שווי רכוש בחקירות שנתפס ע"י המשטרה ב-2016: כ-753 מ' ש'

דוח הפרקליטות לשנה החולפת מפרט שורת נושאים ארוכה: כוח-אדם, כתבי אישום, תוצאות הליכים משפטיים שהסתיימו אשתקד, מח"ש ועוד ועוד

שי ניצן / צילום: תמר מצפי
שי ניצן / צילום: תמר מצפי

פרקליטות המדינה פרסמה היום (ב') את דוח הסיכום השנתי שלה לשנת 2016. לפי הדוח, בשנת 2016 התרחשו מספר התפתחויות מרכזיות בפרקליטות: פרקליטות מחוז מרכז (אזרחי) התפצלה ממחוז תל-אביב (אזרחי) והחלה פעילותה בחודש אפריל 2016; הואץ תהליך ההקמה של יחידת הסייבר; הוחלט על הקמת המחלקה להנחיית תובעים מוסמכי היועץ המשפטי לממשלה, המהווה הרחבת הפעילות של המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין, שעסקה בהנחיית התובעים בתחום התכנון והבנייה; ונמשך פרויקט עדכון הנחיות פרקליט המדינה, במסגרתו פורסמו עד היום למעלה מ-30 הנחיות פרקליט מדינה חדשות ומחודשות בשורה ארוכה של נושאים, מרביתן בתחום הפלילי.

הדוח כולל לראשונה נתונים אודות פעילות מחלקת הבג"צים, מח"ש, יחידת הסייבר, המחלקה למשפט העבודה והמחלקה הפיסקאלית, וכן נתונים על שיעור ההרשעות ושיעור הסדרי הטיעון במשפטים הפליליים שהסתיימו ב-2016, המשך מגמת הירידה בתיקי החקירה המועברים לפרקליטות מהמשטרה, וכן עלייה בשווי הרכוש שתפסה המשטרה בשלבי החקירה הראשונים, כמו גם עלייה משמעותית של 26% בנתוני החילוט הסופי שבית המשפט אישר בסוף ההליך.

כוח-אדם בפרקליטות

לפי הדוח, בפרקליטות מועסקים כ-1,800 עובדים, מהם כ-1,000 פרקליטים. בקרב הפרקליטים, כ-66% הן נשים. הפרקליטות היא גוף צעיר יחסית: כמחצית מהפרקליטים הם בני פחות מ-39. בשנת 2016 חל גידול של כ-16% במספר בני המיעוטים המועסקים בפרקליטות. נכון לסוף שנת 2016, הועסקו בפרקליטות 140 בני מיעוטים, המהווים כ-8% מכלל העובדים, כאשר מחציתם פרקליטים.

הפרקליטות הפלילית

הפרקליטות מטפלת בכ-10% מהתיקים הפליליים במדינת ישראל, העוסקים בעבירות החמורות שבספר החוקים. יתר התיקים מטופלים בעיקר על-ידי חטיבת התביעות במשטרת ישראל. לדברי הפרקליטות, בשנים 2014-2011 נרשמה מגמת עלייה בכמות תיקי החקירה שהועברו לפרקליטות, ובהתאמה בכמות תיקי הפרקליטות הפליליים שנפתחו בעקבותיהם. עם זאת, ב-2016 נמשכה זו השנה השנייה מגמת הירידה במספר תיקי החקירה. בשנה זו הועברו 34,959 תיקי חקירה מהמשטרה לעיון הפרקליטות, ירידה של כ-6% ביחס ל-2015, ונפתחו 29,497 תיקי פרקליטות.

כ-40% מתיקי הפרקליטות שנפתחו ב-2016 עסקו בעבירות אלימות, כ-14% בעבירות מין, כ-13% בעבירות הונאה וכ-8% בעבירות רכוש. יצוין, כי תיק פרקליטות יכול לכלול יותר מתיק חקירה אחד, ותיק פרקליטות יכול להוליד יותר מכתב אישום אחד.

בכ-40% מתיקי הפרקליטות שנפתחו ב-2016 המליצה המשטרה לסגור את התיק, אך הסמכות להכריע בתיקים אלה היא של הפרקליטות, שכן העבירות שיוחסו בהם לחשודים הן עבירות המצויות בסמכות הטיפול של הפרקליטות. בשנה זו נגנזו במחוזות הפרקליטות כ-24,600 תיקים, מבלי שהוגש בהם כתב אישום. כ-21% מהתיקים (כ-5,100 תיקים) נסגרו משום שהועברו לטיפול גוף תביעה אחר (בעיקר התביעה המשטרתית). 79% מהתיקים נגנזו במחוז מבלי שהוגש כתב אישום, כאשר עילות הגניזה המרכזיות הינן חוסר ראיות מספיקות (60%), מצבים בהם נסיבות העניין אינן מצדיקות הגשת כתב אישום (23%) וחוסר אשמה (11%). התיקים שנגנזו יוחסו לכ-21,870 חשודים. 

