דוח אמון
2019
הנקראות ביותר

משרד הכלכלה נגד יבואני הטואלטיקה: "חזירות בלתי נתפסת"

המשרד פרסם סקירה החושפת פערים של מאות אחוזים במחירי המוצרים הנמכרים בישראל לעומת מחיריהם בפולין ■ השר אלי כהן: "הצרכן הישראלי הפך למחלבה של היצרנים הבינלאומיים והיבואנים הבלעדיים"

אלי כהן / צילום: איל יצהר
אלי כהן / צילום: איל יצהר

משרד הכלכלה יוצא נגד יצרני מוצרי הטואלטיקה והיבואנים הבלעדיים, בטענה כי הם מתמחרים את המוצרים בישראל במחירים גבוהים בהרבה ביחס לעולם, או למען הדיוק - פולין.

בהודעה שפרסם היום (א') משרד הכלכלה, תחת הכותרת "החזירות הבלתי נתפסת של היצרנים הבינלאומיים והיבואנים הבלעדיים נחשפת", טוען המשרד את מה שרוב הצרכנים כבר יודעים מזה שנים וחווים על בשרם ועל כיסם: פערי מחירים של מאות אחוזים במחירי המוצרים הנמכרים בישראל.

הפעם הזרקור מופנה לחוליה אחרת בשרשרת של גוזרי הקופון על גב הצרכנים, כשהאור פונה לכיוון היצרנים ולא לכיוון הרשתות. טענת משרד הכלכלה נסמכת על כמה דוגמאות שהוא מספק: כך למשל מחיר של משחת שיניים "קולגייט אופטיק וויט", שנמכרת על-ידי היצרנים הבינלאומיים והיבואנים הבלעדיים לחנויות בפולין במחיר של 4.20 שקלים, לעומת מחיר של 15.40 שקל שנמכר לחנויות בישראל.

דוגמה אחרת היא המחיר לקרם "ניוואה", שנמכר לחנויות בפולין ב-26.8 שקלים, לעומת המחיר שבו הוא נמכר חנויות בישראל - 76.7 שקל. 

טואלטיקה
 טואלטיקה

הרפורמה הוקפאה

הדברים באים על רקע הקפאת רפורמת התמרוקים לפי החלטת משרד הבריאות. הרפורמה, נזכיר, הייתה אמורה להיכנס לתוקפה החודש אחרי שנים של איסוף חומרים במטרה להוזיל את המחירים בישראל באמצעות עידוד של יבוא מקביל. האם התחרות תבוא מכיוון חוק שיגביל את כוחם של היבואנים הבלעדיים?

שר הכלכלה והתעשייה אלי כהן, שמנסה לקדם את הרפורמה, אמר כי "הצרכן הישראלי הפך להיות המחלבה של היצרנים הבינלאומיים והיבואנים הבלעדיים. הגיע הזמן לשים סוף לחגיגה הזו. נפעל בכל הכלים להפסקת העושק של הצרכן הישראלי. לא חייבים לקנות ממי שמזלזל בצרכנים".

העובדה שבשורה התחתונה הצרכן הישראלי משלם יותר באה לידי ביטוי גם בהסתערות הקונים על אתרי האינטרנט הבינלאומיים דרכם הם קונים גם מוצרי צריכה יומיומיים, והדוגמה הטובה ביותר לכך היא טארגט, הרשת האמריקאית שנדהמה בעצמה מההסתערות של הישראלים (במהלך קמפיין של סופ"ש ללא דמי משלוח). בין היתר העמיסו הישראלים ארגזים של משחות שיניים קולגייט או סכיני גילוח של ג'ילט. מרבית המשלוחים - נזכיר - בוטלו על-ידי טארגט.

כעת, כאמור, טוען משרד הכלכלה כי ישראל מתומחרת ביוקר. "מנתונים שהגיעו למשרד הכלכלה מתגלה תמונת מצב עגומה, לפיה היצרנים הבינלאומיים והיבואנים הבלעדיים מוכרים לישראל במחיר הגבוה בעשרות אחוזים ואף מעבר לכך, ביחס למדינות אחרות בעולם", כך לשון ההודעה. "הפערים הגדולים בין המחירים בישראל ובפולין קשורים בראש ובראשונה לספקים הבינלאומיים, כמו קולגייט פלמוליב, יוניליוור ופרוקטר אנד גמבל, שמתמחרים את ישראל במחיר גבוה יותר, וליבואנים כמו שסטוביץ' ודיפלומט שבישראל נהנים מבלעדיות, בשונה ממדינות אחרות בעולם בהן יש מגוון של מפיצים.

"יצרנים בינלאומיים ויבואנים מנצלים בלעדיות בייצוג מותגים בינלאומיים לטובת מחירים גבוהים בשוק הישראלי, מה שמביא לפערי מחירים בלתי סבירים בין ישראל לעולם. כניסה של חברות בינלאומיות לישראל אשר מוכרות במחיר הוגן בדומה לעולם (כוונת השר היא לרשת דקטלון, מר"ח), מוכחת כמשתלמת הן לחברות והן לצרכנים ותפסיק את רכישת המוצרים של ישראלים בחול או ביבוא אישי".

המשרד מונה שורה של צעדים במטרה לעודד את התחרות, בין היתר באמצעות חובת דיווח על מוצרי הפארם - שיטה שבמוצרי המזון לא הוכיחה את עצמה כלל (בהתייחס למאגרי המחירים של רשתות המזון שהפכו בעיקר לכלי להשוואת מחירים עבור הרשתות עצמן).

מה שיוכל אולי לשנות את התמונה ויוביל לכך שהצרכנים הישראלים ימצאו את המחירים הזולים ב"שדות זרים", יהיה שינוי בתקנות היבוא האישי עם העלאת מחיר המינימום לקנייה פטורה ממסים מ-75 דולר כיום.

בתוך כך נציין כי בשבוע שעבר עודכנו הקלות בתקנות בנוהל יבוא מזון למדינת ישראל. הכוונה היא למזון יבש, סגמנט נוסף שהיה נפוץ בהזמנות שהזמינו אלפי ישראלים מטארגט (למשל חטיפי בריאות). רבות מהחבילות כאמור נשארו בארה"ב, בין היתר לאור תקלות בהיכרות עם חוקי המיסוי בארץ הדורשים אישורים מיוחדים. כעת הקונים מתבשרים על שינוי שיקל על הקניות מאתרים בחו"ל: כך שאדם שהזמין מוצר מזון יבש יהיה פטור מהליך שחרור פרוצודורלי מוקדם ליבוא מזון, למעט הצהרת על תכולת המשלוח. בנוסף, הכמויות של מזון יבש שניתן לייבא כעת הן עד 15 ק"ג במשלוח ולא יותר מ-5 ק"ג למוצר (עד כה ההגבלה הייתה לעד 3 ק"ג למוצר). לתוספי תזונה ארוזים יש מגבלה של עד 15 פריטים אך לא יותר מ-5 פריטים לכל מוצר מאותו הסוג.

עוד קובעות התקנות כי ניתן לייבא מוצרי שימורים כולל מוצרי דגים, ניתן לייבא גבינות קשות (עד 5 ק"ג), אבקות חלב (אך לא תרכובות מזון לתינוק), ממתקים ומשקאות, כשתדירותה היבוא האישי לא תעלה על 6 פעמים בשנה. יש לשים לב כי על המזון המיובא להיות ארוז מראש, כשהוא כולל תוויות ובהן סימון ופירוט.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא נתח שוק וצרכנות?
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
הסיפורים הגדולים של היום
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
דין וחשבון
הסיפורים הגדולים של השבוע
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות