מאמן הקבוצה, נכשלת - אז יאללה הביתה; למה בעצם?

מאמן נבחרת ישראל בכדורסל, ארז אדלשטיין, קיבל הודעת סיום העסקתו ■ מה באמת המשקל של המאמן בתוצאות, ומה חלקו של פיני גרשון בכישלון?

ארז אדלשטיין / צילום: רויטרס
ארז אדלשטיין / צילום: רויטרס

1. פיני גרשון מרוויח באיגוד הכדורסל את השכר הגבוה ביותר אחרי המנכ"ל - 432,000 שקל ברוטו בשנת 2016, לפי דוח רשם העמותות. הרבה הרבה יותר מהשכר של מאמן הנבחרת ארז אדלשטיין. אבל כמובן שאדלשטיין היה זה שקיבל השבוע את ההודעה שההתקשרות איתו הסתיימה. הוא המאמן, הנבחרת "שלו" נכשלה באליפות אירופה, אז יאללה הביתה.

לפני שנתיים אדלשטיין היה יקיר האיגוד, מוח כדורסל בחסד, שהוביל את הנבחרת למקום עשירי באליפות אירופה. לא ננתח כאן שוב את ההופעה של הנבחרת בטורניר מבחינה מקצועית, אבל סביר להניח שאדלשטיין לא נעשה מאמן גרוע עד כדי כך בתוך שנתיים. הרבה יותר נוח להפיל את התיק על המאמן. ככה זה עובד. ודאי אם המאמן דחף את עצמו מהצוק עם ראיונות נוראיים לתקשורת.

אבל מה חלקו של האיש שעומד בראש המערכת, זה שמרוויח את הכסף הגדול? ההתנהלות של גרשון באליפות אירופה לא רק שהייתה לא קולגיאלית, לא מקצועית, לא מקצוענית, היא הייתה בעיקר מכוערת. רץ מעל ראשו של המאמן ומעביר הנחיות בזמן משחק. במצב כזה לא היה לאדלשטיין שום סיכוי להצליח. גרשון, ראש הפירמידה, שמרוויח כמעט כמו כל שחקני הנבחרת יחד, לא ייקח אחריות. יש לו יותר מדי כסף להפסיד מכדי שילך הביתה.

2. ההשפעה של מאמנים על התוצאות של הקבוצות היא בבחינת חור שחור גדול. בשנים האחרונות נעשו אינספור מחקרים ובעקבותיהם התפתחה גישה די ברורה: משייכים למאמנים יותר מדי משקל.

הנה שתי דוגמאות מקומיות רלוונטיות: את טבלת הליגה בכדורגל מובילות כרגע בית"ר ירושלים והפועל חיפה. את בית"ר מאמן גיל לבנדה האנונימי, את חיפה מאמן ניר קלינגר שאימן בעונה שעברה את שעריים שנשרה מהלאומית לליגה א'. הקבוצות שלהם משחקות כדורגל טוב במונחים ישראליים. אבל מה באמת ההשפעה שלהם על התוצאות? לא ניתמם, לבנדה עומד על הקווים ומנופף בידיים, אבל מעליו יש את אלי אוחנה שמעליו יושב אלי טביב. לבנדה מחליט על מה שקורה במגרש כמו שדונלד טראמפ השפיע השבוע על המסלול של הוריקן אירמה. לקלינגר יש יותר קילומטרז' וניסיון, והוא יודע שההשפעה שלו על קבוצה עם משאבים מוגבלים היא מוגבלת ומינורית וימים קשים ורעים יגיעו כבר העונה.

הכלכלן וחוקר הספורט פרופ' סטפן סיזמנסקי חתום על כמה מחקרים שבדקו את ההשפעה של מאמנים על קבוצותיהם. המחקרים שלו מראים באופן הברור ביותר: הנתון שמשפיע יותר מכול על התוצאות של קבוצת ספורט הוא השכר שמשולם לשחקנים. סיזמנסקי, שבדק את שכר השחקנים בשתי הליגות הבכירות בבריטניה בין 1998 ל-2007 מצא שקיים מתאם של 89% בין שכר השחקנים ששולם לבין המיקום הסופי של המועדונים בטבלת הליגה בתום העונה.

ככל שגדל הכסף שנכנס לספורט המקצועני כך פחתה הסבלנות למאמן שלא מביא תוצאות. העובדות די מוכרות: פיטורי מאמנים לא מייצרים שום אימפקט, למעט תקופת "ירח דבש" קצרה מאוד שבה הקבוצה זוכה להתרוממות רוח קלה, לפני שהיא חוזרת לדשדש. כך שלמעשה, כדי לפתור את הבעיות בקבוצת ספורט, צריך לטפס במעלה הארגון, לסמכות המקצועית שקובעת אסטרטגיה של רכש ומהלכים ארוכי טווח.

הכסף הגדול שמשפיע על חוסר הסבלנות קשור לכול. אי-העפלה לליגת האלופות היא אסון כלכלי לקבוצות כדורגל שבונות על זה את התקציב; כישלון מקצועי על המגרש הוא אסון מבחינת המענקים שמשולמים על ידי הספונסרים; במכבי ת"א בכדורסל, גוף שבאופן יחסי עד לפני ארבע-חמש עונות לא נהג לפטר מאמנים - הכישלונות המקצועיים שגובו בחשש לקטסטרופה כלכלית של אובדן הכנסות ואי-מכירת מנויים הביאו לטורנדו בגישה הזאת. נבן ספאחיה שהתמנה הקיץ לתפקיד הוא המאמן התשיעי שזוכה לעמוד על הקווים בשנתיים האחרונות.

