אריה זריז ונוח לבריות: דגמי פיג'ו 308 עברו מתיחת פנים

המנוע שופר באופן מרשים, בעיית הרעידות נפתרה, ונוחות הנסיעה מצוינת ■ מצד שני, ההגה נוטה להסתיר את לוח המחוונים, ותפעול המערכות נותן עדיפות מופרזת למסך המגע

פיז'ו 308 / צילום: יחצ
פיז'ו 308 / צילום: יחצ

מזל שזו הייתה פיג'ו. פיג'ו 308 ליתר דיוק. חדשה. כלומר, לא ממש דור חדש, אלא דור קיים פלוס מתיחת פנים וגם קצת מתיחת קרביים. ולמה מזל שזו הייתה פיג'ו? כי היינו בפקק. גדול, ארוך, מעצבן. אם כבר להיתקע בפקק, עדיף שזה יהיה בפיג'ו. ביכולת העמידה שלה בפקק היא הרי לא נופלת מכל מכונית אחרת. לעומת זאת, ביכולתה להעניק נוחות לנוסעיה מידה מבורכת של נוחיות בפקק - היא בהחלט עולה על חלק לא מבוטל של מתחריה. כי פיג'ו טובים בנוחות, ולא מהיום. מושבים נוחים, מתלים עם נטייה מולדת לנוחיות, סביבת נוסעים נעימה, ארגונומיה... עוד נדבר בארגונומיה.

כמעט ארבע כבר מלאו ל-308, ובהחלט הגיעה שעתה לקפוץ לטיפול קוסמטי, אפילו ניתוח פלסטי. למען האמת, הם רק עשו עבודה עדינה, מזערית, לא מטרידה לחלוטין. גריל קצת יותר נוכח, תאורת LED, קצת קישוטי כרום, אריה גאה במרכז הגריל, מכסה מנוע קצת תפוח, אבחות עיצוביות לאורך הדלתות, תאורה מחודשת מאחור. בהחלט בסדר. נעים לעין, ולא צורם.

בינתיים נפתח הפקק. אפשר קצת לדרבן את מנוע הדיזל שמותקן במכונית. זהו מנוע חדש בנפח 1.5 ליטרים, שיחליף את המנוע הקודם שהיה בנפח 1.6 ליטר. 130 כוחות סוס ו-30 קג"מ של מומנט ב-1,500 סל"ד.

קונצרן PSA (פיג'ו-סיטרואן) הוא מן הטובים שביצרני מנועי הדיזל. והוא ממשיך בכך, אף שמלחמת חורמה הוכרזה כמעט בכל העולם נגד המנועים הנבונים הללו. לא רק של פיג'ו, אלא בכלל. גם המנוע החדש הזה של פיג'ו מוצלח. זמינות המומנט שלו, כדרכם של מנועי דיזל, מוצלחת מאוד וגם כוח לא חסר לו. עם זאת, ככל הדיזלים, אורך נשימתו משתרע רק עד כ-4,000 סל"ד. מעבר להם, הוא לא מרגיש טוב. מייצר רעש, אך לא מרץ. כך הם דיזלים. ומותר להאמין לי - מתרגלים. לומדים לנהוג ולתפעל הילוכים - אם הם ידניים - באופן "דיזלי", וכך להפיק מזולל הסולר את מיטבו.

ב-308 שבה נסעתי אכן היו הילוכים ידניים. גיר אוטומטי עבורו עדיין לא קיים, ולכן סיכוייו "לעשות עלייה" לישראל די צנומים. אחיו הגדול ממנו, 2.0 ליטרים, 180 כוחות סוס ו-40 קג"מ, כן זכה לתיבה אוטומטית. ולא סתם תיבה, אלא גיר 8 הילוכים חדש, תוצרת אייסין היפנית, חברה עתירת מוניטין בייצור תיבות הילוכים. והתיבה אכן עושה מלאכה ראויה. ושוב, מחמת אופיים המיוחד של מנועי דיזל, היא נדרשת לדילוג תדיר יותר בין ההילוכים כדי להשאיר את המנוע במרחב המחיה היעיל והחביב עליו. אין לבוא אליה בטענות על דלגנות יתר. היא רק עושה את העבודה שלה. האם המנוע הזה יגיע לישראל? הלוואי, אך הסיכויים שוב קלושים. ישראלים לא ששים לקנות מכוניות דיזל קומפקטיות או משפחתיות. חבל.

והנה הגענו למנועי הבנזין. כאן טמון חידוש חשוב: מנוע שלוש בוכנות מוגדש בנפח 1.2 ליטר, שאמנם אינו מנוע חדש לחלוטין, אבל מהנדסי פיג'ו העניקו לקרביו טיפול עמוק ושיפרוהו באורח מרשים. 130 כוחות סוס ו-23 קג"מים כבר ב-1,750 סל"ד עושים אותו זריז, מהיר, נעים, ולשם שינוי מבורך - גם חופשי ממיני רעידות שהעיבו במקצת את פעולת קודמו בתפקיד, בדור הקודם של ה-308.

