"חילוט רכוש של חשודים מופעל ללא אבחנה. יכולתם להתפרנס - נפגעת"

"חילוט הרכוש של חשודים בפלילים מופעל היום על-ידי הפרקליטות והמשטרה ללא אבחנה. אדם יכול לצאת זכאי בסוף משפט שנמשך חמש שנים, כשהרכוש שלו לאורך כל השנים הללו היה מוקפא. בחלק מהמקרים מדובר בכספים שדרושים לאדם ולמשפחתו כדי להתקיים ולנהל עסקים. בסוף, אלה הוראות הקבע שאיתם משלמים על הגן של הילדים, ואת חשבונות הארנונה והחשמל". כך אומרת עו"ד יעל גרוסמן, מומחית לעבירות צווארון לבן ואיסור הלבנת הון, בתגובה לדוח סיכום עבודת פרקליטות המדינה בראשות עו"ד שי ניצן לשנת 2016.

מהדוח עולה, בין היתר, כי מאז 2012 חל גידול רציף ומשמעותי בסכומים שהמשטרה והפרקליטות לוקחות מחשודים בפלילים, וכי החילוט הפך להיות נשק מרכזי של הפרקליטות באכיפה הפלילית. באמצעות בקשות החילוט תופסות המשטרה והפרקליטות רכוש מגוון של חשודים בפלילים, כמו מכוניות, חשבונות בנק, יצירות אומנות, בתים, ואפילו יאכטות או מטוסים פרטיים. הרכוש שנתפס מוקפא, לעיתים למשך שנים, עד שמתברר בבית המשפט אם החשדות נגד האדם שרכושו נתפס, הם נכונים. בתום ההליך המשפטי, במקרה של הרשעה עובר הרכוש לרשות המדינה לצמיתות. במקרה של זיכוי, הוא מוחזר לבעליו.

חילוט, קנסות ועיקולי מס

לפי דוח הפרקליטות, שווי הרכוש שנתפס בשלבי החקירה הראשונים (בשלב שעדיין לא התבררה אשמתו של החשוד) על-ידי המשטרה בשנת 2016, בתיקים שבליווי הפרקליטות, עמד על כ-753 מיליון שקל. מדובר בעלייה של כ-11% ביחס ל-2015, אז נתפסו כ-675 מיליון שקל; בשנת 2014 נתפסו 530 מיליון שקל; ב-2013, 303 מיליון שקל; ושווי הרכוש שנתפס בשנת 2012 היה 248 מיליון שקל בלבד.

עוד עלה מהדוח כי היקף בקשות החילוט לשלילת רכוש מהעבריינים לצמיתות שהגישה הפרקליטות לבתי המשפט בשנת 2016 עמד על כ-213 מיליון שקל. זאת, בהשוואה לבקשות חילוט בהיקף של 169 מיליון שקל ב-2014; ב-2013 הוגשו בקשות לחילוט לצמיתות של רכוש בשווי 106 מיליון שקל; וב-2012 - בשווי 235 מיליון שקל. שנת 2015 הייתה חריגה ביחס לשנים האחרות. בשנה זו הוגשו בקשות לחילוט רכוש של עבריינים בשווי של 543 מיליון שקל. העלייה בשנה זו נובעת מבקשות חילוט רבות שהוגשו בתיקי ענק במסגרת המאבק בפשיעה המאורגנת.

שיעור הכספים והרכוש שנלקחו מהעבריינים בתום ההליך המשפטי מורכב מנתוני החילוט הסופי שביהמ"שאישר בסוף ההליך, גובה עיקולי המס והקנסות שהושתו על הנאשמים ומסכומים נוספים, כגון השבה לקורבנות עבירה. בשנת 2016 עמד סכום זה על כ-629 מיליון שקל במצטבר (כ-171 מיליון שקל קנסות; כ-186 מיליון שקל עיקולי מס וכ-272 מיליון שקל חילוט סופי) - עלייה של כ-26% ביחס לשנה שקדמה לה.

דוברי הפרקליטות מסבירים את הגידול בשווי הרכוש שנתפס וחולט בכך ש"כחלק מהמאמצים במלחמה בפשיעה המאורגנת, שמה לה הפרקליטות בשנים האחרונות כיעד מרכזי, להביא לגידול משמעותי בשיעור הכספים והרכוש הנתפסים זמנית והמחולטים באופן סופי או נשללים מהעבריין בדרך אחרת בצו שיפוטי".