תיקים הממתינים לבירור דין (מב"ד)

מב"ד הוא תיק שנפתח בפרקליטות וטרם התקבלה בו החלטה האם להגיש כתב אישום או לגנוז אותו באחת מעילות הגניזה. נכון לסוף שנת 2016 נותרו בפרקליטות רק 43 תיקים הפתוחים למעלה משנתיים (לעומת 116 תיקים בסוף 2015) ואשר טרם התקבלה בהם החלטה סופית (כולם בשלבי טיפול מתקדמים). ב-96 תיקים נוספים התעכבה קבלת ההחלטה הסופית מסיבות שאינן תלויות בפרקליטות. כ-72% מהתיקים שנפתחו בפרקליטות בשנת 2016 על בסיס תיקי החקירה שהועברו מהמשטרה טופלו בתוך כחודש ממועד קבלתם (כ-21,100 תיקים), למעלה ממחציתם יועדו לגניזה על-ידי המשטרה.

כתבי אישום

לפי הדוח, במהלך שנת 2016 הוגשו במחוזות הפרקליטות כ-4,500 כתבי אישום, ירידה של כ-16% ביחס ל-2015, בה הוגשו 5,339 כתבי אישום. מחצית מכתבי האישום הוגשו לבתי משפט השלום, 37% לבתי המשפט המחוזיים, 9% לבתי המשפט לנוער ו-4% לבתי המשפט לתעבורה. בשליש מכתבי האישום שהוגשו בשנת 2016 העבירה המרכזית הייתה עבירת אלימות, כ-15% עסקו בעבירות מין ו-9% בעבירות הונאה.

הדוח מפרט את התפלגות כתבי האישום לפי מחוזות ובפילוח של נושאים. כך למשל, במחוזות ירושלים, חיפה והצפון תופסות עבירות האלימות את הנפח הגדול ביותר בכתבי האישום (בין 37 ל-41 אחוזים). במחוז תל-אביב, לעומת זאת, רק 22% מכתבי האישום עיקרם בעבירות אלימות. במחוז זה הוגש השיעור הגדול ביותר של כתבי אישום בגין עבירות מין (17% לעומת 12% למשל במחוז ירושלים), וכן השיעור הרב ביותר באופן משמעותי של עבירות הונאה (18% לעומת 6-8% ביתר המחוזות). השיעור הרב ביותר של כתבי אישום בגין עבירות סמים הוגש במחוזות תל-אביב והמרכז. 

התפלגות כתבי אישום
 התפלגות כתבי אישום

תוצאות ההליכים הפליליים שהסתיימו ב-2016

בשנת 2016 הופיעו פרקליטי פרקליטויות המחוז הפליליות בכ-89,000 דיונים בבתי משפט השלום והמחוזי ברחבי הארץ, כ-70% מההופעות היו בפני ערכאה ראשונה.

בשנת 2016 הסתיימו בבתי המשפט כ-4,900 הליכים שיפוטיים שהתנהלו כנגד כ-6,500 נאשמים. 84% מהנאשמים הורשעו הרשעה מלאה או חלקית. לגבי 6% נקבע כי הם ביצעו את העבירה אך הם לא יורשעו ("אי-הרשעה") ו-3% זוכו באופן מלא. ביחס ל-3% נוספים הפרקליטות חזרה בה מכתב האישום.

77% מתוך 90% הנאשמים שהורשעו או שעניינם הסתיים באי-הרשעה בשנה זו, הרשעתם התקבלה במסגרת הסדר טיעון, ואילו 23% הורשעו בלא שהוצג הסדר טיעון בעניינם. 85% מהסדרי הטיעון הוצגו לבית המשפט בשלב שלאחר הגשת כתב האישום ובטרם שמיעת הראיות בתיק. רק 1% מהסדרי הטיעון הושג עוד בטרם הוגש כתב האישום. חשוב לציין כי אין מדובר בהכרח בהליכים שיפוטיים שנפתחו בעקבות כתבי אישום שהוגשו בשנת 2016.

