניס את הדברים לפרופורציות ומסביר כי מעבר לשיח המקצועני, השיקולים לא תמיד אובייקטיביים - ממש כמו תחרות מלכות היופי

אתר אונסק"ו  / צילום: רויטרס
אתר אונסק"ו / צילום: רויטרס

הכרזת הוועדה למורשת עולמית של אונסק"ו, מתחילת חודש יולי, על מערת המכפלה בחברון כעל אתר מורשת עולמית בסיכון, זכתה להתעניינות רבה במיוחד בעיקר בגלל שהאתר, שהוא על פי המסורת היהודית מקום קבורתם של אבות ואימהות האומה היהודית, הוגדר כאתר מורשת פלסטיני.

עו"ד גידי קורן הוא סגן היו"ר של איקומוס העולמי, המועצה הבינלאומית למונומנטים ואתרים שהיא הארגון המייעץ לאונסק"ו בנוגע לבחירת האתרים. קורן מכניס את הדברים לפרופורציות ומסביר שמעבר לשיח המקצועני, השיקולים לא תמיד אובייקטיביים, ממש כמו תחרות האירוויזיון או תחרות מלכות היופי.

- מה הזיקה ביניכם לאונסק"ו?

"האו"ם, באמצעות אונסק"ו (UNESCO) - ארגון החינוך המדע והתרבות שלו, מכריז מדי שנה על אתרי מורשת עולמית חדשים ברחבי העולם. איקומוס, באמצעות אנשי המקצוע החברים בו, נותן חוות דעת לאונסק"ו שמסייעות לקבל את ההחלטה על בחירת האתר. אבל חשוב להדגיש שאונסק"ו לא חייבת לקבל את חוות הדעת של איקומוס".

- איך הופכים עיר, או אתר ל"אתר מורשת עולמית"?

"ברגע שמדינה מבקשת מאונסק"ו להכיר באתר בתחומה היא צריכה להראות תחילה שיש לו 'ערך אוניברסלי יוצא מן הכלל'. לא מספיק שהאתר יהיה חשוב למדינה, או לעיר". קורן מביא כדוגמא את מצדה, שחשובה לעם היהודי היסטורית, אך נבחרה בשנת 2001 כאתר מורשת עולמי דווקא בגלל מערכת המצור הרומית המקיפה את האתר, המהווה את הדוגמא הטובה ביותר והשלמה ביותר למערכת ביצורים, ששרדה עד ימינו.

נוסף לכך, המדינה צריכה להוכיח שהאתר נמצא במצבו המקורי. כמו כן, האתר צריך להראות שלמות, כלומר, שיראה מכלול ערכים. למשל, במקרה של העיר נצרת, אין חולק על החשיבות התרבותית שלה, אך לא נותר בה כמעט כלום מזמנו של ישו, התקופה הרומית.

אחד המכשולים העיקריים בדרך לקבלת התואר הוא הצורך של המדינה להראות שיש לה "תוכנית ממשק" ביחס לאתר. הכוונה היא לדרך שבה המדינה יודעת, באמצעים תכנוניים או משפטיים, להגן עליו. תוכנית השימור של ת"א היא דוגמא למנגנון, שנקבע אמנם בדיעבד, אך בלעדיו לא היה ניתן להכריז על "העיר הלבנה של ת"א", כעל אתר מורשת עולמי.

בשנת 2015 הוכרז אתר בית שערים כאתר מורשת, בשנת 2014 מערות מרשה, ובשנת 2008 מקדשי הבאהים בחיפה ובעכו. ברשימה הטנטטיבית של ישראל נמצאים, בין היתר, המסגד הלבן ברמלה, דגניה ונהלל והקשת המשולשת באתר תל דן.

- מי מחליט איזה אתר להגיש?

"הפרוצדורה שונה ממדינה למדינה. בישראל פועלת, תחת משרד החינוך, ועדה שבה חברים אנשי מקצוע רבים. באופן עקרוני, וזה קורה בתקופה האחרונה פחות בגלל הנתק עם האו"ם, הוועדה אמורה להיפגש ולהחליט על על רשימה של אתרים פוטנציאליים. אחד התפקידים של הוועד הישראלי הוא להחליט איזה אתר להגיש. כל שנה ניתן להגיש אתר אחד בלבד".

- מי באמת צריך את ההכרזה?

"בפועל, אין להכרזה של אונסק"ו משמעות מיוחדת. לא מקבלים כסף כדי לשמור על האתר וגם אין הוכחה ברורה לעליית ערך הנדל"ן בעיר שהוכרזה כאתר מורשת עולמית. מצד שני, הערים רוצות את הגושפנקא, כי יש בכך עידוד של התיירות ויש רבים שיעדיפו לבקר באתר שזכה להכרה".

- בזמנו היו איומים על ת"א, שיקחו לה את ההכרזה.

"יש הרבה פעולות שצריך לעשות אחרי קבלת ההכרה. צריך להגיש דוחות תקופתיים, לבצע פעולות ניטור ועוד. בסופו של דבר, להוציא אתר מהרשימה, זו הסנקציה היחידה של אונסק"ו".

מאמינים

בדיקה באתר אונסק"ו מעלה שפלסטין חברה רישמית בארגון מאז שנת 2011. משרד התיירות והעתיקות של הרשות הפלסטינית ברמאללה הכין רשימה של אתרים פוטנציאליים רבים, ביניהם סבסטיה, העיר העתיקה של שכם ותל יריחו. בשנת 2012 הוכרזה כנסיית המולד בבית לחם כאתר מורשת עולמית, בשנת 2014 הטראסות החקלאיות של בתיר, והשנה מערת המכפלה. אתרי הרשות הפלסטינית הוגשו לאונסק"ו על תקן של אתרים בסיכון, מה שמקל על הביורוקרטיה, וגם מאפשר לקבל תקציבים בינלאומיים לצורך תחזוקה ושימור.

צרו איתנו קשר *5988