דוח המבקר על הקשישים: יש מה לעשות, וכדאי למהר

בהרבה מלים, ברורות ומנבאות פני עתיד ומאיים, המבקר מציף טיפול ממלכתי לקוי לבעיה שצומחת בשיעורים מפחידים - זו שנובעת מהתארכות תוחלת החיים והשיפור בעולם הרפואה.

ההיסטוריה האנושית מציגה לנו רק פיתרון אחד לסוגיה הזו: מגורים בחמולה, כשכל הדורות באותה משפחה חיים יחדיו, מילדות ועד זיקנה. ואולם, זה לא פיתרון שמתאים לעולם המודרני, שנמצא בחיפוש מתמיד אחר פיתרונות לתמורות אדירות בשלל תחומי החיים: מהגלובליזציה והשיפור בעולם העבודה המשפיעים על התעסוקה של רבים, ועד לשיפור בעולם הרפואה והתארכות תוחלת החיים שיוצרים צורך פיננסי אדיר למימון שנות האי-עבודה (תקופת הגמלאות), תוך מימון רפואה מודרנית יקרה - תרופות ואישפוז או סיעוד בבית. בחלק מהתחומים הללו ישראל נמצאת במקום טוב ביחס לעולם, גם אם עדיין רחוקה מפיתרון בר קיימא. בסיעוד אנו אפילו לא שם.

לכאורה, לצד הסיוע הלא מספק של המדינה יש פיתרון נוסף שמתווסף לזה של המדינה ושל ביטוח לאומי, ושמאפשר לציבור הרחב להתכונן ליום בו יידרש להוציא מדי חודש אלפי שקלים רבים, ואף עשרות אלפי שקלים, על מנת לדאוג לאהוביו: ביטוח פרטי שביום פקודה יספק מענה פיננסי למימון פיתרון סיעודי בבית או במוסד. ביטוח זה מבטיח בעיקרו תשלום חודשי בהיות המבוטח במצב סיעודי, בהתאם להגדרה הקבועה לכך בפוליסה ולאחר תקופת המתנה הקבועה בפוליסה. מדובר בפיתרון אמיתי שמספק כרית הכנסה של ממש, ונמכר בשיעורים הולכים וגדלים מדי שנה.

הדוח השנתי של רשות שוק ההון, המפקחת על הביטוח בישראל, מלמד כי בשנת 2016 סך דמי הביטוח בביטוח הסיעודי פרטי עמד על כ-1.34 מיליארד שקל, בעוד שסך דמי הביטוח בביטוח הסיעודי הקבוצתי עמד על כ-2.2 מיליארד שקל. מדובר בגידול אדיר ועקבי - ב-2003 סך דמי הביטוח הסתכמו בכחצי מיליארד שקל בלבד.

ואולם, עדיין מדובר בפיתרון לכאורה - ודאי שלא עבור כלל הציבור. תמיד ישנו החשש שמחירי הביטוח יתייקרו מאוד בעתיד על מנת לאפשר את הבטחת העמידה בו. ראיה לשבריריות הביטוחים הסיעודיים שנמכרו כאן לאורך השנים אפשר למצוא מהצעדים הרבים שהרגולציה על שוק הביטוח הובילה בשנים האחרונות, בעיקר ביחס לביטוחים הקבוצתיים אך גם ביחס לאיכות הכיסוי והפוליסות פרט, שנעשים אגב החיפוש אחר פיתרון בר קיימא של ממש לתחום זה מצד הפיקוח. כשמהצד השני חברות הביטוח עצמן - ובראשן מובילת השוק הראל, מדווחות על הרעה בתוצאות תחום הביטוח הסיעודי בעיקר בשל "גידול בתביעות בענף הביטוח הסיעודי".

ועדיין, קיים בישראל רובד ביטוח סיעודי שרלבנטי לרבים מאוד: ביטוחי הסיעוד הקבוצתיים של ארבע קופות החולים. מנתוני רשות שוק ההון עולה כי "מספרן של הפוליסות לביטוח סיעודי בסוף 2016 עמד על כ-5.69 מיליון, מתוכן כ-690 אלף פוליסות בביטוח סיעודי פרט וכ-5 מיליון בביטוח סיעודי קבוצתי. מרבית המבוטחים בביטוח סיעודי קבוצתי, כ-4 מיליון, מבוטחים בביטוח סיעודי קבוצתי לחברי קופות החולים".

אז מה הלאה? האתגר הענק של הטיפול במספר הסיעודיים הגדל, רחוק מלהיות מטופל באופן ראוי - הן ברמת המדינה, הן ברמת חברות הביטוח והן ברמה הפרטית. כשעל כך יש להוסיף שמדובר בסוגיה משמעותית שתלך ותעמיק - לצד התארכות תוחלת החיים הממוצעת הציבור, קיימת מגמה נוספת של התארכות תוחלת החיים של החולים הסיעודיים כסיעודיים. במלים אחרות, לא רק שיותר אנשים יהיו סיעודיים אלא שאלה יהיו כאלה לתקופה ארוכה משמעותית.

כאמור, בעולם המפותח נדרש פיתרון אחר ממגורים בחמולות, והגיע הזמן שישראל תיערך. דרך אחת היא להשית מס ייעודי לטובת הסיעוד, שיאפשר פיתרון סוציאלי לכלל הציבור, בדומה למס הבריאות, ונוסף על ביטוח לאומי. דרך נוספת היא לחזק את עולם הביטוח ברובד הפרטי (ביטוח שנרכש מחברת ביטוח) תוך שינויו מעולם של ביטוח שנעשה למול ההון העצמי של חברת הביטוח לעולם של ביטוח הדדי (כמו קרן פנסיה) ושמייתר סיכון לפשיטות רגל של חברות הביטוח - זאת תוך עידוד עשיית ביטוח באמצעות הטבות מס, בדומה לחיסכון הפנסיוני.

בכל מקרה, על החברה בישראל להידרש לנושא, וכפי שמבהיר המבקר - בהקדם.