ערעורים פליליים

בשנת 2016 טופלו בפרקליטות כ-3,600 ערעורים פליליים, מתוכם כ-2,900 ערעורים לבתי המשפט המחוזיים ברחבי הארץ (רובם המכריע ביחס לתיקים שנוהלו בערכאה הראשונה על-ידי יחידות התביעה המשטרתית) וכ-700 ערעורים לבית המשפט העליון. מרבית הערעורים (87%) הוגשו מטעם הנאשמים, ורק 13% הוגשו על-ידי המדינה. ככלל, רובם המוחלט של הערעורים מוגשים על גזר הדין, כאשר יתר הערעורים מוגשים על הכרעת הדין או על הכרעת הדין וגזר הדין גם יחד.

במהלך שנת 2016 התקבלו בבית המשפט העליון פסקי דין בכ-80 ערעורים פליליים שהגישה המדינה, כאשר 62% מהם התקבלו (57% התקבלו באופן מלא ו-5% התקבלו באופן חלקי), ואילו 24% נדחו ו-14% נמחקו. בשנה זו הכריע בית המשפט העליון גם ב-520 ערעורי נאשמים, כאשר יותר ממחציתם (53%) נדחו, כשליש מהם התקבלו (13% התקבלו באופן מלא, 20% התקבלו חלקית) ו-14% מהם נמחקו.

בשנה החולפת התקבלו בבתי המשפט המחוזיים פסקי דין בכ-136 ערעורים שהגישה המדינה. כ-57% מבין ערעורים אלה התקבלו באופן מלא או חלקי (35% התקבלו, 16% התקבלו חלקית, 6% הוחזרו להמשך דיון בבתי משפט השלום), והיתר נדחו או נמחקו. בשנה זו הוכרעו במחוזי גם 453 ערעורי נאשמים בתיקים שנוהלו על-ידי הפרקליטות, כאשר 56% מהם נדחו, 35% התקבלו (רק 13% התקבלו באופן מלא, 21% התקבלו חלקית, ו-1% הוחזר לבית משפט השלום). 

אכיפה כלכלית משולבת

כחלק מהמאמצים במלחמה בפשיעה המאורגנת, שמה לה הפרקליטות בשנים האחרונות כיעד מרכזי, להביא לגידול משמעותי בשיעור הכספים והרכוש הנתפסים זמנית והמחולטים באופן סופי או נשללים מהעבריין בדרך אחרת בצו שיפוטי.

שווי הרכוש שנתפס בשלבי החקירה הראשונים על-ידי המשטרה בשנת 2016, בתיקים שבליווי הפרקליטות, עמד על כ-753 מיליון שקל. מדובר בעלייה של כ-11% ביחס ל-2015, אז נתפסו כ-675 מיליון שקל.

שיעור הכספים והרכוש שנלקחו מהעבריינים בתום ההליך המשפטי מורכב מנתוני החילוט הסופי שבית המשפט אישר בסוף ההליך, גובה עיקולי המס והקנסות שהושתו על הנאשמים ומסכומים נוספים, כגון השבה לקורבנות עבירה. בשנת 2016 עמד סכום זה על כ-629 מיליון שקל במצטבר (כ-171 מיליון שקל קנסות; כ-186 מיליון שקל עיקולי מס וכ-272 מיליון שקל חילוט סופי) - עלייה של כ-26% ביחס לשנה שקדמה לה. 

שווי הרכוש
 שווי הרכוש
היקף הסכומים
 היקף הסכומים

המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש)

המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש) הינה מחלקה בפרקליטות המדינה. לפי הדוח, במהלך 2016 התקבלו במח"ש החלטות לגבי 773 תיקים בהם נחקרו שוטרים תחת אזהרה (במרבית התיקים נחקרו למעלה משני שוטרים בכל תיק). כ-31% מתיקי החקירה הסתיימו בהעמדת שוטר אחד או יותר לדין פלילי או משמעתי. בכ-68% מבין התיקים שטופלו, מוצתה החקירה באופן זה שהתקבלה בהם החלטה להעמיד לדין פלילי או משמעתי, או לחלופין, התיק נסגר לאחר שהחקירה הגיעה לכלל מיצוי.

במהלך שנת 2016 טופלו ביחידת הסייבר של המשטרה כ-20 תיקים שכללו עבירות של חדירה לחומר מחשב, הפצת סוסים טרויאנים, גניבת מידע ממוחשב, מרמה וזיופים מקוונים, הטרדה מינית באמצעות האינטרנט, החזקת מאגרי מידע בלתי מורשים ועוד. ב-8 מהתיקים הוגש כתב אישום, 8 נגנזו מבלי שהוגש כתב אישום, ב-2 טרם התקבלה החלטה ו-2 נוספים מצויים בהליכי שימוע.