מטבע הדברים, המנוע הזה יהיה המנוע הרלבנטי ביותר לציבור הישראלי, וטוב שכך. הוא נעים, הוא זריז, הוא חסכוני, והוא גם מסוגל להפיק מן ה-308 מנה נדיבה של חדוות נהיגה.

מאליו מובן כי מכונית המקפידה קודם כל על נוחיות נוסעיה, תיאלץ להתפשר קמעה בתחום התנהגות הכביש הספורטיבית. אלה שתי חתונות שקשה מאוד לרקד בהצלחה על שתיהן. ה-308 דווקא הצליחה למצוא פשרה סבירה. הנוחיות לא נפגעה, וההתנהגות - רק קצת. אבל במידה נסבלת דיה, המותירה לנהג שוליים די רחבים של התנהגות מרנינה, בטוחה ואפילו משובבת.

לתפארת הספורטיביות, קיים במכונית גם כפתור "ספורט" מבטיח. אבל הוא לא ממש מקיים. הוא אמנם מייצר פסקול האמור להרשים, אך המכונית עצמה לא ממש משנה את קלסתרה המשפחתי. וכעבור זמן מה, גם הרעש והצלצולים מאבדים את קסמם. כפתור מיותר.

למרבה הצער, כמה פגמים - חלקם מוכרים מן עבר - מעיבים קמעה. נתחיל בהגה. קודם כל הוא קצת קטן לטעמי. לא ברור לי מדוע שוב הוחלט על הקוטר הזה. גם התנהגותו ותחושותיו משונות משהו. אולי תופעת לוואי של קוטר ההגה. ומה שמפריע לא פחות - ההגה נוטה להסתיר חלק מלוח המחוונים. וזו בהחלט שגיאה ארגונומית מפתיעה. בסופו של דבר נמצאת התנוחה הנכונה, אך לזוז ממנה לא פשוט.

נקודה נוספת היא מחלה ההולכת ומחמירה בכל תעשיית הרכב. הייתי מכנה אותה בשם "דיגיטליטיס". תסמיניה - דחף שאיננו בר-כיבוש לדחוף את כל תפעולי המערכות, מהדלקת נורית ועד כוונון מיזוג האוויר, לתוך מסך מגע עם 6,000 תפריטים וסעיפים. זה מסובך, זה לא נוח, וזה גם עלול להיות מסוכן.

גם ב-308 לקו קצת ב"דיגיטליטיס". אי"ה, במתיחת הפנים הבאה ישיבו לכמה כפתורים ומתגים את עטרתם הישנה.

בסיכומו של דבר, ה-308 מתוחת הפנים והמנועים היא חבילה ראוייה בהחלט. נאה, יעילה, חסכונית, ובעיקר - נוחה לנוסעיה כמו שפיג'ו יודעת להיות. הצלחתה, מותר לנחש, תהיה (כרגיל) תלויה במחיר, וגם בחבילות האבזור ובנדיבות הציוד התקני שיגיע עימה.

■ הכותב היה אורח חברת פיג'ו באוסטריה. 

פיז'ו 308 / צילום: יחצ
 פיז'ו 308 / צילום: יחצ

פיז'ו
 פיז'ו

חלק מהמתחרות

שברולט קרוז/אופל אסטרה

האחיות הלא-תאומות לבית ג'נרל מוטורס מציעות תא נוסעים מרווח, עם יתרון קל לשברולט, אבזור תקני ונדיב, תיבה אוטומטית בת 6 מהירויות ומנוע 1.4 ליטר טורבו בהספק דומה. איכות החומרים באסטרה גבוהה יותר אבל האבזור התקני בשברולט מקיף יותר. הקרוז עולה 125 אלף שקל, האסטרה 132 אלף

שברולט / צילום: יחצ
 שברולט / צילום: יחצ

סיאט ליאון 1.4

ב-124 אלף שקל מקבלים את גרסת ה"סטייל" המחודשת של הליאון החדשה, עם מנוע 1.4 ליטר טורבו ו-150 כ"ס. המכונית נשענת על פלטפורמת הגולף החדשה ומציעה תא נוסעים איכותי, אם כי מעט דליל באבזור בגרסת הבסיס. משקל נמוך, הספק רציני וגיר נמרץ מציבים אותה כמשפחתית הזריזה בפלח עם אפס ל-100 ב-8 שניות

סיאט ליאון / צילום: יחצ
 סיאט ליאון / צילום: יחצ

יונדאי 03I 2018

מעבר לפינה נמצאת ה-I30 החדשה, שתוכננה עבור השוק האירופי. היא מעט שמרנית יותר בעיצובה, אבל מציעה מרחב פנים משודרג, איכות ייצור וחומרים גבוהה ואבזור עדכני, כולל מערכות בטיחות אקטיביות. המנוע העיקרי, לפחות באירופה, הוא 1.4 ליטר טורבו-בנזין עם 140 כ"ס ותיבה כפולת מצמדים, שאמור להיות זריז וחסכוני

יונדאי / צילום: יחצ
 יונדאי / צילום: יחצ

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988