הסקירה המקיפה והעדכנית ביותר נערכה באפריל האחרון על ידי סקיי ספורט, ומצאה שב-92 הקבוצות בארבע הליגות הבכירות באנגליה 75 מאמנים לא הצליחו לשרוד בתפקיד ולסיים חוזה. משך הזמן הממוצע למאמן הגיע לנקודה הנמוכה ביותר שלו - 423 ימים בלבד בתפקיד. הסקירה שהלכה לאחור עד לעונת 1946/7 מראה שאז דווקא הייתה קצת יותר סבלנות: מאמן החזיק בתפקיד בממוצע שבע עונות. כמה מאמני כדורגל, כולל בקבוצות המצליחות ביותר היום, סוגרים נכון לעכשיו שבע עונות בתפקיד (חוץ מארסן ונגר בארסנל כמובן).

בעלי קבוצות מכירים את המחקרים הללו. הם יודעים שפיטורי מאמנים לא יפתרו את הבעיה והם משתמשים בהם רק כדי לייצר מראית עין של אקטיביות, בעיקר כלפי האוהדים שדורשים ראש ערוף להתנחם בו. מחקר מ-2013 שנערך על ידי אדריאן בל, כריס ברוקס וטום מרקהם מאוניברסיטת רדינג, ניסה לבחון את ההצדקה של פיטורי מאמנים (The performance of football club managers: skill or luck) בהתחשב במשתנים כשכר שחקנים, סגל חסר (היעדרות בשל פציעות, הרחקות, שחרור שחקנים לנבחרות), השקעת הקבוצה ברכש ועומס משחקים ביחס לקבוצות אחרות. התוצאה לא הייתה מפתיעה: למרות ששיעור המאמנים המפוטרים או המתפטרים עמד על קרוב ל-50%, רק שבעה מאמנים באמת השיגו תוצאות נמוכות באופן אובייקטיבי מכפי שהיו "אמורים" להשיג. 53 מתוך 60 מאמנים השיגו תוצאות שהוגדרו "עומדות בציפיות" (Expected) או מעל לציפיות - ולרובם גם זה לא עזר.

אגב, מי שהשיג במחקר כמעט את התוצאות הטובות ביותר הוא אברם גרנט שאימן את צ'לסי - 17% מעל הציפיות. כזכור, ההצלחה ההיא של גרנט הסתיימה בפיטורים בתום 32 משחקים.

פיני
 פיני

"קבוצת המיליארד אירו הראשונה"? בקרוב

ברצלונה פרסמה כי הכנסותיה יסתכמו העונה ב-897 מיליון אירו - שיא לקבוצת ספורט; הסיבה: עסקת ניימאר.

בעונת 2011/12 הפכה ריאל מדריד למועדון הספורט הראשון שמעמיד מחזור של יותר מחצי מיליארד אירו. ולאחרונה מדברים עם הכדורגל העתידני שיוביל מתישהו לקבוצת המיליארד אירו הראשונה. מתי זה יקרה? יותר מהר מכפי שמעריכים.

הנה דוגמה קטנה לקיצור טווח הזמן: ברצלונה פרסמה שלשום (ד') כי ההכנסות שלה לעונת 2017/18 יעמדו על 897 מיליון אירו - שיא כל הזמנים לקבוצה בכל ענף ספורט שהוא. על פי הערכות אופטימיות, בשנת 2021 כבר תחצה ברצלונה את מחסום המיליארד אירו הכנסות בשנה.

הסיבה היא כמובן העברת ניימאר לפריז, שסידרה למועדון 222 מיליון אירו בתשלום אחד. אבל ההיסטוריה האחרונה בשוק הכדורגל מראה שבכל פעם יש אירוע "יוצא דופן" שמשפיע על זינוק בהכנסות - פעם זה הסכם חסות מטורף, פעם מכירת שחקן, פעם עלייה בכספים מליגת האלופות, או עוד עלייה בהסכמי זכויות השידור.

ברצלונה היא הדוגמה הקיצונית מכולן, מאחר שהיא זו שעושה את הדרך הארוכה ביותר מבחינה כלכלית בעשור האחרון. לפני פחות מ-15 שנה, בעונת 2002/03, היא אפילו לא דורגה בין עשר הקבוצות המכניסות בעולם. עם ההצלחות הגדולות שהגיעו במקביל להצטרפות של ליאו מסי לקבוצה הבוגרת היא התחילה למסחר את עצמה בהסכמים שחלקם זכו לביקורת, חלק מזה בגלל החובות - שלשום במסגרת ההודעה על התקציב דיווחה הקבוצה גם כי החובות של המועדון עדיין כבדים (247 מיליון אירו). למה בפריחה כלכלית כזו צמצום החוב הוא משימה שאורכת כל כך הרבה זמן? כי התחרות האכזרית הורגת גם את שורת הרווח. את האחרונה המוצלחת כלכלית, שהסתיימה עם 708 מיליון אירו הכנסות, סיימה ברצלונה ברווח של 18 מיליון אירו בלבד - נמוך בהשוואה לקבוצות כמנצ'סטר יונייטד או באיירן.

בכל מקרה, ברצלונה היא עדיין הקבוצה שרושמת את הצמיחה המשמעותית ביותר בעולם הכדורגל: ב-15 השנים האחרונות היא הגדילה את המחזור שלה מדי עונה ב-40% בממוצע, ובחמש השנים האחרונות היא מזנקת ב-86%.

ליונל מסי / צילום: רויטרס
 ליונל מסי / צילום: רויטרס

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988