הפרקליטות האזרחית

בשנת 2016 נפתחו במחוזות האזרחיים של הפרקליטות כ-21 אלף תיקי פרקליטות (עלייה של כ-5% ביחס ל-2015). חמישית מהתיקים עסקו בתחום המעמד האישי, 15% בתחום המינהלי, 13% בתחום הנזיקי, 12% בתחום המקרקעין (בהם כ-1,000 תיקי תביעות לפיצויים בגין הפקעת מקרקעין) ו-9% בדיני עבודה.

המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה מטפלת בתיקים המתנהלים בבית המשפט העליון, הן בייצוג המדינה בערעורים והן כיוזמת הליכי ערעור. המדינה גם מייצגת את היועץ המשפטי לממשלה כאשר התייצב בתיקים בהם המדינה אינה צד. בשנת 2016 טיפלה המחלקה האזרחית בכ-350 הליכים בבית המשפט העליון, 90% מהם היו ערעורים נגד המדינה. למעלה ממחצית ההליכים שהמדינה יזמה היו בקשות לדיון נוסף על פסקי דין של בית המשפט העליון.

מחלקת הבג"צים

הדוח השנתי כולל לראשונה נתונים אודות מחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה. מחלקה זו אחראית על ייצוג משרדי הממשלה, רשויות שלטוניות נוספות והיועץ המשפטי לממשלה בהליכים המתנהלים בבית המשפט העליון בתחומי המשפט המינהלי והחוקתי.

לפי הדוח, ב2016 נפתחו במחלקת הבג"צים כ-2,630 תיקים, מהם 82% עסקו בעתירות לבג"ץ, 6% רשות ערעור על פסקי דין מחוזיים בעתירות אסירים ו-5% ערעורים על פסקי דין מינהליים. כרבע מהעתירות לבג"ץ עסקו במעצרים מינהליים וכרבע נוסף בעניינים הקשורים לאזור יהודה ושומרון.

במהלך שנת 2016 הסתיימו כ-1,800 עתירות שהתנהלו בבג"ץ (אין מדובר בהכרח בהליכים אשר החלו בשנת 2016). שני שלישים מהעתירות נדחו. כשליש מהעתירות התקבלו באופן מלא או חלקי. ברובם המכריע של ההליכים שהתקבלו חלקית (87%) הושגה פשרה בין המדינה לבין העותרים, בלא צורך בהתערבות בית המשפט. כך גם ביחס לעתירות שהתקבלו במלואן - בכ-81% מעתירות אלה הסכימה המדינה לעתירה ובית המשפט לא נדרש להכריע בהן.

המחלקה למשפט העבודה

המחלקה למשפט העבודה בפרקליטות המדינה מרכזת ומנחה את תחומי הפעילות השונים של משפט העבודה והביטחון הסוציאלי.

לפי הדוח, במהלך שנת 2016 נפתחו בערכאות השונות כ-200 תיקים, בהליכים המרכזיים המצויים בטיפול המחלקה, מחציתם עסקו בערעורים לבית הדין הארצי לעבודה בתביעות של הפרט, 24% עסקו בעתירות לבג"ץ נגד פסקי דין של בית הדין הארצי לעבודה, 11% בערעורים לבית הדין הארצי בסכסוכים קיבוציים, 10% בערעורים לבית הדין הארצי כערכאה ראשונה, בתיקים המבקשים לתקוף החלטות של משרד העבודה והרווחה או משרד הפנים בכל הנוגע לרישיונות והיתרים של קבלני כוח-אדם, ניקיון ושמירה או חברות פרטיות להבאת עובדים זרים מחו"ל, ו-6% היו התייצבות כבאי כוח היועץ המשפטי לממשלה בתיקים שונים.

המחלקה הפיסקאלית

המחלקה הפיסקאלית בפרקליטות המדינה היא יחידת מטה האחראית על תחום המסים, בהיבט האזרחי ובהיבט הפלילי.

במהלך שנת 2016 נפתחו בבית המשפט העליון כ-130 תיקים בהליכים המרכזיים המצויים בטיפול המחלקה, 90% מהם הליכים שהוגשו נגד המדינה. בשנה זו התקבלו פסקי דין בכ-15 ערעורים אזרחיים שהגישה המדינה ובכ-65 ערעורים אזרחיים שהוגשו נגדה. 62% מערעורי המדינה התקבלו ו-25% נוספים התקבלו חלקית, ואילו 13% נדחו. לעומת זאת, 85% מערעורים שהוגשו נגד המדינה נדחו, 13% התקבלו חלקית, ורק 2% התקבלו במלואם.