לדברי עו"ד גרוסמן, המייצגת בעיקר חשודים ועברייני צווארון לבן, אם הכספים שמחולטים בשלב החקירה הם כספי סחר בסמים או סחר בחשבוניות פיקטיביות שמניב סכומים גבוהים, אז מוצדק לחלט אותם, "אבל חילוט זמני אינו מוצדק כשמדובר בעבריינות צווארון לבן, ובמקרים שהם גבוליים מבחינת הפליליות שלהם".

לדברי גרוסמן, "הבעייתיות העיקרית נובעת מזה שהרכוש נתפס מהשלב שבו התחילה החקירה, לעיתים לפני שהחשוד עצמו אפילו נחקר וטרם שניתנה לו הזדמנות להתחיל ולמסור את גרסתו לחשדות. ברוב המקרים השופטים נעתרים לבקש ות להאריך את החילוטים הזמניים, לפעמים עד תום החקירה ולפעמים עד תום המשפט.

"המשמעות מבחינת אדם שהרכוש שלו מחולט בתחילת החקירה בחילוט זמני, היא שהיכולת שלו לקיים את עסקיו ולהתפרנס נפגעת - ולפעמים, כאמור, זה אפילו פוגע בהתנהלות היומיומית שלו ושל משפחתו. אדם קם בבוקר ויוצא לחקירה ומסתבר לו שכל חשבונותיו מוקפאים, כרטיסי האשראי שלו ושל משפחתו מוקפאים, קרנות ההשתלמות מוקפאות, העו"ש מוקפא. הכול מוקפא".

איך את מסייעת ללקוח שלך שנקלע למצב כזה?

"בשלב הזה, אחרי החילוט הראשוני, כמעט תמיד מתנהל מו"מ בין המשטרה לסנגורים כדי לשחרר לפחות את מינימום הרכוש, הדרוש כדי לאפשר המשך חיים תקין לחשוד ולמשפחתו. אולם, הרבה פעמים החילוט נעשה בצורה גורפת ולא תקינה, והחשוד אפילו לא יודע מה היקף הרכוש שהוקפא.

"אנחנו מגיעים לשופט בשלב המעצר או ימי החקירה הראשונים והשופטים נוטים להיעתר לבקשות החילוט בהיקפים משמעותיים, כשברוב המקרים, בסוף הדרך מסתבר שהכספים שחולטו בתחילת החקירה הן ללא פרופורציה למה שמוטל בסוף המשפט על הנאשם, אם בכלל יש הרשעה".

מה הפתרון?

"יש כמה פתרונות. בהיבט הטכני, המדינה צריכה להודיע לאדם על היקף הרכוש שחולט - וזה לא נעשה כעת; דבר שני, שופטים לא יכולים להמשיך להיות חותמת גומי לבקשות חילוט זמני שמובאות בפניהם על-ידי המשטרה והפרקליטות. נדרשת זהירות מבתי המשפט בנושא החילוט; ושוב, חשוב להסביר שה"זמניות" נמשכת לעיתים שנים ארוכות.

"צריך גם להבחין בין סוגי חשודים: חשודים שאינם משתייכים למשפחות הפשע ואין להם כוונה להבריח רכוש צריכים לקבל יחס שונה מאשר חברי ארגוני פשע, שברור שברגע שיוסר החילוט ימצאו דרך להבריח את הרכוש.

"בנוסף, החילוט של רכוש חשודים צריך להצטמצם לנכסים שלא מגבילים את החיים האישיים ולא את החיים העסקיים של החשוד - כמו חילוט על בית או חילוט רכבים או חילוט פיקדונות לטווחים ארוכים - אבל לא על כספים שדרושים לאדם ולמשפחתו כדי להתקיים ולנהל עסקים".

דרישה להקלות בשבוע הראשון

עו"ד גרוסמן חושפת בהזדמנות זאת לראשונה כי היא ושותפיה לוועדת איסור הלבנת הון בלשכת עוה"ד, גיל דחוח ושרון כהנא, פנו לאחרונה למשנה לפרקליט המדינה לעניינים כלכליים, יהודה שפר, והעלו בפניו את הטענות באשר לבעיות בהליכי החילוט.

בין היתר, מבקשים עוה"ד גרוסמן, כהנא ודחוח, שהם יו"רים משותפים של הוועדה, לתקן את נוסח הצו המאפשר חילוט נכסים זמני, כך שבשבוע הראשון לאחר התפיסה, פרק הזמן בו מתבררים היקף העבירה והיקף הנכסים התפוסים, תתאפשר פעילות פרטית ועסקית שוטפת של החשוד (כיבוד הוראות קבע, תשלומים לרשויות, כרטיסי אשראי, תשלום משכורות וכו'); ולא כמו היום שמתבצע חילוט כולל ומיידי.

עוד הם מבקשים כי שחרור הנכסים ע"י הבנק יתאפשר באמצעות הודעה בכתב מהיחידה החוקרת בלבד וללא צורך בפנייה נוספת לביהמ"ש. בנוסף, מבקשים עוה"ד מפרקליטות המדינה לאפשר שבכל חקירה שבה נתפסים נכסים, ימונה גורם מתאם שיהיה פנוי וזמין לפתרון מיידי של בעיות שמתעוררות עקב צוויי התפיסה, וכי פרטיו של הגורם המתאם, יועברו לחשוד או לסניגורו.

מחלקת הבג"צים

נפתחו 2,630 תיקים; 82% מהם עתירות לבג"ץ

הדו"ח השנתי כולל לראשונה נתונים אודות מחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה. מחלקה זו אחראית על ייצוג משרדי הממשלה, רשויות שלטוניות נוספות והיועץ המשפטי לממשלה בהליכים המתנהלים בבית המשפט העליון בתחומי המשפט המינהלי והחוקתי.

לפי הדוח, ב-2016 נפתחו במחלקת הבג"צים כ-2,630 תיקים, מהם 82% עסקו בעתירות לבג"ץ, 6% רשות ערעור על פסקי דין מחוזיים בעתירות אסירים ו-5% ערעורים על פסקי דין מינהליים. כרבע מהעתירות לבג"ץ עסקו במעצרים מינהליים וכרבע נוסף בעניינים הקשורים לאזור יהודה ושומרון.

במהלך 2016 הסתיימו כ-1,800 עתירות שהתנהלו בבג"ץ (אין מדובר בהכרח בהליכים שהחלו ב-2016). שני שלישים מהעתירות נדחו. כשליש מהעתירות התקבלו באופן מלא או חלקי. ברובם המכריע של ההליכים שהתקבלו חלקית (87%) הושגה פשרה. כך גם ביחס לעתירות שהתקבלו במלואן - בכ-81% מעתירות אלה הסכימה המדינה לעתירה ובית המשפט לא נדרש להכריע בהן.

המחלקה הפיסקאלית

בזבוז זמן: 85% מהערעורים נגד המדינה נדחו

המחלקה הפיסקאלית היא יחידת מטה האחראית על תחום המיסים, בהיבט האזרחי ובהיבט הפלילי. במהלך שנת 2016 נפתחו בבית המשפט העליון כ-130 תיקים בהליכים המרכזיים המצויים בטיפול המחלקה, 90% מהם הליכים שהוגשו נגד המדינה. בשנה זו התקבלו פסקי דין בכ-15 ערעורים אזרחיים שהגישה המדינה ובכ-65 ערעורים אזרחיים שהוגשו נגדה. 62% מערעורי המדינה התקבלו ו-25% נוספים התקבלו חלקית ואילו 13% נדחו.

לעומת זאת, 85% מערעורים שהוגשו נגד המדינה נדחו, 13% התקבלו חלקית ורק 2% התקבלו במלואם.

יחידת הסייבר

חדירה לחומר מחשב, הפצת סוסים טרויאנים

במהלך שנת 2016 טופלו ביחידת הסייבר של המשטרה כ-20 תיקים שכללו עבירות של חדירה לחומר מחשב, הפצת סוסים טרויאנים, גניבת מידע ממוחשב, מרמה וזיופים מקוונים, הטרדה מינית באמצעות האינטרנט, החזקת מאגרי מידע בלתי מורשים ועוד. ב-8 מהתיקים הוגש כתב אישום, 8 נגנזו מבלי שהוגש כתב אישום, ב-2 טרם התקבלה החלטה ו-2 נוספים מצויים בהליכי שימוע.

הפרקליטות האזרחית

21 אלף תיקים; עלייה של כ-5% ביחס לשנת 2015

ב-2016 נפתחו כ-21 אלף תיקי פרקליטות (עלייה של כ-5% ביחס ל-2015).

חמישית מהתיקים עסקו בתחום המעמד האישי, 15% בתחום המינהלי, 13% בתחום הנזיקי, 12% בתחום המקרקעין (בהם כ-1,000 תיקי תביעות לפיצויים בגין הפקעת מקרקעין) ו-9% בדיני עבודה.

המחלקה האזרחית מטפלת בתיקים המתנהלים בעליון, הן בייצוג המדינה בערעורים והן כיוזמת הליכי ערעור. המדינה גם מייצגת את היועמ"ש כאשר התייצב בתיקים בהם המדינה אינה צד. ב-2016 טיפלה המחלקה בכ-350 הליכים בעליון, 90% מהם ערעורים נגד המדינה. למעלה ממחצית היו בקשות לדיון נוסף.